על חשיבותם של גדולי הדור: 5 שיעורים שנוכל ללמוד מהרב שטיינמן זצ"ל

נתנאל שואל: "הייתי בהלוויתו של הרה"ג שטיינמן זצ"ל, והתפעלתי מכמותם העצומה של הנוכחים - לפי הדיווחים יותר מחצי מיליון איש! לצערי לא זכיתי להכירו. אני מבין שכבוד הרב היה בן 104 בפטירתו, וראיתי אנשים שאבלים עליו כעל בחור צעיר. תוכל להסביר לי תופעה מדהימה זו?"

* * *

שלום וברכה נתנאל, ותודה על שאלתך.

העם היהודי זכה לייעוד הייחודי של תיקון העולם, אשר יושג מתוך שכל הברואים יכירו בבוראם ויקבלו את עול מלכותו, אז נזכה לכך שהבורא ישכון בתוכנו עם כל ברכתו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח), כפי שהיה בימי שלמה המלך, ויותר מכך בבוא הגאולה בקרוב בעז"ה. אך כגודל המשימה החשובה, כך גם גודלם של המעכבים - הכוחות המתנגדים לטוב אשר נועדו לנסות אותנו, היהודים, באם נתחזק להתגבר עליהם, אז נתעלה ונתקן את העולם.

כל דור נתקל בקשיים ואתגרים המיוחדים לו, וצריך להתלמד כיצד להחזיק באור האמונה ולשמור את התורה הקדושה עם כל הקשיים המתחדשים, בפרט בדור זה של אחרית הימים, נדרשת הנהגה תורנית נכונה ונבונה של הציבור מול המנסים להחלישו. מנהיגי הדור - עליהם להיות רגישים לנפש הדור וצרכיו המיוחדים מבלי לסטות ממסורת ישראל סבא, כי גם סטייה קטנה בכביש מהיר עלולה להסתיים בתאונה מחרידה לדורות הבאים. רק יחידי הסגולה שזכו לינוק את תורתם מגדולי הדורות הקודמים, וכל חשקם ומרצם הם עמל התורה בטהרתה, ובעיבוד ופיתוח המידות הטובות – המה מסוגלים להנהיג את כלל הציבור באופן הנכון.

האבדה הנוראה של מנהיגנו הרה"ג אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל (המכונה בפינו "ראש הישיבה") כואבת לנו ביותר - כי היה מאותם יחידי סגולה שקבעו את הנהגת הציבור כולו מול מפריעיו, ולכן ייחסר מאוד לדור כולו. ראש הישיבה זצ"ל היה מחכמי הדורות הקודמים, אשר החזיק בגחלת מסורת התורה שנמסרה לו מרבותיו כגון החזון איש. לאחר שאיבדנו את מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל, מרגישים אנו כיתומים שנתייתמו ממאורות דורנו שכיוונו אותנו לאור התורה (זאת מלבד מה שמרגישים כל בני התורה - עד כמה חסרה תורתו בעולם, אשר תרמה גם כוחות אמוניים בלב כלל ישראל שבכל אתר ואתר).

אך כדי להבין את מה שאיבדנו, צריך בראש ובראשונה להכיר בחשיבותם של חכמי התורה. התורה עצמה היא שמחייבת אותנו ללכת לאורם של הרבנים: "על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא).

חכמי התורה מדריכים אותנו כיצד לקיים את התורה והמצוות בכל דור, פוסקים לנו כללים והוראות וחוקים, מורים לנו במה צריך להחמיר ובמה מותר להקל, וכמובן מהווים דוגמה אישית לחיקוי עבורנו ועבור ילדינו - כי הם המקשרים אותנו בנאמנות לדורות הקודמים עד זמן משה רבנו: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך!" (דברים לב, ז).

בזכות התורה, כידוע, מתקיים העולם כולו, כדברי הנביא: "כה אמר ה', אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה). חכמי ישראל עמלים בתורה יומם וליל ומשיגים בה חוכמה מופלגה, ומחזקים את ברית התורה בלב כל ישראל. הם הלב המאחד את האיברים ומפיח בהם חיים, בלעדיהם היה עם ישראל מאבד את האחיזה בתורתו חלילה. אך גם עצם צידקותם וחוכמתם המופלגת גופא מחיות את העולם, שכן התורה מעידה שהקב"ה מקיים ציבור שלם בזכות עשרה צדיקים בדור (בראשית יח, לב).

פירוש הדבר שגדולי ישראל, אפילו כשלומדים בחדרם, מחזיקים למעשה את הדור כולו בכח תורתם בטהרה. מסיבה זו חז"ל הזהירו מאוד מפני המחשבה המוטעית שחכמי התורה אינם מועילים לציבור ולומדים רק לעצמם: "אפיקורוס כגון מאן? אמר רב יוסף: כגון הני דאמרי - מאי אהנו לן רבנן, לדידהו קרו, לדידהו תנו" (סנהדרין צט, ב).

ישנם אנשים שלא זכו עדיין להכיר בחשיבותם של גדולי דורנו - כי נמצאו בחשכת הדור בה נעדרת אהבת התורה, אך כאשר יזכו להתחבר לתורה הקדושה - יפקחו עיניהם להכיר ביופיו של האור, ואז יכירו בחשיבותו של כל מגדלור המאיר את דרכנו באפלה.

האבלות הציבורית כלפי גדולי ישראל שאבדו לנו, בעקבות כאב ההפסד, מוסיפה בלבנו אהבה לתורה ולגדולי ישראל, ונותנת לנו חיבור רוחני אליהם.

לאחר הסבר כללי זה על חשיבותם של גדולי ישראל, נשתדל לציין כמה הנהגות ממסכת חייו המפוארת של הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל - המשמשות לנו לאות ולמופת לשאיפה ולתעודה - מתי יגיעו מעשיי למעשי רבותיי.

1. הצניעות.

כל מי שהגיע לבקרו, למד שיעור חשוב בהלכות צניעות. למרות רוממותו ותפארת תורתו לדור כולו, ראש הישיבה חי בדירה קטנה פשוטה ודלה, ולא שינה ממנהגו אף בימי זקנתו. חייו הצנועים היוו סמל לדור כולו שלא להחשיב את המותרות כי המה הבל, ולהכיר בעובדה שהתורה היא העונג הגדול מכל העינוגים שיכול אדם לרצות בהם, כפי שמסרו לנו חז"ל: "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן: אשריך וטוב לך" (אבות ו, ד).

למרות שתורמים רבים ביקשו לתרום ולשפץ את דירתו של הרב, לא רצה בכך. ובדומה למה שלימד החפץ חיים את האנשים שהיו מגיעים ממרחקים כדי לבקרו בדירתו הצנועה ולשאול לעצתו. כאשר עשיר אחד התפלא על תנאי חייו הירודים ורהיטיו הישנים - שאלו החפץ חיים היכן הוא מתאכסן בעיר, וכיצד עשיר מופלג כמותו מסוגל לשהות באכסנייה פשוטה כל כך במקום ביתו המפואר, ואינו משקיע בה ברהיטים וכדו'? השיבו העשיר שהוא מתאכסן בדירה זמנית והגיע רק לביקור. השיבו החפץ חיים באותה לשון, שהעולם הזה אינו אלא דירה זמנית שהגיע רק כדי לבקר בה לאסוף תורה ומצוות, כפי שאמרו חז"ל: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין" (אבות ד, טז).

היו גדולי ישראל שחיו בדירה גדולה מבלי שהבחינו בה כלל, כי כל עסקם היה בתורה הקדושה, וגם כאשר היו מוקפים בפאר לא נתנו את דעתם למותרות. אך הציבור לא תמיד מבחין בכך. ראש הישיבה חי בצניעות מופלגה גם כלפי חוץ, וגילה ענווה רבה בכל אורחות חייו, לא ביקש את הפאר והכבוד, רק התורה לבדה עמדה מול עיניו. צניעותו ניצבה בסתירה זועקת לגודל חשיבותו, ולימדה את כולנו מוסר על צניעות וענווה של אדם גדול.

2. הענווה.

ראש הישיבה למד בצנעה תורה בחדרו, וברח מן הגאווה והשבחים, הוא לא חיפש את הרבנות. ישנם אנשים שמחפשים כבוד בחייהם, וישנם אנשים שמחפשים כבוד במותם - ביצירות שמשאירים אחריהם והשבחים שיאמרו עליהם. אך ראש הישיבה ראה רק את התורה וכלל ישראל לנגד עיניו, ולא את עצמו. יותר מאשר חייו הצנועים, צוואתו מעידה עליו: "אבקש מאוד לא להספידני, לא בפניי, ולא שלא בפניי, ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל... לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים שבועיים, חודשיים. לא להדפיס מודעות על הלוויה, לא להודיע ברמקול או ברדיו... לא לכתוב על המצבה שום תארים... אבקש שלא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת".

3. אהבת ישראל אישית ומיוחדת.

ראש הישיבה פתח את דלתו לכל דורש, והשיב באופן אישי לכל מבקשי עצתו. בכל יום הגיעו עשרות יהודים, ולפעמים מאות, לבקש לעצתו וברכותיו, גיוון הבאים הוכיח על אהבת ישראל של הרב, שכן הגיעו לפתחו ליטאים, ספרדים, חסידים, בעלי תשובה, דתיים ומסורתיים. הרב לימד תורה לכל מבקשיה, ובקטעי וידאו מצולמים ניתן לראותו בוחן ילדים ובחורי ישיבות צעירים, ומרבה בהם את אהבת התורה. בבוקר היה הרב עשוי לפגוש את שגריר אנגליה (מקרה שהיה), ובערב לברך בחור אלמוני שמבקש את עצתו. השפעתו הגיעה למרחקים והשפיעה על רבבות, אך היתה ניכרת באופיה האישי - הקשר של הרב לכל יהודי מעם ישראל המבקש את הדרכתו.

באחד מתיעודי הווידאו הזכורים ביותר של הרב, נשאל האם לזרוק מהחיידר את בנה של אלמנה אחת, לאחר שמישהו מהצוות של המקום אמר שיש לו הרגשה שהילד אינו מתאים ל"סגנון" של החיידר. הרב הבחין בפנימיות העניין, וזעק: "גאווה, גאווה! תמיד יש אחד שאינו רוצה בגלל גאווה, אל תחשוב שהוא ירא שמים, זה מגיע רק מגאווה", ודרש להשאיר את הילד.

אוכל לספר באופן אישי לקוראים כיצד בתור בעל תשובה בן 18 שעבר לישיבה, רציתי להמשיך לעסוק בקירוב רחוקים, ורבותיי ביקשו את החלטתו של ראש הישיבה בעניין. אין צריך לומר שהתרגשתי מאוד, מלאכתי בקירוב רחוקים היתה יכולה להיקטע באותו היום. לאחר שהקשיב ושאל שלושה מרבותיי בישיבה לגביי, ביקש ראש הישיבה לראותני באופן אישי. הוא הביט בי דקה ארוכה ואז חייך אליי ואמר: "הקב"ה נתן לך את הרצון הזה, כי הוא רוצה שתעסוק בזה. צריך אנשים כמוך בדור שלנו" ובירך אותי. קירוב הרחוקים שלי המשיך רק בזכותו, ומתוקפו פעלתי עד היום, בעז"ה אמלא תפקידי נאמנה. היתה זו דוגמה ליחסו האישי של הרב אפילו במקרים שאינם זוכים לפרסום, אך מסוגלים לשנות את מסלול חייו של יהודי מקצה לקצה. אין לי ספק שרבים וטובים ממני זכו בסתר להדרכתו וברכתו של כבוד הרב במעשיהם, וזכו לעשות רבות ונצורות לעם ישראל בזכותו. אנו רואים את התוצאות - את מעשי הקירוב והחסד, אך לא את גלגלי השיניים שעומדים מאחוריהם.

4. מידת האמת וזהירותו.

הרב היה מדייק מאוד בלשונו, וזהיר באמירותיו כדי לא לומר על אסור מותר, ולא על מותר אסור. הוא הרגיש בצורך שמאחורי השאלות, והיה מברר את המצב לאשורו כדי להשיב בצורה המדויקת ביותר.

הדוגמאות לכך רבות מספור, אך אציין דוגמה אישית שזכיתי לראות במו עיניי. כשפניתי אליו פעם לגבי הדרכה בהרצאות, שאלתי תחילה אם הרב זוכר אותי, והוא הודה שלא. למרות שתשובתו ציערה אותי, התפעלתי מאוד מיושרו. כאשר הזכרתי מי אני, שאלתי את הרב האם מותר לי בתור בחור ישיבה להרצות לפני קהל שיושבים בו גברים ונשים בהפרדה, אמר לי הרב "עדיף שלא". חזרתי על שאלתי וביקשתי תשובה ברורה האם מותר או אסור, אך הרב חזר על לשונו: "עדיף שלא". לא הסכים לאסור עליי בלשון חד-משמעית, ולא הבנתי למה.

בעקבות תשובתו הודעתי שאיני מרצה לפני קהל מעורב, אלא שתקופה קצרה לאחר מכן נדרשתי להעביר שיעור ליהודים רחוקים מהתורה, שזו היתה עבורם הפעם הראשונה בחייהם שהגיעו לשיעור תורני! מי שהזמין אותי להרצות טעה בהזמנת האנשים, וכך קרה שהגיעו למקום גם מספר נשים שישבו בנפרד, אך מאחר שהיה הקהל רחוק מאוד מהתורה, לא היתה כל דרך להסביר להם את המצב. ידעתי שכל אמירה שלי בנושא זה היתה רק מרחיקה את השומעים... לא היתה לי ברירה אלא לדרוש לפניהם, כשאני מכוון את עיניי לקהל הגברים. באותם רגעים הבנתי לפתע מדוע נזהר כל כך הרב לומר לי ברוח קודשו "עדיף שלא", ולא אמר לי פשוט "לא". כל תשובה אחרת היתה גורמת לחילול השם. כמובן שבפעמים הבאות נזהרתי כפליים להודיע על הוראת הרב.

את ההקפדה בלשונו ניתן לראות גם בצוואתו: "היות והרבה טועים בי, לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה". שימו לבכם לעובדה שהרב לא אסר זאת, כי ידע שיהיו שיעשו כן על כל פנים, ויהיה להם כעבירה על דבריו. בצורת ניסוחו הדייקנית ביקש להמעיט בכבודו מבלי שיחטיא איש.

5. אהבתו לתורה.

הרב גילה הבנה ורגישות רבה לנפש הדור, בהדרכתו לציבור המליץ לפעול בדרכי שלום, והיו שטעו לראות בכך התפשרות על ערכינו. לכן חשוב לציין שככל קודמיו הדגיש את חשיבות התורה הקדושה, ולא התפשר על חוק תורתו אומנותו, ומאז ומעולם התנגד שיגייסו את לומדי התורה אשר רוצים להמשיך ולעסוק רק בתורה. אלא שהטווה את הדרך להשגת מטרתנו בדרכי נועם, מתוך החוק, ולא על ידי תוקפנות. בכנסים הרבים שבהם היה משתתף, חיזק בעיקר את הנושאים של לימוד תורה והצניעות.

את אהבתו הרבה לתורה ניתן לראות בראש ובראשונה באורח חייו הסגפני, היה עוסק בתורה מבוקר ועד לילה, וכל מרצו היה בה. אהבה מופלאה זו ניתן לראות לה הד גם בצוואתו, בה מסר: "אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד יגרום הרבה ביטול תורה - יותר כדאי ללמוד לשם שמים בזמן הזה"!

על כבודו לא חס לרגע, אך על כבוד התורה לא התפשר.

לסיכום אזכיר לכל מי שמכיר בטובתו של ראש הישיבה, את מה שכתב בצוואתו: "אבקש שכל מי שרוצה בטובתי ילמד כל יום פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש, והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים גם בשבת וביום טוב". לעילוי נשמתו של הרה"ג רבי אהרון יהודה לייב בן נח צבי שטיינמן זצ"ל.

תודה מיוחדת לרבי הרה"ג יעקב משה סגל שליט"א שעזר בניסוח הכתבה.

מתמודד עם בני נוער? דע מה שתשיב בתורה ומדע. לכל שאלה - תשובה! קורס מאת דניאל בלס יתקיים בבני ברק. לפרטים: 052-712-5466