חדשות בארץ
"נס חנוכה": הפצוע שהציל עשרות ילדים מפיגוע - התעורר ממוות קליני בנר השמיני
מדי שנה בשנה בחנוכה, דרור זיכרמן - הגיבור שהציל בגופו עשרות ילדים ומנע פיגוע טרור המוני, חוזר אל הזירה האימתנית ומשחזר את הרגעים שבהן נפגע ואת הנס שנעשה לו בדיוק בנר השמיני. "בבית החולים עברתי מוות קליני, אבל החזירו אותי ובנר השמיני - התעוררתי"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם א' טבת התשע"ח |עודכן
זה 12 שנה, מדי שנה בשנה בחנוכה, דרור זיכרמן חוזר לשם. לרגע ההוא שבו השתנו חייו מקצה אל קצה, כאשר היה שרוי בין שמיים לארץ וחייו מוטלים על הכף.
היה זה בנר החמישי של חנוכה: מחבל מתאבד שעל גופו חגורת נפץ, התכוון להתפוצץ בתוך אולם מלא בילדים שהגיעו להצגת חנוכה, אבל זיכרמן שזיהה אותו, מנע בגופו את הפיגוע ולמרות הפציעה הקשה - שרד כדי לפרסם את הנס. זיכרמן היה אז חייל בגדוד נחשון, ואת ההתרעות על כוונות הפיגוע, קיבל מבעוד מועד. "כשקיבלנו התרעות על כוונת המחבלים לבצע פיגוע באחד ממופעי חנוכה, מיהרנו לשטח והקמנו מחסום ביציאה מהעיר", הוא משחזר בקול נרגש בראיון ל'ווינט'.
הוא והמפקד שלו אורי בינמו ז"ל הי"ד, שנפגע ונפטר מפצעיו, עמדו במחסום ובדקו את הרכבים שיצאו מהעיר. בשלב מסוים הגיעה מונית פלסטינית ובה שמונה נוסעים, שכולם נראו להם חשודים. "אחד מהם לבש מעיל עור והתנהג בצורה מאוד מחשידה", אומר זיכרמן. "העמדנו אותם בשורה בשביל לבדוק שאין עליהם אמצעי לחימה או סכינים או מטענים או כל דבר אחר".
האדם שחשדו בו הכי הרבה - הפעיל את חגורת הנפץ ופוצץ עצמו
ובדיוק אז, דווקא האדם שבו חשדו הכי הרבה - הפעיל את חגורת הנפץ תוך כדי בדיקה, ופוצץ את עצמו. בגופם, הצילו אורי וזיכרמן את עשרות הילדים ששהו באותה הצגת חנוכה, וספגו אליהם את 30 הקילו של חומרי הנפץ. כתוצאה מהפגיעה נהרג מפקדו אורי והוא עצמו נפצע באורח אנוש והובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה.
יום אחרי הפציעה, הגיע לבית החולים שליח חב"ד הרב מנחם קוטנר, והדליק יחד עם אביו של זיכרמן את נרות החנוכייה. אבל אז, כשדרור נאבק על חייו, דבר עוד לא היה ברור. "נפצעתי בנר החמישי. זו הייתה פגיעה קשה ואיבדתי המון דם. בבית החולים עברתי מוות קליני, אבל החזירו אותי ובנר השמיני - התעוררתי", חותם דרור את הנס הגדול שלו, שכולל גם לא מעט גבורה בתוכו.
ואת אותו רגע משמח, אפילו הרב קוטנר לא יכול לשכוח. "אני זוכר ששמנו את הנרות, וביחד עם אביו של דרור בירכנו 'שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה'. היה אפשר לחתוך את האוויר בסכין, מרוב שהאווירה הייתה מחשמלת. כל מילה שנאמרה אז, קיבלה משמעות עוצמתית כל כך. ממש הרגשנו שאנחנו נותנים לדרור אנרגיות, והיום כשפוגשים אותו - אז לא צריך להאמין בניסים. פשוט לראות אותו והנס מתרחש לנגד עינינו", מסכם הרב.