הרב נכנס לשמחת ה’סיום’ בבית העשיר, והתחלחל לגלות, שבעל הבית...

תלמיד חכם שחן הוצק בשפתותיו, המוסר מידי יום שיעור גמרא לאנשי עסקים נכבדים, פנה אל מו"ר שליט"א בשאלה נוראה:

באחד הימים - מספר התלמיד חכם - הופיע בשיעור איש עסקים שעשה רושם כרחוק מאוד מיהדות. האיש גילה עניין בסוגיות הגמרא במסכת בבא קמא, ומאז הקפיד להגיע מידי יום לשיעור, להקשות ולהתפלפל בדיני ממונות. 

היה נראה שהאיש לא שינה מאומה באורח חייו החילוני, אך ברור לנו שהמאור שבתורה, מחיל בנפשו והשקפתו שינויים מהותיים, ובע"ה יתקדם עוד ועוד וישוב לצור מחצבתו.

והנה, בתום אחד השיעורים, הודעתי למשתתפים שנותרו לנו דפים מועטים עד לסיום המסכת, ולפתע קם האיש והכריז בהתרגשות: "זו המסכת הראשונה שאני מסיים בימי חיי, וברצוני לערוך לכל המשתתפים והרב בראשם, מסיבת סיום מסכת מפוארת בביתי...".

בסייעתא דשמיא, סיימנו את המסכת, וכעת איש העסקים העשיר נערך למסיבת הסיום הגדולה. הדרכנו אותו בנוגע להזמנת מזון מקייטרינג עם כשרות מהודרת ביותר, והוא דאג לבחור את המנות היקרות ביותר.

כולנו המתנו בציפייה לאירוע המרגש, ובתוך ליבנו קיווינו, שהנה, הערב הגדול יחיל בס"ד מהפך רוחני בבית האיש...

הגעתי אפוא לחווילתו המפוארת של העשיר, ומיד בהיכנסי, פונים אלי שני יהודים נאמנים מלומדי השיעור, ומבקשים ללחוש באוזני דבר-מה: "הרב, גילינו דבר מזעזע - מיודענו, עורך האירוע, נשוי לנכריה, רח"ל, והיא בעלת הבית שמארחת אותנו הערב!...".

נתקפתי בזעזוע וחרדה. במעונו של העשיר הכל כבר מוכן ומזומן לקראת האירוע המלכותי, הטבח טבוח והיין מזוג, מלצרים, מנורות ורמקולים... אבל השאלה מנקרת בליבי - כיצד נוכל לערוך אירוע 'לכבודה של תורה', בביתו של יהודי הנשוי לנכריה, ירחם ה'?!

התלמיד חכם ביקש לשאול אפוא, כיצד יש לנהוג בסיטואציה קשה שכזו - האם יש לקום ולעזוב מיד את המקום, או שמא ניתן לשתוק ולקיים את מסיבת הסיום, בפרט לאור עובדת התקדמותו של בעל הבית ביידישקייט, והחשש שבמידה ונפנה לו עורף, מן הסתם ינטוש אותנו לגמרי...?

השיב מו"ר שליט"א:

איסור חנופה

כתב ה'שערי תשובה' (שער ג', קפ"ט, קצ"ב): "המהלל רשע, אף על פי שאינו מצדיקו על חמסו, אלא יאמר עליו כי איש טוב הוא, הרי זה בכלל חונף, ועל זה נאמר (משלי כ"ח) עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע. ועוד שמכשילו שלא ישוב מדרכו הרעה כעניין שנאמר (משלי י"א) בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִית רֵעֵהוּ". וכת החנפים היא אחת מארבע כתות שאין רואות פני שכינה, ומביאים חרון אף לעולם, ועונשו שלבסוף נופל ביד זה שחנף לו, ויורד לגיהנום (סוטה מ"א:).

ובמקרה דנן, ברור הדבר שהשתתפות במסיבה בבית היהודי הנשוי לנכריה, כרוכה בחנופה, לאחד שבר-מוות הוא, שהרי 'קנאים פוגעים בו' (סנהדרין פ"א:), ואיך יעלה על הדעת שיהודים יראי ה' יבואו לשמוח עמו בבית בו הוא חי עם נכריה, בו בשעה שמן הדין היה לנו לפגוע בו!

כיצד גייר הלל את הגר?

מסופר במסכת שבת (ל"א.): מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי ושאלו: "כמה תורות יש לכם?", השיב לו שמאי: "שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה". אמר לו הנכרי: "שבכתב אני מאמינך שהיא מפי הגבורה, ושבעל פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב ואקיים רק אותה". גער בו שמאי, והוציאו בנזיפה. בא הנכרי לפני הלל, וביקש לגיירו באותו התנאי, והסכים הלל לתנאו, וגיירו.

ביום הראשון שבא הגֵר ללמוד לפני הלל, למדו הלל את האל"ף בי"ת כפי הסדר המקובל. אולם למחרת הפך לו את הסדר: ת', ש', ר' וכו'. תמה הגר: "הלוא אתמול לא לימדתני כך?!", אמר לו הלל: "האם לא עלי אתה סומך?! הלוא מה שאתה מקשה על מה שאמרתי לך היום, הוא על סמך מה שאני בעצמי אמרתי לך אתמול; ואם כן, סמוך עלי גם בזה שאמרתי שהתורה שבעל פה נתנה מפי הגבורה".

ושואל רש"י: הרי הדין הוא שגר הבא להתגייר, וקיבל עליו את כל התורה כולה, חוץ מדבר אחד - אין מקבלים אותו, ואם כן היאך הלל גייר גוי שלא רצה לקבל את כל התורה שבעל פה?!

מיישב רש"י: הלל הבחין, שגר זה אינו כופר ממש בתורה שבעל פה, אלא שמחוסר ידיעה לא היה מאמין שהיא מפי הגבורה, והלל היה בטוח שלאחר שילמדנו ויבאר לו בפיקחותו את אמיתות הדברים, יסמוך עליו ויקבל עליו גם את התורה שבעל פה, ולפיכך גיירו. (יעויין ברש"ש).

לאור הדברים, נראה שגם בענייננו, אם נראה שאשת בעל הבית, אינה מזלזלת ובזה ליהדות ולתורה, אלא אדרבה מגלה נכונות ללמוד אודות הדת היהודית, וקיים סיכוי סביר שתתחיל תהליך של התקרבות ליהדות עד לגיור, באופן כזה ניתן להשתתף במסיבת הסיום בבית האיש.

וגם באופן הנ"ל, צריך הרב לקיים 'מחאה' בבעל הבית, אך יעשה זאת בחכמה, ולמשל כשישתו 'לחיים' (ביין שבעלת הבית לא נגעה בו), יכריז הרב: "כעת אנו שותים לשמחת סיום המסכת של בעל הבית, ובפעם הבאה, נשתה לכבוד שמחת הגיור של בעלת הבית...".

לסיכום: אין להשתתף במסיבת הסיום בביתו של האיש הנשוי לנכריה. אמנם, במקרה שקיימת סבירות שהאשה תתקרב ליהדות בעקבות הסיום, ניתן להשתתף ולהשפיע על בעל הבית לגייר את אשתו בגירות אמת.

לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.