אחרי שבעלה נהרג באפגניסטן, אלמנת הקצין פתחה את הלפטופ שלו וגילתה...

סגן טוד ויבר שירת באפגניסטן במשך שנים ספורות, עד לרגע שבו נהרג ממטען נפץ בספטמבר 2010. אלמנתו אמה ובתו בת התשעה חודשים קיילי, ליוו אותו בהלוויה בבית העלמין הלאומי בארלינגטון, אך יומיים  לאחר מכן, כשאמה הדליקה את המחשב הנייד שלו – היא מצאה בו תיקייה ובה שני מכתבים, עבורה ועבור בתם התינוקת.

"היו שם שני מסמכי וורד שהכילו את כל המילים שהוא מעולם  לא אמר לנו, המילים שהוא רצה לתת ולא הספיק", משחזרת אמה. "אני מניחה שהוא כתב את המכתבים זמן קצר לפני שהוא נשלח לאפגניסטן, כהכנה לגרוע מכל".

כקצין בצבא ארה"ב טוד ראה הרבה מוות לנגד עיניו, מוות שלא היה זר לו, מוות שהיה צריך  להיערך אליו – למרות הקושי שבזה.

"במכתב עבורי, לא יכולתי להחזיק את הדמעות והתפרצתי בבכי כבר בשורות הראשונות שהוא כתב", מספרת אמה וחושפת את המכתב שהשאיר טוד בעבורה:

"לעולם אל תשכחי שאלוהים ידע מה טוב לנו, עוד לפני שנולדנו"

"אמה היקרה. ובכן, אם את קוראת את זה, אני מניח שאני לא חוזר הביתה בחיים, ולכן אני לא מסוגל לדבר עכשיו על כלום מלבד להזכיר לך שוב כמה אני אוהב אותך. למרות שאני לא יכול להיות כאן איתך עכשיו, אני מתנחם בעובדה שאני צופה בך עכשיו, ותמיד אהיה איתך ברוחי. אני יודע שהפעם זה בטח קשה לך, אבל אני גם יודע כמה את חזקה ושאת תעברי את זה.

"לעולם אל תשכחי שאלוהים ידע מה טוב לנו, עוד לפני שנולדנו ובבקשה תתנחמי בכך. המוות שלי קרה מסיבה מסוימת, ולמרות שאת אולי לא מאמינה בזה עכשיו – יום אחד את תאמיני.

"הזיכרונות שחלקנו בשנים האחרונות היו הטובים ביותר בחיי, ולמרות שזה אולי נראה כאילו החיים שלי היו קצרים מדי, חייתי חיים שרוב האנשים רק יכלו לחלום עליהם. התחתנתי עם האישה המושלמת, יש לי בת יפה שהדהימה אותי בכל יום, ורוב הזמן לא יכולתי לבקש עוד דבר. אם את מרגישה עצובה, אני מבקש ממך רק לחשוב על הזיכרונות המשותפים שלנו ולהתנחם במתנה שהשארתי לך בידיים -הבת שלנו".

"כשהדברים לא הולכים בדרך שלך – אל תשכחי שאלוהים יודע מה הכי טוב בשבילך"

"תהיי חזקה בשבילה ותזכירי לה את האבא שאהב אותה כל כך", ממשיך טוד וכותב. "יותר מכל דבר אחר בעולם. הלידה שלה הייתה היום הכי מאושר בחיי, והיא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי. תגידי לה שאבא שלה נמצא עכשיו במקום טוב ושומר עליה בכל רגע. ובאשר אלייך, אל תפחדי לעשות את מה שאת צריכה לעשות כדי להיות מאושרת. זה כל כך חשוב לי שתמשיכי ותמצאי את האושר בחייך. למרות שאת עשויה לחשוב שזה בלתי אפשרי כרגע, תזכרי שיש בעולם אמונה. לך ולקיילי יהיו חיים נפלאים, ואני כל כך שמח שהייתה לי הזכות לחלוק חלק מזה איתכן. אוהב אתכן, בעלך, טוד".

את המכתב השני ייעד טוד לבתו קיילי שהייתה אז בת תשעה חודשים. "לעזוב אותך היה הדבר הכי קשה שהיה לי אי פעם לעשות. את באמת מתנה מאלוקים, והיום הכי טוב בחיי היה יום הלידה שלך", כתב טוד. "בכל פעם שראיתי אותך מחייכת הלב שלי נמס, והחיים שלי עד ליום שבו נולדת, לא היו באמת מלאים.

"אני כל כך מצטער שלא אוכל לראות אותך גדלה, אבל זכרי שאבא שלך לא נעלם. אני בשמיים מסתכל עלייך, ואת כל כך ברת מזל שיש לך אימא נפלאה כזו שתטפל בך. תעזרי לה בכל פעם שאת יכולה ותהיי אסירת תודה על הברכה הזו, לעולם אל תשכחי כמה את חשובה ומיוחדת בין כל האנשים שנבראו בעולם. תמיד תהיי אכפתית לאחרים ותגלי שהעולם מחייך אלייך בחזרה. וכשהדברים לא הולכים בדרך שלך ולפי הרצון שלך – אל תשכחי שאלוהים יודע מה הכי טוב בשבילך, והכל יסתדר בסופו של דבר", סיכם טוד.

ועל כך נאמר, חוכמה בגויים – תאמין.