חדשות יהדות
תיעוד נדיר מתוך התופת: מסיבת חנוכה במחנה הריכוז
תיעוד מרגש הגיע לאחרונה ל'יד ושם': תוכנייה של מסיבת חנוכה שהתקיימה באיטליה במחנה הריכוז פרמונטי מדצמבר 1944. סמל מחנה הריכוז פרמונטי מוטבע על התכנייה, ומעליו מגן דוד ובו חנוכיה: "מדובר בנכס חשוב שצריך להיות שמור ומוחזק"
- מוריה חן
- פורסם א' טבת התשע"ח |עודכן
התוכנייה ממחנה הריכוז (צילום: אוסף החפצים, יד ושם)
לאחרונה הועברה ל'יד ושם' תוכנייה של מסיבת חנוכה שהתקיימה באיטליה במחנה פרמונטי מתאריך דצמבר 1944. סמל מחנה הריכוז פרמונטי מוטבע על התוכנייה, ומעליו מגן דוד ובו חנוכיה.
התכניה הגיעה ליד ושם בעקבות פרויקט 'לאסוף את השברים', ונשמרה באוסף החפצים של המוזיאון.
שנים רבות נשמרה החוברת היוצאת דופן והנוגעת ללב נשמרה אצל יהודית יצחק לבית קנר, שלאחרונה החליטה למסור אותה למוזיאון יד ושם עבור הדורות הבאים.
בספטמבר 1940 בנאפולי נולדה יהודית להוריה פיליפ קנר ומושי לבית גולדשטרום. בשנת 1937 נישאו בני הזוג בעיר דנציג, מקום עבודתו של פיליפ שהיה שם מנהל בית חרושת. באביב 1940, ברחו בני הזוג מדנציג, כשברצונם להגיע לישראל דרך טריאסט הממוקמת באיטליה. לאחר מכן הגיעו משם לבנגאזי שבלוב, בו היו צריכים לעלות על אונייה, אולם בבנגאזי בני הזוג נעצרו ונשלחו לנאפולי, שם נולדה יהודית.
לאחר הלידה האם מושי והתינוקת יהודית נשלחו לאיטליה למחנה פרמונטי. בני המשפחה שהו במחנה במשך 4.5 שנים עד שנת 1945, תאריך עלייתם לארץ ישראל.
התוכנייה, (צילום: אוסף החפצים, יד ושם)
מחנה הריכוז פרמונטי היה מחנה המיועד ליהודים בדרום איטליה. בתחילה תנאי החיים היו נסבלים אך בהתאם להרעת מצבה של איטליה, כך הוחמרו התנאים במחנה. במחנה פרמונטי לא פגעו הגרמנים ביהודים, ואף קיבלו חבילות מזון והורשו לעסוק בפעולות תרבות שונות. בנוסף, במחנה פרמונטי לא ביצעו גירושים למחנות ההשמדה.
מחנה פרמונטי שוחרר בספטמבר 1943, אולם רוב היהודים ששהו בו נותרו עד דצמבר 1945. בתאריך 10.12.1944 נערכה מסיבת החנוכה במחנה לאחר שחרורו. התוכנייה הייחודית של המסיבה הינה סמל למעבר מהחושך אל האור, והיא מהווה זיכרון מוחשי לשמירה על חגי ישראל אף בתקופות הקשות ביותר של העם היהודי.
יהודית יצחק, כיום בת 77, הקימה משפחה עם 3 ילדים ו-6 נכדים. בהיותה בת ארבע כשהתקיימה המסיבה במחנה: "יש לי זיכרונות מפרמונטי. האיטלקים אפשרו ליהודים לקיים אוטונומיה. היה במחנה בית כנסת והיו אירועי תרבות. עם זאת, התנאים לא היו קלים. היו הגבלות וגדרות תיל, וגם לא היה אוכל מזין. האזור היה מוכה מלריה. היחס היה אנושי בזכות הניהול האיטלקי".
"זה המקום הראוי לתוכנייה הזו", מסבירה יהודית את החלטתה להעביר את התוכניייה ל'יד ושם', "מדובר בנכס חשוב שצריך להיות שמור ומוחזק, כך שהדורות הבאים יוכלו להתרשם מהחיים שהיו במחנה פרמונטי".