חינוך ילדים
גדולי ישראל על חינוך: למצוא את הטוב בכל אחד
גדולי ישראל מספרים על המעלה של מצוות בין אדם לחברו, איך ראוי להתנהג עם אנשים אחרים, וכמה חשובה ההשתתפות עם החבר
- יחיאל סבר
- פורסם כ' טבת התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)נענש גם בעולם הזה
רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א:
הנה בכמה מקומות משמע שאף על פי שבדרך כלל עיקר העונש הוא בעולם הבא, ובעולם הזה לא נענשים על עבירות כל כך, אבל על לצער אנשים נענשים גם בעולם הזה.
כל אחד ישים לב על כל מה שעושה, או מדבר, שלא יהיה דבר המצער חבירו.
והנה באמת כשנענשים בעולם הבא העונש יותר גרוע, אבל היות שאנשים מה שלא רואים כעת לא מתפעלים כל כך, לכן אנו מדברים מה שכל אחד מבין יותר. ועיין בספר חינוך מצוה הנ"ל (של"ח), בלאו של לא תונו איש את עמיתו, שמסיים דאף על פי שאין בו מלקות לפי שאין בו מעשה, מכל מקום כמה מלקיות מבלי רצועה של עגל ביד האדון המצַוֶה על זה.
והנזהר מלפגוע באנשים יחולו עליו כל הברכות האמורות בתורה, ויזכה לעונג בזה ובבא [ורצוי שיכניסו חשיבות הדברים בעיני התלמידים].
(כ"ו סיון תשס"ט, מתוך מכתב, הובא בוועידת החינוך)
עשיית חסד במחשבה
כאשר אושפז בבית חולים הגאון רבי יצחק לוונשטיין זצ"ל, מרבני ישיבות "ברכת אפרים" ו"ברכת יצחק", נאמן ביתו וחביבו של יבלחט"א רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, והאחות שמה לו אינפוזיה, שאל אותה הגאון המנוח זצ"ל, מדוע היא שמה זאת, והשיבה, שכך הורה הרופא.
אמר לה הגר"י לוונשטיין זצ"ל: "תחשבי שיש חולה שצריך לעזור לו ואת עושה עימו חסד, וכך במחשבה זו תזכי בעבודה לעשות חסד ותעזרי גם לך וגם לי!"
כך הייתה צורת חייו ודרכיו, לחשוב על כל פעולה הנעשית מתוך רצון ד' ובשלמות.
(בנו, הרב יעקב שליט"א, בעצרת מספד לזכרו בהיכל ישיבת "ברכת יצחק", במעמד רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, תש"ע)
כאשר איש מקשיב לאנחת רעהו גם הקב"ה מקשיב למשאלותיו
הגה"ח רבי דניאל חיים אלטר שליט"א, בן כ"ק האדמו"ר ה"פני מנחם" מגור זצוק"ל וראש כולל "ארי שבחבורה":
"אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע". כאשר איש שומע ומקשיב לאנחת רעהו, למועקת לבבו, אזי מידה כנגד מידה גם הקב"ה מקשיב למשאלותיו, מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול אנחותיו.
ככתוב בתורה הקדושה, ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויאנחו וגו' ויזעקו וגו' וישמע אלקים את נאקתם' וגו'. ונזכה במהרה לקיום הברכה, שיהא טוב ליהודים, וניוושע בפרט ובכלל.
(ועידת אגו"י ה-90 בארה"ב)
מחלוקת זו העבירה הכי גדולה
שאל הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, את רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, בעניין אמירת סליחות במוצאי מנוחה, בלילה הראשון, בבית כנסת בו נהוג לומר את הסליחות לפני חצות לילה.
אמר מרן שליט"א, שיאמרו את הסליחות בלא אמירת י"ג מידות של רחמים, ואף אם הקהל יאמרו, אתה אל תאמר. והוסיף מרן שליט"א, גם אם יאמרו אין זו עבירה חמורה, וגם אם לא יאמרו סליחות בכלל לא שווה את המחלוקת, שזו העבירה הכי גדולה!
(מוצאי שבת קודש פרשת כי תצא תשס"ח)
דרך בני אדם למצוא נקודת החיסרון בזולתם
כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א, באסיפת חינוך:
כאשר אך מתקשה תלמיד ונכשל ממעלתו, הרי הוא תולה האשמה בזולתו.
בספר "אהל יעקב" להמגיד מדובנא זצ"ל, איתא על הפסוק, "עיניך לנוכח יביטו", שדרך בני אדם למצוא את נקודת החיסרון בזולתם, ולזה הזהיר שלמה המלך ע"ה: "עיניך לנוכח יביטו", בתנאי שתיכף לאחר מכן "עיניך יישירו נגדך" ויראה אדם בעצמו אם גם הוא נזהר בזה.
יחס לכל אחד
הגאון רבי צבי אודסר שליט"א, ראש ישיבת "עטרת התורה":
באחד ממסעות החיזוק של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, לגולה, נערך מעמד קבלת פנים במשך מספר שעות להמונים - המונים שבאו להקביל פניו, והבטתי בהשתאות כיצד כולם עוברים על פניו זמן רב ובמשך כל אותו הזמן בסבלנות אין קץ, מרן שליט"א, ממרום גילו וחולשתו, לחץ ידי כל אחד ואחד, במתן יחס לכל אדם.
(לכותב השורות)
פוסעים לאחור ומתכופפים למען השלום
הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, רבה של תל אביב-יפו ומלפנים הרה"ר לישראל:
כאשר מסיימים את תפילת שמונה עשרה ואומרים "עושה שלום", פוסעים שלוש פסיעות לאחור ומתכופפים. יש בכך אמירה: למען השלום יש לפסוע כמה פסיעות לאחור ויש להתכופף!
הוסיף על כך הרה"ג רבי יהודה יברוב שליט"א, כי ישנה דוגמא נוספת הממחישה את חשיבות הוויתור למען מידת השלום: כאשר מחברים יחד שני חבלים, משאירים את קצה החבל פנוי וקושרים מעט פנימה. לומר לנו, כי למען השלום והחבירה יחדיו על שני הצדדים לוותר מעט...
גדולה היא מידת השלום!
(דברי הגרי"מ לאו שליט"א, נאמרו בשבת שבע ברכות לביתו של דודי היקר, אוהב תורה וחסד, הר"ר דב סבר שיחי')
מתי להיאבק ומתי להבליג
הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א:
התורה הקדושה מבארת לנו, מתי יש להלחם ללא חת, ומתי יש להבליג ולשתוק. כתוב בפסוק (שמות ל"ג, כ"א-כ"ב): "ויאמר ד', הנה מקום איתי וניצבת על הצור. והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור".
והביאור: "הנה מקום איתי", כאשר מדובר על מאבק למען כבוד שמים, "וניצבת על הצור". תתייצב למלחמה בראש החזית. אבל, "והיה בעבור כבודי", כאשר אין מדובר על מאבק למען כבוד ד' יתברך, "ושמתיך בנקרת הצור", אזי עליך להיכנס למחילה (תרתי משמע).
(כנ"ל)
להיות בן אדם
א"מ הגאון רבי משה סבר שליט"א, מראשי ישיבת "חומת ציון – חזון דוד":
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", ובהמשך, "כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". אומרים חז"ל, מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו.
נשאלת השאלה, "כי אתך ראיתי צדיק" זה חצי משבחו שכתוב בתחילה 'צדיק תמים', ולא מקצת שבחו. שמעתי, כי בתחילה כתוב לא רק שני שבחים 'צדיק' ו'תמים', כי אם שלושה שבחים: 'איש', 'צדיק', 'תמים'. השבח הראשון שהיה 'איש', "מענטאש". ואם כך, צדיק זהו מקצת שבחו.
לכל חוג ספינה שלו אבל על כולם להתאגד יחד
הגה"ח רבי דניאל חיים אלטר שליט"א, בן כ"ק האדמו"ר ה"פני מנחם" מגור זצוק"ל וראש כולל "ארי שבחבורה":
כשם שאנו עושים למען שמו יתברך, שיהא השם שלם, כך יש לנו לעשות שיהא הכסא שלם. לפני עשרים שנה בכנס של גדולי הדור במסגרת הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הזכיר אאמו"ר זצ"ל ה"פני מנחם", את דברי המדרש, "אימתי כסאו מבוסס למעלן בזמן שאגודתו על ארץ יסדה". משל למלך שבנה פלטרין שלו על גבי ספינות, בזמן שהן קשורות פלטרין שלו מתקיים.
ביאר אבא זצ"ל, מדוע נוקט המדרש דוגמא של ספינות ולא ספינה אחת, ויאמר שבזמן שדפי הספינה מחוברים זה לזה פלטרין שלו קיים?
אלא, בא לרמוז לנו, שאמנם יש לכל חוג את הספינה שלו, נהרא נהרא ופשטיה, אבל על כולם להתקשר ולהתאגד יחדיו, לשוט ביחד, למען יהא כסאו של מלך מבוסס מלמעלן.
(ועידת אגו"י ה-90 בארה"ב)
השתתפות בכאב הזולת כרוכה עם לימוד התורה ועלייה בדרכיה
הגאון רבי יהודה כהן שליט"א, ראש ישיבת "יקירי ירושלים":
כאשר הביאו לפני הראשון לציון הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, תלמיד שחלה במחלה, ל"ע, ככל שדיבר על העניין לא פסקו עיניו מלדמוע ובכה ללא הפוגות על צערו וכאבו של אותו תלמיד ישיבה. ואף שהדבר הזיק לעיניו, מכל מקום טוב ליבו מנעה ממנו את האפשרות לשלוט בדמעותיו.
ממעשה זה למדים עד כמה ההשתתפות בצערו וכאבו של הזולת כרוכה בד בבד עם לימוד התורה ועלייה בדרכיה.
(ועידת החינוך השישית, ניר עציון, שבט תשע"ד)
לפי הצער כך השכר
בביקור שערך מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א, בארגון חסד, חיזק את אנשי החסד ואמר:
יש לכם מסתמא הרבה צער, ללוות ולטפל בכל המקרים הקשים. עליכם לדעת, כי לפי הצער כך זה השכר, ועליכם מתכוונים כל בית ישראל כשאומרים 'וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם'.
אשריכם מזכי הרבים שזכות הרבים תלויה בכם, בנאמנות ובישרות, ויש בזה חסד וצדקה בהידור ממש.
(במשרדי קופת העיר, חנוכה תשע"ו)
השורש לכל עבודת ד'
הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א:
צריך להתחזק במצוות החסד שזהו השורש לכל עבודת ד', כמו שראינו אצל אברהם אבינו ע"ה.
(בעצרת חיזוק ותפילה בישיבת "אור יהושע – נתיבות התורה", כסלו תשע"ה)
גם כשגבעול מתכופף...
הגאון רבי אברהם קסלר שליט"א, מראשי ישיבת "תפארת ציון", בעומדו על מידותיו של האדם, המשיל זאת לגבעול: "גם כשגבעול מתכופף הוא אינו נשבר"...
מתוך הספר "סברי מרנן" מאת יחיאל סבר