לרגל יום פטירתו: 7 עובדות על יהודה בן יעקב

1. יהודה בן יעקב הוא הבן הרביעי של יעקב אבינו ולאה אימנו. בברכת יעקב נקבע כי הוא מיועד למלכות. התנהגותו ליוסף הצדיק ולאחיו הביא לכך שאביו ייבחר זו למנהיג בני יעקב. דוד המלך הוא מצאצאיו יהודה (העשירי במניין) וראשון למלכי יהודה. כל עם ישראל נקרא על שמו "יהודים".

2. לפי סדר עולם רבא, יהודה נולד בשנה העשירית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת א' קצ"ו לבריאת העולם בט"ו סיון, מת בן 119 שנה.

3. לאה אימו בוחרת לו את השם: "...הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-ה' עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת". רש"י כתב על כך: "שנטלתי יותר מחלקי, מעתה יש לי להודות". מדרש רבה כתב על המשפט "על כן קראה שמו יהודה " בכל מקום שנאמר על כן, מרובה באוכלסין". באותו נושא מדגיש רבי אברהם אבן עזרא את הסייפא של הפסוק: "...אחר שיש לי ארבעה בנים אודה השם, כי לא אחמוד להיות לי עוד. כאומר: אודה את השם שנתן לי כל זה ויספיק לי. על כן (נאמר) עמדה מלדת".

נקודה מיוחדת לציון היא הודאתה של לאה על הולדת יהודה. הפרשנים מסבירים כי בתחילה, חשבה לאה כי כיוון שליעקב יוולדו 12 שבטים, כל אחת מ-4 נשותיו תזכה ללדת 3. כאשר ראתה לאה כי חלק מהאימהות לא זכו ל-3 ילדים, הבינה לאה שעליה להודות גם על ילדיה הראשונים. כאשר נולד יהודה, אמרה: "הפעם אודה את ה'". מסר עצום לכל הדורות: כל מה שיש לנו - הכל מתנות חינם.

במדרש רבה מובא על כך כי מעשה אבות סימן לבנים. כה נאמר: "לאה תפסה פלך הודיה, ועמדו הימנה בעלי הודיה, יהודה: 'ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני', דוד אמר: 'הודו לה' כי טוב'".

4. בברכת יעקב נאמר: "לא יסָוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יבָֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".  רש"י פירש "שילה - מלך המשיח שהמלוכה שלו". יעקב הודיע לבניו, שמהלכם של ישראל עד מלך המשיח יונהג על ידי צאצאי שבט יהודה. על כן, גם לאחר החורבן הנהיגו את ישראל מנהיגים משבט יהודה.

5. הרמב"ן מתייחס גם למלכות החשמונאים: "וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב. והגיע העונש בסוף... כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום".

6. רבנו בחיי כותב כי: "בפרשת יהודה אין אות זי"ן, כי מלכות ישראל אין עיקר נצחונם בכלי זיין ובמנהג הטבע, כי אם לפי הזכות בכח העליון". 

7. נחלת שבט יהודה נקבע על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. קלאי מציין כי התיאור של גבול שבט יהודה הוא מן הברורים ביותר. הגבול הדרומי של הנחלה, שהוא גבול הדרומי של שבטי ישראל כולל תיאור עצמים גאוגרפיים - כמו "הימה" או "נחל מצרים", אזורים - כמו "מדבר צין" ותחומים כמו: "גבול אדום". נחלת השבט כוללת בתוכה גם את נחלת שבט שמעון. בנחלת שבט יהודה נמנו 48 ערים, המספר הגדול ביותר של ערים, אשר ניתנו לשבט אחד.