"כשאנשים נהנים מהשירים שלנו - אנו פשוט מודים לאלוקים"

נעים להכיר

אלי פרץ: "אני חלק מהרכב האולטראס. בתפקידי אני היוצר והמבצע".

דן ברטוב: "אני זמר, יוצר, בן 27.  בשונה מאלי שאחראי יותר על הנושא הניהולי של הלהקה, אני אחראי בעיקר על הפן המוזיקאלי. אני יכול לאשר מיקסים וחומרים שחזרו מהסאונד ואלי סומך עליי בעיניים עצומות".

ניצוץ של שורשים

אלי: "אני מגיע מבית מעורב – אבא שלי לא מקפיד כלל על המסורת, אמא מקפידה לשמור כשרות ושבת. כילד למדתי בגן דתי, אמא התעקשה על כך, ויש לי זיכרונות מופלאים מגיל הגן. אני זוכר איך שהיינו שרים: 'אכלנו ושבענו האוכל היה טעים, עכשיו נברך כולנו...' בזכות הגן אני מכיר סיפורי פרשת שבוע ויש לי ידע נרחב על חגי ישראל.  אגב, אני לא יודע איזו משפחה אקים ומי תהיה אשתי, אבל ברור לי שאת ילדיי אשלח לגן דתי. זהו אחד הדברים הטובים ביותר שאפשר להעניק לילדים".

דן: "גם אני כילד למדתי במסגרות דתיות. עוד בגיל הגן ראיתי שכל החברים שלי הולכים בשבת לבית הכנסת. אז הלכתי לבית הכנסת גם כן, לבד, וחזרתי בוכה. אבא שאל מה קרה והסברתי לו שכולם באים עם האבות ורק אני לבד. מאז אותו יום אבא הצטרף אליי מידי שבת לבית הכנסת".

ניצוץ של שבת

דן: "אני מאוד אוהב את הרוגע שיש בשבת. בכל שבת מחדש אני מרגיש שיש ירידת לחץ, בכל הארץ יורדת המתיחות וכולם עוברים למצב של שקט. אפשר לראות את זה בכל מקום. אני אוהב את זה וזה מדהים".

אלי: "אם לא השבת אין סיכוי שהייתי נפגש עם בני המשפחה שלי. כי במשך השבוע אנחנו כמעט לא נפגשים, אבל בשבת אמא שלי מקפידה על סעודות משפחתיות, ואין שום מצב שמישהו מבני המשפחה ייעדר מהן. אם לא יכולים להגיע צריכים להודיע לה על כך מראש, וצריכים סיבה ממש טובה לכך. הוריי גרושים ולאחרונה אמא התחתנה בשנית. כעת בעלה הוא דתי לאומי והם שומרים שבת לגמרי. אני עושה את ההשתדלות ומכבד אותם".

ניצוץ של מצווה

אלי: "אני מקפיד על מצוות הצדקה, כמו שנאמר: 'צדקה תציל ממוות'. אני תורם גם לאנשים שסתם פושטים יד ברחוב, למרות שלא באמת ברור שהם זקוקים לזה. אמא לימדה אותי שאם אדם מגיע למצב של קיבוץ נדבות ברחוב, צריך לעזור לו ולא לחשב חשבונות".

דן: "אני מניח תפילין בכל יום, מאז הבר מצווה, ממש מקפיד לא לפספס. עד לפני שלוש שנים שמרתי שבת באופן מוחלט, היום לצערי מקפיד פחות... כשאני יוצא מהשירותים אני משתדל לברך 'אשר יצר', ויש לי עוד דברים שאני מקפיד עליהם... בכלל יש לי ידע נרחב, כי למדתי בבית ספר דתי, בתיכון דתי ובישיבת בני עקיבא בנתניה. עשיתי חמש יחידות גמרא. הדברים שלמדתי ממשיכים ללכת אתי וללוות אותי".

ניצוץ של אמונה

אלי: "הקב"ה נוכח בחיי תמיד. כל הזמן. האמונה באלוקים נותנת לי כוחות גם בתקופות קשות, ויש כאלו, כי כמו שידוע – להתעסק במוזיקה זה כמו גלים. פעם אתה למעלה ופעם למטה. אבל גם כשהגעתי למצבים של 'למטה' אף פעם לא נפלתי יותר מידי, כי האמונה תמיד מחזיקה אותי. אני שואף להתחזק עוד יותר. הלוואי שאזכה להקים משפחה עם חינוך תורני שתשמור שבת".

דן: "אני אדם מאמין מאוד. זה מתבטא גם בשירים שאני כותב, אפשר למצוא בהם הרבה את המילה 'אלוקים', ואת הפן הדתי בכלל..."

אלי פרץ ודן ברטוב (צילום: יח''צ)

ניצוץ של השראה

אלי: "אני מתחבר מאוד לדמותו של דוד המלך ולמזמורים שהוא כותב בתהילים. יש לו כוח שירה מיוחד במינו והנבל שלו הופך אותו בכלל למשהו מאוד ציורי ומוזיקאלי. מאז שנולדתי אמא אמרה לי שמשיח יהיה משושלת בית דוד, ומשפחת פרץ הרי נמנית על השושלת הזו. יש לנו חיבור משפחתי".

דן: "אני מאוד מחובר לרבי נחמן ולכל הזרם הברסלבי. בעבר הייתי נוהג בכל ערב שבת ללכת למקווה ולקרוא את התיקון הכללי. גם הלכתי לשיעורי תורה של אחד הרבנים של ברסלב ומאוד מצאתי שם את עצמי".

ניצוץ של תפילה

אלי: "בחגים אני מתפלל תמיד בבית הכנסת, ובנוסף יש לי גם תפילות אישיות שלי. אני מבקש הרבה דברים מהקב"ה, במילים שלי".

דן: "כשאני מניח תפילין אני מתפלל וקורא קריאת שמע. אני מתפלל לעתים קרובות וגם קורא מידי יום 13 עיקרים ועשר זכירות אחרי התפילה. אלו דברים שאני זוכר בעל פה עוד מאז שלמדתי בבית הספר, הם נטמעו לי במוח והולכים אתי תמיד".

ניצוץ של התעוררות

אלי: "יש שיר מסוים שחיברנו וכבר כשהפקנו אותו ידענו שהוא עומד להיות להיט. אבל לא חלמנו לאיפה זה יגיע. אני זוכר שהייתה לנו הופעה ענקית בגני התערוכה ואמרתי למפיק המוזיקאלי שינסה לתת לקהל לשיר את המילים של השיר, אם לא יצליחו – יגביר את המוזיקה. מאוחר יותר הבטתי על ההסרטה וראיתי איך כל הקהל - עשרת אלפים איש – צורח את המילים ואני מאושר, שולח נשיקה למעלה, וממלמל: 'תודה לך אלוקים'. זה הדהים אותי, כי לא זכרתי את התנועה הזו. אבל לא התפלאתי, כי זו בדיוק התחושה שלי. אני יודע שיש מישהו למעלה ומודה לו בטוב וברע. אני אומר תודה גם על מה שיש וגם על מה שאין".

דן: " מבחינה מטאפורית אני יכול לומר שבכל יום אני נושא עיניים לשמיים אני חושב שחלק מהאמונה והרוחניות זה האופטימיות והמחשבה שיהיה טוב והכל בסדר, ובגלל יש לי אמונה מאוד חזקה חושב אני מאוד אופטימי, חושב טוב ומקווה לטוב".

ניצוץ של סיום – מה תרצו להשאיר כאן אחרי מאה ועשרים?

דן: בגלל שאני מוזיקאי ויוצר, הייתי רוצה לדעת שהשארתי אחריי מקור השראה לנוער, למוזיקאים ולאנשים אחרים ששומעים את המוזיקה שלנו. אני חושב שהמוזיקה היא הדרך שלנו להביע את עצמנו ושואף שנגשים את עצמנו בתחום".

אלי: "האמת היא שלא אכפת לי ללכת גם לפני מאה ועשרים, אבל העיקר שאדע שעשיתי את מה שהייתי צריך לעשות. הלוואי שאזכה להשאיר אחריי משפחה וילדים שיהיו גאים בי, שאשאיר להם מקור להשראה וגם לפרנסה, ואדע שתרמתי לתרבות האיכותית בישראל".