מה הקשר בין חוק המרכולים ובין העתירה לבג"צ נגד לימודים אקדמיים לחרדים?

יאיר לפיד הוא אזרח מודאג היום. מודאג מאד. מול עיניו הוא רואה את ארצו האהובה נופלת בידי קיצוניים, אנשיה מדוכאים תחת ממשל דורסני. הכל בגלל אותו מנהג יהודי עתיק ובלתי רלוונטי: שמירת שבת.

לא שמישהו עומד, חלילה, לכפות על כל תושבי ישראל היהודים לשמור שבת. אבל הזכות הישראלית הטבעית לרכוש חלב בסופרמרקט בשבת בבוקר עלולה לרדת לטמיון: ובלי לשלם על חלב בשבת בבוקר, כידוע, כל החרויות האנושיות מאבדות משמעות. "חוק המרכולים הוא כפייה דתית חסרת מעצורים" הצהיר לפיד הבוקר בריאיון לגלי צה"ל. "לא נשב בשקט וניתן שידרסו אותנו, אם צריך נצא לרחובות כדי להילחם בכפייה הזו".

לפיד לא לבד בנחישות הפטריוטיות שלו להיאבק עד טיפת הדם האחרונה למען מרכולים פתוחים בשבת וקופאיות שאין להן יום מנוחה. איתו יחד, שלובי זרוע, עומדים כל חברי האופוזיציה, שהגישו כאלף הסתייגויות והודיעו שהם לא רואים בעיניים שום דבר חוץ מהנחלת מפלה לחוק. אשתו של ח"כ יהודה גליק בדיוק הלכה לעולמה? עצוב, אבל אין מה לעשות. אם גליק לא יכול להגיע להצביע בגלל השבעה, אף אחד מהאופוזיציה לא יתקזז איתו. אנושיות פשוטה, תבינו, פחות חשובה מהמאבק ההרואי הגדול על קדושת חילולי השבת הפומביים בארץ הקודש.

למען האמת, האופוזיציה לא ממש לבד במאבק הזה. ישראל ביתנו אמנם חברה בקואליציה, אבל חברי הכנסת שלה צפויים להצביע נגד. אין גם מישהו שמוכן להמר בבטחה איך יצביעו כל חברי 'כולנו' של משה כחלון. למעשה, אפילו על הליכוד אי אפשר לסמוך יותר מידי: על אף שהחוק סוכם בין הסיעות החרדיות לבין מפלגת השלטון, זה לא הפריע ליו"ר הקואליציה הטרי, דוד אמסלם, להגיש הסתייגויות שירוקנו את החוק מתוכנו. אם החוק המקורי מדבר על כך שרשויות מקומיות לא יוכלו להתיר מסחר בשבת בתחומן בלי אישור שר הפנים, הרי שההסתייגויות מציעות שיהיה מדובר בהוראת שעה בלבד, שהחוק לא יחול באילת, ושלא תהיה הגבלה על פתיחת חנויות נוחות בשבת.

השורה התחתונה של חוק המרכולים כרגע, במילים אחרות, היא שהוא לא ממש פופולארי במערכת הפוליטית. רוב חברי הכנסת, כך נראה, סבורים שמניעת גישה למרכולים בימי השבת היא הגבלה אכזרית על הציבור, ושהזכות של עובדי החנויות הללו ליום שבתון עם בני משפחותיהם אינה גוברת על הזכות למסחר פעיל גם בשבת. מדינה יהודית? שכל אחד יגדיר 'יהודית' כפי שמתחשק לו. כמו שאמר יאיר לפיד: "אם מישהו היה אומר 'בואו נפתח בבני ברק חנויות בשבת' הייתי מתנגד". אבל מה אם מדובר לא בבני ברק אלא בעיר מעורבת שבה חיים גם דתיים וגם חילוניים? במקרה כזה מוגזם בהחלט להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על המרחב הציבורי. "יש פה חוסר כבוד של החרדים כלפי החילונים". הוא מתלונן.

לפיד מוחה בתוקף כלפי מה שהוא תופס כחוסר כבוד כלפי החילוניים, אבל מעניין אם יש לו משהו לומר על חוסר כבוד בכיוון השני. יחס של כבוד כלפי הציבור החרדי, מה לעשות, לא יכול להצטמצם להתנגדות לפתיחת חנויות בשבת בלב בני ברק.

 רק בשבוע שעבר, למשל, דן בג"ץ בעתירה שהגישו פרופסורים נגד התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה שמובילה המועצה להשכלה גבוהה. התוכנית הזו הובילה ליצירת מסגרות לימוד אקדמיות לחרדים, בהן יש מסלולים נפרדים לגברים ולנשים. המח"רים (מרכזים חרדים) שהקימו האוניברסיטאות והמכללות השונות קצרו שבחים רבים בשנים האחרונות על האופן בו הן מכשירות חרדים וחרדיות לשוק העבודה – אינטרס ראשון במעלה של הכלכלה הישראלית. כל זה לא הפריע לאותם מלומדים לטעון שהפרדה בין גברים ונשים באקדמיה פוגעת בשוויון בין המינים.

בדיון השתתפו נציגי סטודנטים חרדים הלומדים בהפרדה, שהסבירו כי התוכניות הנפרדות הן הדרך היחידה שלהם לרכוש תואר ומקצוע רווחי. המל"ג – שבעצמה אוסרת על הפרדה בתוכניות לתואר שני מתוך תקווה מתנשאת שבשלב זה הסטודנטים 'מחונכים' כבר דיים כדי ללמוד בסביבה מעורבת – הסבירה שאמנם הפרדה בין גברים לנשים באקדמיה עלולה לפגוע בשוויון בין המינים, אולם התוכנית שאומצה על ידי המועצה 'מאזנת בין צרכי הסטודנטים החרדיים לערכי האקדמיה'.

עוד מוקדם לנחש מה יכריע בג"ץ בעתירה זו, אבל בהחלט מעניין לשמוע את התבטאויותיהם של השופטים. כך למשל, הודיע השופט חנן מלצר, ללא ספק פוסק הלכה בעל שיעור קומה, כי 'הפרדה בין נשים לגברים באקדמיה אינה מצווה מהתורה'. במקביל, השופטת ברון תהתה: "מי לידינו יתקע שההפרדה בין נשים לגברים תיעצר באוניברסיטאות'?

טיעון אי השוויון היחיד הממשי היחיד שהציגו העותרים מתייחס לכך שמרצות אינן יכולות ללמד בתוכניות לגברים חרדים, בעוד מרצים כן יכולים ללמד בתוכניות לנשים חרדית. במכללת אונו ללא ספק חשבו שעלו על פתרון מבריק לאי השוויון הזה: הם סיפרו לשופטים בגאווה כי אצלם, רק למרצות מותר ללמד בתוכניות לנשים. כתגובה הם קיבלו זעזוע מכיוון השופטת ברון: "זה בדיוק המדרון החלקלק שאנחנו מדברים עליו".

העתירה הזו היא חלק מקמפיין מתמשך נגד כל ניסיון להכשיר תכניות לימודים שיתאימו לציבור החרדי, והפרדה בין גברים ונשים היא כמובן חלק מהותי מההתאמה הזו. באקדמיה יש יותר מידי גורמים ליברליים שפשוט לא מוכנים לקבל את העובדה שהסטודנטים החרדים ירכשו אולי אותו ידע, אבל לא יעשו זאת בסביבה האוניברסיטאית הרגילה. שינויים קוסמטיים כמו איסור גם על מרצים גברים לעבוד בתוכניות לנשים לא יספקו אותם, כפי שהוכיחה טענת השופטת ברון. הם לא רוצים רק לוודא שסיכויי העבודה של מרצות באקדמיה לא ייפגעו בגלל דרישות הצניעות החרדיות. הם פשוט רוצים לסלק מהשטח את הדרישות הללו. החרדים רוצים ללמוד? שיתיישרו לפי הקו האקדמי המקובל ויגידו תודה שמישהו בכלל מסתכל עליהם. מי הם בכלל שידרשו תכניות מותאמות לאמונות שלהם?

בעניין הבג"ץ הזה, מיותר לומר, לא שמעתם את יאיר לפיד מתראיין. חברי כנסת שחושבים שמניעת גישה למרכול בשבת היא הפרה של זכויות יסוד לא מתקוממים בקול נגד הרעיון של מניעת גישה להשכלה גבוהה מפני ציבור שלם.

המאבק החרדי על מרכולים סגורים בשבת מגובה במגילת העצמאות, שהכריזה על מדינה יהודית; מגובה בחוק שעות עבודה ומנוחה, שרק לאחרונה החליט בג"ץ, בפרשנות תמוהה, שהוא אינו חל על עסקים; מגובה במצוקתם של סוחרים ועובדים שמתחננים שלא להתיר את הפרצה שבהכרח תגרום ליותר ויותר בעלי עסקים להיאלץ לעבוד בשבת מחשש לפרנסתם. המאבק נגד תכניות לימודים נפרדות לחרדים, עם זאת, לא מגובה בשום דבר מלבד היהירות הממסדית של האקדמיה שמסתכלת מלמעלה למטה על כולם ודורשת הכרה בדרך החיים החילונית הפלורליסטית כדרך החיים היחידה שיש לה לגיטימציה.

על כפייה דתית אנחנו שומעים כבר עשורים, בכל פעם ששאלת הצביון היהודי של המדינה עולה לדיון. לא הגיע הזמן לנהל דיון נוקב וארוך לא פחות על הכפייה החילונית?