מהי משמעות החיים? 10 עובדות על ספר קהלת, הנקרא בחג הסוכות

1. השם קהלת אינו מופיע במקרא אלא במגילת קהלת בלבד, בה הוא נזכר שבע פעמים. המגילה פותחת במילים: "דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים, הבל הבלים אמר קהלת...", ובהמשך, בפסוק יב: "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם".

2. מסורת היא בידי חכמים שקהלת הוא כינוי לשלמה המלך: בקהלת רבה ובשיר השירים רבה מובא: "שלושה שמות נקראו לו: ידידיה, שלמה קהלת".

3. פסוקים רבים במגילה מחזקים את הזיהוי של קהלת ושלמה. קהלת מעיד על עצמו: "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים". עוד מתאר קהלת את עצמו: "עשיתי לי גנות ופרדסים... וברכות מים... קניתי עבדים ושפחות... כנסתי לי גם כסף וזהב" (ספר קהלת פרק ב', ד-ח) - תיאורים של עושר מופלג, שיכולים להתאים רק לשלמה. גם מתוארת חכמתו הרבה: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (ספר קהלת פרק י"ב, ט). גם תיאור זה, כמובן, מתאים לשלמה המלך, החכם מכל אדם.

4. בסדר עולם רבה, מדרש המיוחס לר' יוסי בן חלפתא, תלמידו של ר' עקיבא, מסופר כי לעת זקנתו של שלמה, סמוך למיתתו, שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלושה ספרים: משלי, שיר השירים וקהלת.

5. מדוע זכה שלמה המלך לכינוי קהלת? רש"י מביא שני טעמים לכינוי הזה: "על שם שקיהל חכמות הרבה וכן במקום אחר קוראו אגור בן יקא (משלי ל', א) שאגר כל החכמה והקיאה, ויש אומרים שהיה אומר כל דבריו בהקהל".

6. ספר קהלת נערך, על פי המסורת, בידי חזקיה המלך ובית דינו.

7. מגילת קהלת נקראת ברוב קהילות ישראל בשבת חול המועד סוכות. קיימים לכך מספר טעמים: אחת הסיבות היא שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה" - המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת. סיבה נוספת היא ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות. עוד סיבה לכך שהמגילה נקראת בסוכות היא שנאמר בה: "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" – בפסוק זה לועג קהלת להבלי שמחת העולם ומחזק את עיקר השמחה האמיתית שהיא שמחת התורה.

על פי ההלכה, יש הנוהגים לקרוא אותה בציבור על ידי בעל קורא, מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף, ומברכים על קריאתה שתי ברכות; "על מקרא מגילה", ו"שהחיינו", וזו דעת הגר"א. ויש אומרים: שכל אחד קורא את המגילה מתוך מחזור תפילה מודפס, ואין לברך על קריאתה, וכך מנהג החסידים.

8. מגילת קהלת שייכת ל"ספרות החוכמה", כלומר לספרות שעוסקת בשאלות הגות אוניברסליות כגון מעמד האדם בעולם, ההשגחה והצדק האלוקי. קהלת מבצע חקירה לוגית-פילוסופית בדבר משמעות האדם ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. במהלך רוב הספר הוא פוסל את כל האפשרויות לאושר שמציע העולם - חוכמה, משפט צדק, נשים, משפחה, כסף, תהילה ועוד - ומראה שאין ביכולתן להביא לאושר המוחלט ולשלוות הנפש אותם מחפש האדם.

9. וכך נראה מבנה החקירה: קהלת מציע דבר טוב שיכול לשמש כמשמעות החיים, מהלל ומשבח אותו - ואז פוסל אותו ומסביר מדוע זו לא התשובה לאושר והדבר יכול להיות גם מקור לכאב, רוע, הבל ורעות רוח.

קהלת מייחס לאדם, הֶעָמֵל כל העת בצבירת רכוש והגדלת עושרו, שפע דאגות וטרדות עד כי אינו מסוגל ליהנות מעושרו. "וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס" (ב', כו), "גַּם עיניו עֵינו לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר" (ד', ח), "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל" (ה', ט), "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (שם, יב), ובסופו של דבר – "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ" (שם, יד).

10. בסוף הספר, כאשר הקורא מצפה לדעת מהי באמת משמעות החיים ומהו הדרך שבה יהיה טוב לאדם - אחרי שקהלת פסל כמעט כל דבר - מגיע השיא, היא האמת על פי החכם באדם: סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-האלוקים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם". (קהלת יב, יג)

הרב זמיר כהן – מי אתה מארבעת המינים? צפו ב-5 דקות מרתקות במיוחד:

לקריאת מגילת קהלת, לחצו כאן או כאן.

לרכישת לספר קהלת עם ביאורו של הרב זמיר כהן, לחצו כאן.