פָּרָשַׁת בֹּא לילדים: נִקּוּב הַצְּמִיגִים

וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל (שְׁמוֹת י"ב, ו'), וְכִי כָּל הַקָּהָל שׁוֹחֲטִים, וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד? - אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ (קִדּוּשִׁין מ"א:).

שְׁנֵי בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, רְאוּבֵן וְיַעֲקֹב, הִגִּיעוּ לְדִין תּוֹרָה, שֶׁנָּסַב אוֹדוֹת פְּשָׁעִים שֶׁעָשׂוּ בֶּעָבָר, טֶרֶם שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה.

הַסִּפּוּר הִתְחִיל כַּאֲשֶׁר רְאוּבֵן, שֶׁהִנּוֹ אִישׁ עֲסָקִים, הִסְתַּכְסֵךְ עִם אִישׁ עֲסָקִים נוֹסָף בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן. הַשְּׁנַיִם הָפְכוּ לְשׂוֹנְאִים שֶׁל מַמָּשׁ, עַד שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים, פָּנָה רְאוּבֵן לְנַעַר בְּשֵׁם יַעֲקֹב, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת וּלְפַנְצֵ'ר אֶת גַּלְגַּלֵּי הָרֶכֶב שֶׁל שִׁמְעוֹן שׂוֹנְאוֹ, תְּמוּרַת שָׂכָר הָגוּן שֶׁיְּקַבֵּל מֵרֹאשׁ.

"וּמַה יִּהְיֶה אִם אֶתָּפֵס, וְהַדָּבָר יִגְרֹם לִי לְנֵזֶק כַּסְפִּי?" שָׁאַל יַעֲקֹב. רְאוּבֵן טָפַח עַל שִׁכְמוֹ וְהִרְגִּיעוֹ: "אֲנִי אֲפַצֶּה אוֹתְךָ עַל כָּל נֵזֶק כַּסְפִּי שֶׁיִּגָּרֵם לְךָ!".

לְפִי הַמֵּידַע הַמֻּקְדָּם שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב מֵרְאוּבֵן, הָיָה לְשִׁמְעוֹן רֶכֶב מְפֹאָר מִסּוּג מֶרְצֶדֶס בְּצֶבַע לָבָן, וְהוּא רָגִיל לְהַחְנוֹתוֹ מִמּוּל לְבֵיתוֹ. וּבְכֵן, כְּשֶׁהִגִּיעַ יַעֲקֹב לַכְּתֹבֶת בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, הִבְחִין בִּמְכוֹנִית הַמֶּרְצֶדֶס הַלְּבָנָה, שֶׁעָמְדָה מִמּוּל לִכְנִיסַת בֵּיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּמִהֵר לַחְתּוֹךְ אֶת צְמִיגִי הַמְּכוֹנִית, דָּבָר שֶׁכָּרוּךְ בְּנֵזֶק שֶׁל אַלְפֵי שְׁקָלִים.

מִיָּד, בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם יַעֲקֹב לְפַנְצֶ'ר אֶת הַגַּלְגַּל הָאַחֲרוֹן, לְפֶתַע, הוֹפִיעַ אָדָם שֶׁצָּרַח עָלָיו בַּחֲמַת זַעַם: "מַדּוּעַ אַתָּה מְפַנְצֵ'ר לִי אֶת הַגַּלְגַּלִּים, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ?! אֲנִי כְּבָר מַזְמִין לְךָ מִשְׁטָרָה!...".

מִי הָיָה הָאִישׁ שֶׁרָתַח וְהִתְרַעֵם עַל יַעֲקֹב? – לֹא, לֹא הָיָה זֶה שִׁמְעוֹן, אֶלָּא הַמְדֻבָּר הָיָה בְּאָדָם אַחֵר, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאַחַד הַבָּתִּים הַסְּמוּכִים, וּבִרְשׁוּתוֹ הָיָה רֶכֶב כִּמְעַט זֵהֶה לְרִכְבּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן...

הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעָה, וְהַפָּרָשָׁה הִסְתַּיְּמָה בִּקְנָס כַּסְפִּי גָּבוֹהַּ, אוֹתוֹ נֶאֱלַץ יַעֲקֹב לְשַׁלֵּם, מִלְּבַד תַּשְׁלוּם דְּמֵי הַצְּמִיגִים הַיְקָרִים אוֹתָם חָתַךְ!

עַכְשָׁיו מַגִּיעַ יַעֲקֹב אֶל מְשַׁלְּחוֹ רְאוּבֵן וְתוֹבֵעַ: "כְּפִי שֶׁהִתְחַיַּבְתָּ, עָלֶיךָ לָשֵׂאת בְּכָל הַנְּזָקִים הַכַּסְפִּיִּים שֶׁנִּגְרְמוּ לִי בְּעִקְּבוֹת הַשְּׁלִיחוּת...".

רְאוּבֵן סֵרֵב לְשַׁלֵּם וְטָעַן: "אֲנִי הִתְחַיַּבְתִּי לְשַׁלֵּם רַק עַל מִקְרֶה בּוֹ הָיִיתָ עוֹשֶׂה מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי. אֲבָל מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ לְפַנְצֶ'ר רֶכֶב אַחֵר?!...".

עִם מִי הַדִּין?

תְּשׁוּבָה:

יֵשׁ לִפְטוֹר אֶת רְאוּבֵן הַמְשַׁלֵּחַ מִתַּשְׁלוּם הַנְּזָקִים, אַף אִלּוּ הָיָה יַעֲקֹב הַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה אֶת הַשְּׁלִיחוּת כְּפִי שֶׁהוּטְלָה עָלָיו!

וְאָמְנָם בְּכָל הַתּוֹרָה קַיָּם כְּלָל שֶׁ"שְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ" (כְּלוֹמַר מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה הַשָּׁלִיחַ, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַמְשַׁלֵּחַ), מִכָּל מָקוֹם בְּשָׁלִיחַ הַנִּשְׁלָח לִדְבַר עֲבֵרָה, אֵין הַדָּבָר כֵּן, וּבָזֶה הַשָּׁלִיחַ חַיָּב וְשׁוֹלְחוֹ פָּטוּר, כְּפִי הַנֶּאֱמָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חו"מ סִימָן ש"פ ס"ב, בַּטַּ"ז וּבְעָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן שָׁם): הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "שְׁבֹר כֵּלָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עַל מְנָת שֶׁאַתָּה תִּפָּטֵר, וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם בַּעַדְךָ עֲבוּר הַנֵּזֶק", וְהַלָּה שָׁמַע בְּקוֹלוֹ וּשְׁבָרָם, הֲרֵי זֶה הַשּׁוֹבְרוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם, וְלֹא זֶה שֶׁצִּוָּהוּ, כִּי אֵין זֶה שֶׁשָּׁבַר נֶחְשָׁב כִּשְׁלוּחוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְזֶה הַכְּסִיל שֶׁשָּׁמַע לוֹ, וְהָלַךְ וְשָׁבַר אֶת הַכֵּלִים, חַיָּב לְשַׁלֵּם, כִּי "אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם", וְלֹא הָיָה לוֹ לְדַמּוֹת (לִסְבֹּר) שֶׁהוּא יִפָּטֵר. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ וְצִוָּהוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַכֵּלִים הוּא רָשָׁע, וְעָבַר עַל "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִּתֵּן מִכְשׁוֹל", שֶׁעַל יָדוֹ הִפְסִיד חֲבֵרוֹ מָמוֹן, וְגַם גָּרַם לוֹ לַעֲבוֹר עַל בַּל תַשְׁחִית!

לְסִכּוּם: רְאוּבֵן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם לְיַעֲקֹב עֲבוּר הַנְּזָקִים וְהַקְּנָסוֹת.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין