דיון סוער בכנסת: מהם הקריטריונים לקבלת פטור עבור בנות דתיות?​

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בהתאם לחוק שירות ביטחון – פטור מטעמי הכרה דתית, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה דיון בנושא "בחינת פטור מטעמי הכרה דתית". כזכור, תיקון לחוק שירות ביטחון שינה באופן מהותי את הליך ביטול הפטור מטעמי הכרה דתית, אולם גם נקבע בו כי ייכנס לתוקף רק מיום פרסומן של התקנות.

אז מדוע למעשה נערך הדיון? ובכן, אחד הסעיפים לחוק שירות ביטחון מסדיר את נושא הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכן כי אינה נוסעת בשבת. תיקון 18 לחוק ביקש לפשט את ההליכים בדבר ביטול פטור מטעמי הכרה דתית, במקרה בו חדלו להתקיים באותה נערה התנאים שבשלם ניתן לה הפטור מחובת שירות ביטחון. כלומר, הפטור מטעמי הכרה דתית יכול להתבטל גם במצב שבו יש לפוקד יסוד ממשי להניח כי "זו נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה". במקרה זה על הפוקד להודיע לה על כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור, ולאפשר לה להציג את טענותיה תוך 30 יום. אם לא ישוכנע, ראשי הפוקד להודיע על ביטול הפטור.

בתקנות המובאות לאישור הוועדה המשותפת, נקבע הרכבה של הוועדה לבחינת הפטור מטעמי הכרה דתית. נקבע כי ההרכב הוועדה, בראשות מי שכיהן כשופט או מי שהיה כשיר להתמנות לשופט, יכלול חמישה חברים, בהם גם נציג ציבור שימונה בהמלצת הרבנים הראשיים וכי לפחות שניים מבין חברי הוועדה תהיינה נשים. לפני מספר ימים פרסמנו כי במפלגות החרדיות זועמים על ההחלטה, משום שבוועדה מיעוט לאנשי הלכה. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "יכול להיות שיש ויכוח את מי צריך לגייס ואת מי לא, אבל כולם מסכימים שאסור לשקר. הרכב הוועדה צריך להכיר מספיק את הציבור הדתי כדי לדעת לבחון באמת מי דתיה ומי לא, ולא בטוח שההרכב המוצע עונה על כך. מי שלא מכיר, למשל, יכול לחשוב שבת שלא מתלבשת בצניעות היא לא דתיה, והלוואי שכך היה, אך זו לא המציאות". ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני), אמר כי הוא מקבל את ההצעה לפיה "לפחות שלושה מחברי הוועדה יהיו מהציבור הדתי, וגם את את הצעת חברותיי שיהיו לפחות שלוש נשים, ואני מבקש שכל החמישה יהיו מי ששירתו בצה"ל".

סערה התחוללה כשסרן איתי מלמד מהפרקליטות הצבאית, הסביר לחברי הכנסת כי השינוי המשמעותי בתקנות הוא האפשרות של הליך מנהלי לביטול הפטור, בניגוד להליך היום, שהינו פלילי. לשאלת חברי הכנסת מדוע לא הייתה אכיפה פלילית אמר: "הוגשו תלונות למשטרה על תצהיר שקרי, אבל למשטרה יש את שיקולי החקירה שלה, ואלה לא הבשילו לכדי הגשת כתב אישום ע"י הפרקליטות". 

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "גם היום על החלטה של אי מתן פטור יש אפשרות לערער לבימ"ש מנהלי, ומעמדה של הנערה לא משתנה עד לפסק דין חלוט, אז מדוע אתם טוענים שמדובר בשיפור משמעותי? הפרקטיקה היא שהיום הם פועלים שלא כחוק ובמקום לבטל פטור הם פשוט לא נותנים את הפטור, ללא שום סמכות. אני לא יודע אם התקנות יאושרו או לא, אבל מכאן חייבת לצאת קריאה שלהם אסור להמשיך עם הנוהג שלהם, המתבצע ללא סמכות, בלי קשר לשאלה אם יאושרו או לא".

 ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה: "אני בניגוד לחברי, סוברת שמי שלא רוצים לשרת בצבא, שלא ישרתו. אני מוטרדת, מה הקריטריונים למתן פטור? אם באה בחורה ומצהירה שהיא דתיה, ועל סמך תמונה שלה בבגד ים מבטלים, אז לי יש בעיה עם זה. מי זו הוועדה שתקבע שבגד ים הוא לא מספיק צנוע?".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, עצר את הדיון ואמר: "הדיון היה סוער מהצפוי, ונקיים דיון נוסף בקרוב, בו נתחיל בהקראת התקנות, ונשאף גם להצביע עליהן. לדיון זה אני מבקש לקבל מצה"ל את פילוח 2000 הבנות שלא קיבלו פטור ב-2017, כדי שיהיו לנו פרופורציות על מה אנו מדברים. אני גם מבקש לקבל התייחסות מפורטת ממשרד הביטחון לגבי הצעות חברי הכנסת לשינוי התקנות, ובפרט לגבי האפשרות של לפחות שלוש נשים בהרכב הוועדה. כמו כן, אם מגבילים את הרבנים הראשיים ב-60 יום למנות את נציגיהם, מן הראוי לבטל זאת, או לחייב את שר הביטחון באותו לוח זמנים".