לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
כמעט כל אדם מכיר את "קבוצת זכרונות ילדות" שמשאירה לנו טעם של נוסטלגיה רחוקה ברשת החברתית. מדובר בקבוצה המעלה זכרונות של תמונות מחזור מהשכבה, והצפת אירועים שלא נשכחו במהרה.
בשבוע שעבר זכתה אחת מחברת הקבוצה לסגור מעגל בצורה מפתיעה.
בקבוצת "זכרונות ילדות תוכנית למד", נוצרה עבור שכונה בתל אביב, פירסמה חברת הקבוצה, עפרה מורלי, פוסט מעט שונה. וזה לשונו: "בתקופת בי"ס ארן היו 2-3 בנות שמשום מה, וללא כל סיבה התנכלו לי ולא חיבבו אותי".
מורלי, כיום אמא ל-2 בנות, מספרת כי קבוצת זכרונות ילדות הפתיעה אותה כאשר: "הערב יצרה עמי קשר אחת מהבנות בפייסבוק, וביקשה סליחה על אותה התקופה. כמובן שסלחתי, והתכתבנו במשך כשעה וצחקנו".
איך הכל התחיל? ובכן, מורלי החלה להעלות תמונות בקבוצה מאותם ימים בהם הייתה בכיתה ב': "כל אחד פותח פתאום את האלבומים. לא מצאתי הרבה תמונות, אבל את מה שמצאתי העליתי", אמרה.
מסתבר כי אחת מאותן ילדות שהתנכלו לעפרה גם היא מצורפת לקבוצה. היא נתקלה באחד מהפוסטים של עפרה, ושלחה לה הודעה.
"היא לא הייתה בטוחה אם אני זוכרת אותה, ואכן לא זכרתי את שמה, אבל במשך כל השנים לא שכחתי את אותן בנות, אפילו לבנותיי סיפרתי על מה שעברתי בילדותי איתן", מספרת עפרה. "היא סיפרה לי שמרוב שכל השנים זה ישב לה על המצפון, היא חיכתה לרגע הזה, והנה הוא הגיע. היא כתבה 'אני רוצה לבקש סליחה על מה עשיתי לך כשהיינו ילדות. אם שכחת אז יותר טוב, אבל אם לא, אז אני ממש מתנצלת'".
"היא אמרה משפט אחד שמאוד מצא חן בעיניי", מציינת עופרה, "'בעצם אפילו לא הכרתי אותך בשביל לא לחבב אותך, וזה מה שמצחיק בחיים האלה, כי דווקא אותך אני זוכרת' – היא אפילו לא הכירה אותי ולא הבינה איך התנהגה ככה".
לסיפור המיוחד יש ערך מוסף, כפי שחברת קבוצה אחרת העוסקת היום בפסיכותרפיה, מסבירה: "יש מטופלים מבוגרים רבים שבאים עם משקעים של דימוי עצמי נמוך כתוצאה מחרם בילדות, יחס מנוכר מהחברה... הרבה חומות יכולות ליפול ודפוסים קשים להשתחרר ממעשה כזה אמיץ".
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה