לבקש סליחה..? סליחה?!

"אבל הוא אשם, הוא עשה את הטעות, הוא צריך לבוא אליי ולהתנצל...".

"למה אני צריך להשפיל את עצמי? היא תישבר ותתנצל בסוף".

"נכון, עשיתי טעות, אבל הוא צריך להבין אותי... הוא יודע שזה נושא כאוב אצלי".

רשימת התירוצים עוד ארוכה. אנחנו נמצא את כל התירוצים והסיבות שבעולם כדי להימנע מלהתנצל, בייחוד כשמדובר בבן הזוג שלנו. אנחנו לא מוכנים לוותר על הגאווה המטופשת שמכלה כל חלקה טובה. החברה לימדה אותנו שמי שמתנצל הוא החלש, שמי שמתנצל הוא האשם או המודה באשמה. מלמדים אותנו לשמור על הכבוד שלנו, להיות תמיד עם ראש מורם, לזכור "כמה אנחנו שווים, ושגם אם הם ילכו, אנחנו נסתדר בלעדיהם". ועם כל הכללים המקולקלים האלה, אנחנו מנסים לבנות בית ומתפלאים מדוע הבית הזה לא מצליח...

טרם כניסתו של האדם תחת חופה וקידושין, עליו לדעת שהוא מתחתן על מנת לתקן. אנשים רבים סבורים כי לאחר החתונה הם יחיו באושר ועושר ולא יהיו להם בעיות או ניסיונות. הם לא מבינים שהחיים שלהם רק מתחילים, ועם החיים באים הניסיונות, עם החיים באה העבודה האמיתית. הנישואין הם העבודה שלנו על עצמנו, על המידות שלנו. הנישואין הם הדרך העיקרית שלנו להגיע לתיקון אמיתי של עצמנו, שהרי בן הזוג הוא המראה שלנו. פתאום, לאחר החתונה, מוטחות בפנינו אינסוף טענות על כל מה שמקולקל אצלנו, על כל החסרונות שלנו, על כל הצדדים היפים פחות, כל הדברים שהתאמצנו להסתיר במשך שנים ארוכות. והנה, אתם בונים בית עם אדם שנוצר במיוחד בשבילכם, ואתם מגלים פתאום שהוא שם מראה למול פניכם וגורם לכם לראות את כל ה"חטטים" האלה שכיסיתם במשך השנים בשכבות של "מייק אפ". עכשיו כל האיפור יורד, הכל גלוי, אין מסיכות יותר, ואין ברירה אלא להתמודד.

נשמע מפחיד, לא? אבל האמת היא, שזה לא באמת כל כך מפחיד, אם אתה באמת מבין את המהות של הקיום שלך, אם אתה בא עם נכונות לעבוד ולהשתפר, אם אתה מאמין שבורא עולם לא עושה טעויות וזה שהוא החליט שאתה תתחתן דווקא עם אשתך (ואת עם בעלך) ולא עם מישהו אחר, זה לא מקרה, אלא זה כי הוא האדם המתאים לך ביותר, חייך ייראו אחרת. עלינו לזכור ש"כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות" (ברכות, נ"ח, ע"ב) – אנחנו לא דומים לבן/בת הזוג שלנו וזה בסדר, גדלנו בבית שונה, עם מנטליות אחרת וערכים אחרים, חשיבה שונה וחינוך אחר. על כן טבעי והגיוני שלא נסכים על כל דבר ועניין. אך מה קורה לאחר שלא הסכמנו? האם אנחנו מצליחים להביא את עצמנו למצב שאנחנו שמים את השלום במקום הראשון – לפני האגו, הכבוד, הגאווה, הצדק? האם אני מוכן למסור נפש למען שלום הבית שלי – אבל באמת ולא רק להגיד שאני מוכן אלא באמת לעשות? בואו נבדוק את זה לעומק.

בורא עולם מוחק את שמו למען השלום. למה אנחנו לא מצליחים להוציא מילה אחת מהפה – סליחה? אנשים מסוגלים לחיות ב"ברוגז" במשך ימים, שבועות ואף חודשים! והעיקר שאף אחד מהם לא יהיה הראשון להתנצל. מדוע זה גורם לך להרגיש נחות? אדם שמתנצל (אפילו אם הוא לא אשם!) הוא אדם ענק! אדם שמסוגל להפחית מכבודו, כביכול, ולהיות הראשון שיעשה צעד לקראת השלום, זה האדם שבורא עולם אוהב יותר מהכל! בורא עולם מרחיק כ"כ את הגאוותן, שהוא אומר עליו: "אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד"! אדם גאוותן מוציא את בורא עולם מחייו ומביתו! ובינינו, מה זה נותן להיות צודק? לא היית מעדיף שאשתך תהיה לצידך? שבעלך יהיה לצידך? שתחיו בשלום, באחווה וברעות? נכון, יש חילוקי דעות ואי הבנות שצריך לפתור, ולא תמיד אנו מסוגלים לפתור את זה בעצמנו ועלינו לפנות לעזרה מקצועית. כל זוג היום צריך ללכת להדרכה זוגית! כמו כל דבר שאנחנו עושים בחיינו שדורש לימודים ותעודה, כך עלינו ללמוד מהם חיי נישואין, אחרת ניכשל פעם אחר פעם. מדי פעם נעבור איזה מבחן או שניים, אבל ניכשל במבחן הסופי, נחיה בתחושת כישלון תמידית אבל לא, זה לא חייב להיות ככה. איני יכולה לגעת בכל הבעיות בטור אחד, אך הטור הזה נוגע בבעיה אחת שהיא בהחלט אחת מהבעיות העיקריות. גם אם את כועסת, פגועה, גם אם גילית מידע שמטריד אותך, גם אם היא עשתה משהו שלא מוצא חן בעיניך – גם לריב יש דרך. וברוגז – זאת לא הדרך. מותר לקחת כמה שעות כדי להירגע, אבל נתק זאת מחלה קטלנית! בכל פעם שאתם בנתק, בברוגז, אתם יורים במערכת הנישואין שלכם עוד ירייה, ואין לדעת מתי תגיע הירייה ממנה היא כבר לא תצליח להתאושש. אז לפני הכל ודבר ראשון תכניסו לעצמכם היטב לראש: להתנצל לא הופך אותך לפחות טובה או פחות מכובדת! לא, הוא לא יגיד: "הנה, היא נשברה בסוף" – הוא יעריך אותך! את יודעת למה? כי מה שאת עושה זה הדבר שבורא עולם אוהב יותר מהכל – את עושה שלום. ובורא עולם ששולט באדם, בשכלו, בליבו ובמחשבותיו – יגרום לו להעריך אותך! נכון, זאת עבודה על האמונה, אבל זאת העבודה הכי משתלמת בעולם. כי גם אם יש עניינים לא פתורים ואין דרך לפתור אותם בשיחה אחת, זה לא אומר שאתם צריכים להיות בנתק עד שהעניינים ייפתרו. אפשר גם אחרת. קודם כל לעשות שלום. קודם כל להתנצל, ולסלוח! לשים דברים מאחור! להפסיק להיתלות בכל דבר קטן במשך תקופות ארוכות, לא חבל על כל יום בו אתם יכולים להיות מאושרים ובמקום זה אתם עצובים ומיואשים מהחיים?

גם אם קשה לך להתנצל, אתה מרגיש שזה ממש בלתי אפשרי, לפחות תראה אהבה. תראה לאשתך שגם כשאתה כועס אתה עדיין אוהב, תראי לבעלך שגם כשאת פגועה הוא עדיין הדבר הכי חשוב בחייך. אל תפסיקו להראות הערכה, אל תפסיקו את האהבה ביניכם. גם אם אתם בשעת כעס וריחוק, חשוב להגיד "גם כשאני כועס, תדעי שאת הדבר הכי יקר בחיים שלי". "גם כשאני פגועה ממך, תדע שאתה אהבת חיי". לא, זה לא יהפוך אתכם לנחותים, זה יהפוך אתכם לענקיים! מי שעושה את מה שהשם רוצה – אין סיכוי שהוא יתאכזב!

אין זוג שלא רב או לא מתווכח, אך אל תתנו לעצמכם להתנתק. אל תתנו ליצר הרע לנצח, אהבה מעל הכל! "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ".