כיצד ניצח הרב גרוסמן את האמנה הבינלאומית?

סיפור מרתק ומרגש במיוחד הביא השבוע הרב יצחק דוד גרוסמן בטורו בעיתון 'בקהילה'.

ראשיתו של הסיפור ביהודי העוסק במסחר בשר ובין היתר משווקו למנזר קתולי בלב פריז. היהודי הגיע באחד הימים למנזר והופתע לגלות באחד מהחלונות ציצית מתבדרת ברוח. בתחילה הוא התעלם, אך לפתע קלט שייתכן ומדובר בילד יהודי שנמצא במנזר ומנסה לשדר אותות מצוקה.

ליבו הרחום של הסוחר לא עמד לו והוא פנה להנהלת המנזר בבקשה לפגוש את הילד היהודי ששוהה שם. "אני נמנה על קרוביו", הוא טען. בהנהלת המנזר שהכירו אותו כבר זמן רב לא חשדו, וכך הפגישו אותו עם שני אחים יהודיים – שמעון ואלכסנדר, בני תשע ואחת עשרה.

התברר כי הסיפור של השניים הוא קשה ביותר: הוריהם נישאו בארץ, אך היגרו לצרפת לאחר מלחמת המפרץ. האמא מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי בשל משבר קשה שעברה, ואילו האבא עבר מעיר לעיר מבלי למצוא מקום להתגורר בו עם שני בניו. כשהרשויות בפריס התוודעו למצב העגום הן לקחו ממנו את ילדיו ושלחו אותם למוסד נוצרי, ממנו הם התגלגלו לאותו מנזר. האחים כבר שהו זמן רב במנזר, למעשה לא היה קיים הבדל גדול ביניהם לבין הילדים האחרים ששהו בו. אבל על דבר אחד הם המשיכו להקפיד לאורך כל הדרך – על מצוות ציצית.

הסוחר היהודי שמע את סיפורם ונדהם, ואז הוא הבטיח להם להביאם לחוף מבטחים. ועם מי הוא יצר קשר? עם הרב גרוסמן כמובן.

הרב תיאר בטורו כיצד בשעת לילה מאוחרת נשמעו נקישות על דלת ביתו במגדל העמק, ובפתח הוא גילה את שני הילדים. הוא כמובן הכניסם ודאג להם לכל הנצרך, אלא שמהר מאוד הוא הוזמן להופיע בבית המשפט, מאחר שרשויות הרווחה בצרפת דרשו לקבל את הילדים בחזרה, בשל אמנת האג שאוסרת העברת ילדים וחטיפתם מרשות אחת לשנייה.

בסופו של דבר הרב גרוסמן העיד עליהם במשפט. כשהועלתה הסברה שייתכן והם כלל לא מעוניינים להתגורר בארץ, הוא השמיע את סיפור הציציות במנזר, שהוביל לחשיפתם וטען: "הרי זוהי ראיה מוחצת לכך שהילדים מחפשים את שורשיהם היהודיים. הם רוצים לגור עם העם היהודי", וכך הוא ניצח לראשונה את האמנה הבינלאומית.