10 עובדות מרתקות על ספר התניא, שתורגם ל-11 שפות. ומהי סגולתו המיוחדת?

היום, יום שלישי כ"ד בטבת, חל יום ההילולא ה-210 של בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל. לרגל יום ההילולא, קבלו 10 עובדות על ספרו המופלא.

1. ספר התניא, הנקרא גם 'ליקוטי אמרים' או 'ספר של בינונים', הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים.

2. הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.

3. עיקרו של הספר מוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, תוך זיקה מובהקת למינוחיה של הקבלה.

4. בספרו, מבהיר ר' שניאור זלמן כי מטרת הבריאה היא 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים', כלומר: להפוך את העולם התחתון לקדוש ולאלוקי. כתוצאה מכך נגזרת עבודת בני ישראל למטה, בקיום מצוות מעשיות דווקא, על מנת להכשיר את העולם וחפציו, ולא להסתפק בעבודת המוח והלב.

5. ספר 'התניא' תורגם ל-11 שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית, הונגרית וגיאורגית. הספר הופיע גם בכתב ברייל, ועד לשנת 2010 הודפסו מעל 6000 מהדורות.

6. אחת הסגולות המופלאות של הספר היא חיזוק האמונה בלב האדם. בקרב החסידים ידוע כי מי שסובל מספקות ומפקפוקים בענייני אמונה, סגולתו ללמוד בספר התניא. אין הכרח שיימצא תשובות שכליות לכל ספקותיו, אבל אמונתו תתחזק והפקפוקים ייעלמו. הספר מעורר את הנשמה האלוקית בקרב האדם ומלהיט את שלהבת האמונה.

7. ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

8. הנפש האלוקית היא "חלק אלוה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. ואילו הנפש הבהמית - כשמה כן היא, והיא מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון אכילה, שינה, הישרדות וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוקית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האיברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').

9. המחבר הגדול נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית, וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.

10. הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר לעבודת השם. בדרך אגב מבוארים בספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.

למדריך מרתק לדמותו של מחבר הספר, רבי שניאור זלמן מלאדי, לחצו כאן.