בוצר: "הקב"ה הוא יצירתי, הוא מקומי, הוא חיי"

חייו הקצרים אך העמוסים לעייפה של האמן אליעזר בוצר זמנו לו הפתעות רבות, אך בולטת בהן במיוחד הפתעה אחת, לא נעימה במיוחד. בעודו מכהן כקצין הביטחון של הישוב למוד המאבקים יצהר בשומרון, הוגש נגדו כתב אישום, שבו נטען כי ירה ופצע פעיל שמאל שעסק במסיק זיתים.

אף על פי שחלפו 16 שנים מאז אותה תקרית, דומה כי העניין עודנו מסעיר את רוחו. "בהזדמנות זו, בגלל ששאלת, חשוב לי לדבר על המקרה, ולהדגיש שלולא עריכות מגמתיות של כתבות אחרות, ושל הערך שלי בויקיפדיה, בכלל לא היית שואל אותי את השאלה הזו, מאחר שכל הסיפור הזה הוא פשוט בדיחה.

"לא רק שלא יריתי בסיטואציה הזו, ההפך הוא הנכון – אני הייתי הגורם הממתן בכל הסיפור, ואף קיבלתי על כך תעודות הוקרה. מלבד זאת, קיבלתי המלצות חמות של הפיקוד הגבוה בצה״ל על תפקודי כקב״ט בכלל, ובאירוע הזה ספציפית. לאחר חקירת העניין, פעיל השמאל התגלה כמתלונן פרובוקטור וסדרתי, שפשוט ראה תמונה שלי באתר אינטרנט מסוים והחליט לדפוק מתנחל. כמובן שברוך ה', זוכיתי מכל אשמה".

אילו תחושות עולות בך כשאתה נזכר בכך היום?

"מעבר למה שאמרתי לא ארחיב, כי אני לא רוצה לקחת חלק בשיח הפוליטי המתלהם שלצערי עסקנים שונים מנהלים. אני בוחר לא להיות קרבן מתמסכן ומתסיס של מציאות אבסורדית שלצערי מייצרת קרבנות רבים בכל צד. אלימות היא דבר שצריך לעקור מהשורש".

"חכמה היא להיות אדם פשוט עם כולם"

בוצר (36), נשוי ואב לשמונה, המתגורר בנווה צדק בדרום תל אביב, רווה כעת נחת מ"הבית" - להיט שחורך את גלגלצ, שיתוף פעולה עם אמן בינלאומי ואלבום שלישי שבדרך. בדרך הוא מספר בגילוי שלא תמיד היו פני הדברים כך.

"גדלתי בעיר העתיקה בצפת, בבית דתי לאומי שחי למען הכלל. אבי ייסד לפני כארבעים שנה בצפת מיזם בשם 'לבנות ולהיבנות', המאפשר ליהודים צעירים מחו״ל לחוות חוויה ערכית בארץ. תמיד הייתה בביתנו תנועה רבה של אנשים שונים, ותמיד הייתי נוכח בסביבה בה אנשים היו עוברים חוויות משמעותיות בחייהם. יש לי הכרת תודה עצומה להורי על הזכות שהייתה לי לגדול בבית שכל כך הכניס אורחים.

"לצד זאת, כשהייתי ביסודי אובחנתי כסובל מהפרעות קשב קשות, ADHD. אחרי בילוי ממושך על ספות של פסיכולוגים, מבחני IQ ואבחנות מומחים נוספות, עזבתי את מסגרות הלימודים בשלבים מוקדמים של התיכון".

יש בך כעס על מסגרות החינוך, שאולי התייאשו ממך מהר מדי?

"לפני כמה שנים אמא שלי סיפרה לי שהיא פגשה את המנהל של הישיבה התיכונית ממנה נשרתי בכיתה ח׳, ושאלה אותו אם הוא אי פעם ראה את האבחנות ואת נתוני מנת המשכל שלי, אותם הביאה לו כשנכנסתי לתיכון. הוא אמר לה שהוא לא הסתכל, כי הוא מאמין שילד צריך לדעת לחוות כישלון. תמיד ידעתי שאני חכם מאוד, אבל הדיסלקציה שלי מזכירה לי שחוכמה היא להיות אדם פשוט עם כולם. זה גם עוזר לי להיות עצמי עד הסוף".

בגיל 17, אחרי שירד מהדרך ועבר תקופת נדודים ברחבי הארץ, התחיל בוצר ללמוד בישיבה של בעלי תשובה, אך תוך זמן קצר גויס לצבא, מכיוון שלא היה רשום במסגרת פורמאלית. "בצבא הייתי בסיירת נח״ל", אומר בוצר, "והתחתנתי אחרי שסיימתי מסלול. את השנה הראשונה לנישואינו ביליתי בפעילויות מבצעיות.

"אחד הדברים הקשים ביותר שעברתי בשנים אלה היה לאבד את חברי הטוב לצוות, דניאל מנדל הי״ד, שנהרג לאחר שהשתחררתי בפעילות מבצעית בשכם, בעת שפיקד על חייליו. הוא המשיך בפעילות צבאית אחרי שהצוות שלנו השתחרר. בנוסף לשלל כישוריו, דניאל גם היה מוסיקאי מדהים. היינו כותבים ושרים המון יחד במהלך האימונים והמסלול.

(צילום: אוהד רומנו)

"מותו של דניאל הוא מה שהוביל אותי ואת נעה רעייתי בסופו של דבר לפתוח את הבתים היהודיים בהודו, ולהופכם לפרויקט חיים. אחרי השחרור כיהנתי כשנה כקצין ביטחון בישוב יצהר, ולאחר מכן יצאנו לעבר הלא נודע, להודו, עם שתי בנותינו הגדולות, ובמשך חמש שנים חיינו על ציר הודו-ישראל". 

מה תוכל לספר על הבתים היהודיים שהקמתם בהודו?

"בחמש עשרה השנים האחרונות אני מנהל יחד עם רעייתי מיזם חברתי בהודו שכולל בין היתר התנדבות מטיילים בבתי יתומים, הופעות, בית חם ומארח, ופינה מכילה ליהדות ולבית. בנוסף אנו עוסקים גם במיזמים נוספים, כמו מרכז לשיקום באמנות ועוד".

לצד הפעילות הזו, עיסוקך העיקרי הוא יצירה. מתי התחלת ליצור באופן מקצועי?

"הכתיבה וההלחנה ליוו את חיי מילדותי המוקדמת, אך בשמונה השנים האחרונות הן הפכו למרכז עיסוקי, עם הופעות בארץ ובחו״ל. הוצאתי עד כה שני אלבומים, וכעת אנו בעיצומן של ההקלטות לאלבום השלישי שיראה אור בקרוב. שיטת העבודה שלי היא כזו שלמעשה אני כותב ומלחין, ואז יוצר סקיצה בסיסית עם מוסיקאי מתאים. בדרך זו אני בוחר שירים להופעות ולאלבום, שכרגע נלקח למחוזות חדשים לגמרי משתכננתי".

ברובד העמוק יותר - מה מניע אותך ביצירתך? מדוע אתה כותב שירים?

"בעזרת הכתיבה, אני מחפש יותר את עצמי החדש, מאשר את השיר החדש. הכתיבה בשבילי היא דרך חיים. היא מפגש יומיומי לסיכום וברכת הדרך, והיא גלאי האוצרות בדרך עצמה. זה המקום שמאפשר לי להיות אובייקטיבי לסתירה שקיימת שבי, מתוך החוויה הכי סובייקטיבית".

"הבית שלנו חי ונושם מוזיקה"

הסינגל האחרון ששחררת, 'הבית', מתנגן כעת בלי סוף בגלגלצ והגיע לאזנם וליבם של מאות אלפי ישראלים. איך זה גורם לך להרגיש?

"אני מלא בהכרת תודה ושמח מאד מהכניסה לפלייליסט. גלגלצ עושה שירות אדיר ונדיר לשירים אותם היא משמיעה כמה פעמים ביום. ההצלחה מבחינתי היא אישור להמשיך לעשות את מה שאני אוהב, ולא יכול להפסיק לעשות. שזה כמובן מוסיקה. בכל מקרה, אני תמיד משתדל להיות חבר ואדם טוב, ולהיות עצמי בלי השוואה ותחרות עם אף אחד". 

אפרופו 'הבית', ספר מעט על אשתך ושמונת הילדים.

"אשתי ואני התחתנו צעירים מאוד, בגיל 19, ואנחנו ממש גדלים יחד עם הילדים. הבת הגדולה שלי היא פעילה ומובילה חברתית. יש לי גם שתי בנות שהן מוסיקאיות. הבית שלנו חי ונושם מוזיקה ויצירה. אנחנו כותבים שירים יחד, כמו שהחיים כותבים אותנו. לכל אחת ואחד מהם יש כישרון נדיר וייחודי, וביחד זה נשמע פשוט נפלא". 

אפרופו משפחה מלוכדת, את האלבום השני הקלטת תוך שבועיים וחצי, אחרי מפגש עם משפחת שאער. מה קרה שם?

"מיד אחרי האלבום הראשון התחלתי לעבוד על השני, ורציתי מאוד שהוא יהיה אישי ונטול אמירות חברתיות. אז בכל פעם שכתבתי שיר חברתי, עשינו לו סקיצה, ושמנו בתיקיה נוספת שקראנו לה 'עם הארץ'.

"בקיץ 2014, כשביקרתי בבית משפחת שאער אחרי שבנם נחטף, הרגשתי צורך להוציא את הסקיצות של השירים החברתיים שכתבתי, שהתחברו לי מאוד עם ההצפה הרגשית והאמונית שכל עם ישראל חווה בקיץ הזה.

"רציתי לעשות את זה מהר, אבל המנהל שלי, בוב סטארק, דרש שנקליט את זה באופן מקצועי. אז נכנסנו  עם דד ליין של שבועיים עד י״ז בתמוז להקלטת האלבום עם טובי הנגנים. זו הייתה עבודה סביב השעון, כמעט ללא שינה, ותחת נפילות טילים. כל זאת תוך כדי המתנה שלי לצו 8, במהלך צוק איתן. מעל כל זאת, באותם ימים נולדה בתנו האהובה אורי בת גלים".

נראה שהקב"ה מקבל מקום משמעותי מאוד בחייך. עד כמה הקב"ה מעורב ביצירתך? מה המקום שלו בחייך?

"הקב"ה הוא יצירתי, הוא מקומי, הוא חיי. אני מקווה שהוא ימשיך לעזור לי לא לאבד את הצניעות, ולהמשיך ליהנות מהדברים שהכי עושים אותי מאושר בעולם, והם התפילה, המשפחה, היצירה ולימוד חברים".