מרגש: במקום בו התגלו תבליטים של מנורת המקדש, יהודים הדליקו נרות חנוכה

לאחר שנים שיהודים לא נכנסו לבית הכנסת העתיק בעיירה סמוע שבהר חברון, אמש (ראשון) חודשה המסורת עם כניסת תושבי חברון וחיילים להדלקת נר שישי בבית הכנסת העתיק. בית הכנסת ממוקם בעיירה סמוע, שם נמצאו שרידי מנורות ותבליטים רבים של מנורת המקדש. למקום הגיעו מפקדים וחיילים וכן רכזי ביטחון, הנהגות, ותושבים שהדליקו יחד נר שישי.

"אנו מודים לחיילי ומפקדי חטיבת יהודה בראשות המח"ט שעסוקים במסירות לילות כימים בהגנה היומיומית על ביטחוננו, להיכנס בתקופה כזאת לאתר המיוחד הזה אינו מובן מאליו", אמר ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, לחיילים. "רק מפקדים שמבינים שהכח שלנו יונק מהשורשים מסוגלים לגרום לאזרחים לטייל ולפקוד אתרים חשובים כאלה אנו מודים ומברכים על כך. הסיפור של חנוכה נותן לנו כוח לעשייה ההתיישבותית, קומץ יהודים שהיו מוכנים להילחם כנגד מעצמה עולמית מתוך אמונה ולא עשו חשבונות. כך גם ביחס להתיישבות שנתנה לנו הזכות לחזור ולהתיישב כאן כבר יובל שנים. המלאכה עוד לא תמה. הנצח לצידנו ויום יובא ונשוב גם למקום הזה בזכות ניסים של חנוכה בימים ההם ובזמן הזה".

(צילום: יהל שר אבי)

מפקד חטיבת יהודה אל"מ איציק כהן הוסיף: "התרגשנו להיכנס לכאן היה לנו חשוב לאפשר כניסה למקום המיוחד הזה. כולנו תפילה שנמשיך לראות את השגשוג לצד הביטחון". ד"ר דורון שר אבי, תושב סוסיא וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג, סיפר לקהל כי "במוזיאון ישראל, רוב המנורות שנמצאות שם מקורם בהר חברון. יהודי המקום בחרו את המנורה כסמל אותו חקקו במשקופי הבתים ובבתי הכנסת. מנורת המקדש עמדה בפאה הדרומית בבית המקדש וכך בחרו להם יהודי הר חברון לאפיין את עצמם".

בית הכנסת בסמוע נשתמר עוד מהתקופה שלאחר בית שני, אז התיישבו במקום קהילות יהודית גדולות שעזבו את ירושלים לאחר החורבן והתיישבו בהר חברון. באזור כולו נמצאו שרידי ארבעה בתי כנסת בסוסיא, אשתמוע, מעון וענים. בחפירות הראשונות שהתקיימו על ידי האוניברסיטה העברית בשנת 1936 באזור, שוחזרה המנורה האיכותית ביותר שנמצאה בארץ. גובהה מאה שלושים מטר - קרוב מאוד למידה ההלכתית של מנורת המשכן - 18 טפחים. המנורה שוחזרה ונמצאת כיום במוזיאון ישראל.