הוא משלנו: להק לויינים אוטונומי שנוצר בישראל ישוגר לחלל

הטכניון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הודיעו היום, כי בסוף שנת 2018 ישוגרו לחלל להק של שלושה ננו-לוויינים אשר יטוסו, בפעם הראשונה בעולם, בטיסת מבנה מבוקרת. מדובר בפיתוחים ייחודיים של הלוויינים אשר כולם מתוצרת ישראל.

חברת Innovative Solutions In Space ההולנדית, שהתמחותה בשיגור ננו-לוויינים, תשגר את להק הלוויינים על המשגר ההודי PSLV.

מדובר בפרויקט "אדליס-סמסון" אשר בשנים האחרונות פותח ע"י צוות חוקרים בראשותו של פרופסור פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל והינו חבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, כל זאת בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע. מטרת הפרויקט הינה להוכיח כי יש ביכולתו של להק לוויינים להחזיק במשך שנה במבנה בגובה כ-600 ק"מ.

שר המדע התייחס לפרויקט באמרו: "הטכנולוגיה הישראלית פורצת גבולות, ומוכיחה שוב ושוב את חדשנותה. אנו גאים להיות חלק מפרויקט הדגל הזה שמהווה תרומה משמעותית לקידום תחום החלל בישראל ולהכשרת סטודנטים בתחום."

תפקיד ההלוויינים הוא בקליטת אותות מכדוה"א, וחישוב המיקום של מקור השידור עבור חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי ואיתור וזיהוי. כל אחד מהלוויינים בגודל של 10X20X30 ס"מ, (כקופסת נעליים), ובעל משקל של כ-8 ק"ג. אנטנות ומכשירי מדידה, מערכות מחשב, מכשירי ניווט ומערכות בקרה יורכבו על גבי הלווינים.

פרופ' גורפיל מסביר: "המזעור בתחום הלוויינים, יחד עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשרים לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בלוויינות זעירה. אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב אישי דרך מחשב נייד לטלפון סלולרי, שמציע הרבה יותר יכולות מקודמיו."

עוד מוסיף מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, אבי בלסברגר כי: "תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים מכפיל את עצמו מדי שנה. עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלו, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום."

"תכנית הננו-לווינים התאפשרה לאור נדיבות לבם של תורמים מהארץ ומהעולם, המבינים את חשיבות חקר החלל לביטחונה של מדינת ישראל ולשגשוגה," מוסיף פרופ' בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. "הטכניון מודה לתומכיו, ובראשם קרן אדליס, על הסיוע החשוב בהגשמת תוכנית זו, וגאה בשותפות האמיצה שלו עם תעשיית החלל בישראל. ללא עזרתם הפעילה של גורמי התעשיה הרלוונטיים לא היה אפשר להגיע להישגים הטכנולוגיים המרשימים אותם השיגה תוכנית אדליס-סמסון."

מעבר למערכת ההנעה הלוויינים יצברו אנרגיה באמצעות פאנלים סולריים אשר יפרשו לצדי כל אחד מהלווינים, ויהוו ככנפיים שיבקרו את טיסת המבנה ללא כל צורך בדלק, ע"י התנגדות האוויר באטמוספירה. מקלט דיגיטלי לקליטת אותות יורכב על כל אחד מהננו-לוויינים שיהיה לאחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו בננו-לוויין. במערכת התקשורת והניווט יהיו 2 מקלטי GPS  אשר ישמשו לניווט אוטונומי. כמו כן, מערכות תקשורת שיתקשרו באמצעותן 3 הננו-לוויינים אחד עם השני יחד עם תחנת הקרקע.

"אם נצליח להוכיח בניסוי בחלל שטיסת המבנה אפשרית," מסביר פרופ' גורפיל, "זאת תהיה דחיפה משמעותית לפיתוח לוויינים קטנים וטכנולוגיות שקשורות למזעור רכיבים אלקטרוניים, לעיבוד יעיל בחלל ולמערכות הנעה בחלל. הטכנולוגיות המפותחות על גבי הננו-לוויינים יתרמו למגוון יישומים אזרחיים ולקידום תעשיית החלל בישראל."