"עניתי לרופא באומץ: ’החלטנו שאנחנו מפסיקים להקשיב לכם, ובוטחים רק בקב"ה"

כשמשוחחים עם הילה רבינוביץ-כהן, אי אפשר שלא לחוש את ההתרגשות שנשזרת בקולה. בכי מתוק מדבש נשמע מעברו השני של הקו. בכי צעיר של בתה בת החודש – אמיליה שילת, שכמו מעניקה את הליווי המוזיקאלי לשיחה.

"זהו לא השם שחשבנו עליו בתחילה", אומרת הילה כשהיא מדברת על השם המיוחד שנבחר לתינוקת, "אבל אחרי שחווינו את כל הסיפור איתה כבר היה ברור לי שאקרא לה בשני השמות האלו. בשם אמיליה מופיעות האותיות י' ו-ה', שאלו אותיות שמו של הקב"ה ושילת אלו ראשי תיבות 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'. אני רוצה שהבת שלי תדע תמיד שהדבר היחיד שראינו מול עיינו בכל ההיריון הארוך איתה ובמשך התקופה הלא פשוטה, זה את הקב"ה בכבודו ובעצמו".

"הרגשנו שהשמיים נופלים"

"הכל התחיל בשבוע 27 להיריון", היא חוזרת לראשיתו של הסיפור, "עברתי סקירת מערכות שנייה, בה אמר לי הרופא שלתינוקת יש חדרי מוח מוגדלים. שאלתי אותו מה זה אומר והוא הסביר לי שהמשמעות היא שהילדה עלולה להיות עם צרכים מיוחדים, ייתכן שיהיו לה בעיות התפתחותיות ואפילו פיגור חלילה. "הדבר הכי קשה", מספרת הילה, "זה שהרופא לא בדיוק ידע להגיד לנו מה עומד להיות, הוא רק הפנה אותנו מידית להרבה מאוד בדיקות נוספות".

הילה מציינת שהיא יצאה מחדרו של הרופא והרגישה שהשמיים נופלים. "זהו הריון ראשון שלי, עד אותו רגע הכל נשמע תקין ומבטיח, ופתאום כזו בשורה נוראה. האמת היא שהתגלית הזו הגיעה בדיוק יום לפני יום הולדתי ה-30, ואני זוכרת שפשוט לא רציתי לחגוג יום הולדת. בעלי התעקש, אז כן עשינו משהו קטן, אבל לא היה לי מצב רוח לכלום. הייתי גמורה נפשית".

וכאן, בדיוק בשלב הזה נכנסה 'הידברות' לתמונה. "תראו, אני אדם מאמין, לא דתייה, אבל יהודייה ומאמינה באלוקים", היא מציינת, "הסיבה שפניתי להידברות לא הייתה כי חשבתי להפסיק את ההיריון חלילה, ממש לא, לרגע המחשבה הזו לא עברה לי בראש, אבל הרגשתי שאני חייבת תמיכה רוחנית".

וקיבלת אותה?

"בהחלט, הרבה יותר מכפי שיכולתי לשער. בתחילה ביקשו ממני ב'הידברות' לשלוח ממצאים של הבדיקות ותרמו מהידע המקצועי שלהם, ואחר כך פשוט היו אתי לאורך כל הדרך. הבנות מהמחלקה התקשרו אליי כל הזמן, דאגו לי, שאלו והתעניינו, איחלו לי כל הזמן: 'בשם השם תעשי ותצליחי', המליצו לי לומר על כל בדיקה טובה 'מזמור לתודה', ועוד כל מיני המלצות שפשוט חיממו לי את הלב".

במקביל מציינת הילה שהיא ובעלה הלכו לכל הבדיקות האפשריות. "התגלגלנו לאולטרסאונד מוכוון מוח, ייעוץ גנטי, MRI מוח, ומה לא? כל הזמן הדגשנו ואמרנו שהמטרה שלנו היא לא להגיע להפסקת הריון, אלא פשוט לדעת איך לעזור לתינוקת. כי יש מצבים רפואיים בהם צריכים דווקא ללדת בבית חולים מסוים, וזוהי מטרתנו בבדיקות, אבל לגבי הילדה - לא היה לנו בכלל ספק. ידענו שהקב"ה הוא זה שנותן לנו את התינוקת, וזו בכלל לא החלטה שלנו. מה שהוא נותן – נקבל בשמחה, אנחנו רק נעשה את ההשתדלות".

"החלטנו שאנחנו מאמינים רק בה'"

הרגעים הקשים ביותר שחוותה הילה במהלך ההיריון היו לדבריה, דווקא בשבועות מאוחרים יחסית, כאשר התקבל הפענוח של בדיקת ה-MRI והתברר שחדרי המוח אכן מוגדלים ויש סבירות גבוהה לכך שקיימת בעיה אצל התינוקת. 

"זה היה מפחיד", היא מודה, "עברו לי בראש כל התרחישים הגרועים ביותר, אבא שלי שראה את הממצאים מיהר לנסוע לרבי דוד אבוחצירא, והוא בירך אותנו שנמשיך את ההיריון והכל יהיה בסדר. זה חיזק אותי. אחר כך המשכתי עם תוצאות ה-MRI לרופא הנשים שלי, והתייעצתי אתו איך להמשיך הלאה, הוא הפנה אותנו שוב לייעוץ גנטי, ולא אהבתי את זה. מה שקלטתי זה שכל הזמן מדברים אתנו על מספרים ואחוזים, וככל שהמספרים עולים כך האחוזים לפיגור כביכול גבוהים יותר, וכשיש 30% כבר מועמדים לוועדה להפסקת הריון. לכך לא רציתי להגיע, לא הסכמתי לשמוע את צמד המילים הללו 'הפסקת הריון'. בינתיים התקשרו אלינו מבית החולים והודיעו שקבעו לנו תור. התחושה שלי הייתה כאילו שמובילים אותנו כצאן לטבח, יצרתי קשר עם בעלי בטלפון ואמרתי לו: 'זוכר? אמרנו שאנחנו עושים MRI במטרה לעזור לתינוקת, וההרגשה שלי היא שאף אחד לא מנסה למצוא כאן פתרונות, אלא רק דוחפים אותנו להפסיק, ואם ככה – אז עדיף שלא נלך יותר לשום בדיקה'. 

"זה גם מה שאמרתי לרופא נשים שלי שצלצל כדי לברר למה לא המשכנו עם הבדיקות. הוא שאל: 'מה החלטתם?' ואני השבתי באומץ לא רגיל: 'החלטנו שאנחנו מאמינים רק בה', ויודעים שאם משהו לא טוב צריך להיות, זה מה שיהיה, ומקווים ומתפללים שיהיה בסדר".

באותה תקופה אומרת הילה ש'הידברות' היו הגוף היחיד שעמד לצידה ושעודד אותה. "קיבלתי מהם טלפונים על בסיס שבועי לפחות, שהיו תמיד מלאים בחיזוקים ונתנו לי המון כוח. באותה תקופה, אגב, נתקלתי גם בכתבה מלעיזה ומזעזעת שפורסמה באחד העיתונים הידועים בארץ נגד הידברות. נחרדתי מהשקרים שהיו רשומים שם. זה פשוט היה ההיפך הגמור מהאמת, לא האמנתי איך מסוגלים לכתוב מילה רעה נגד הארגון הזה".

תינוקת בריאה ושלמה

בשבוע 38 וארבעה ימים, ערב נר שביעי של חנוכה, ראש חודש טבת, נולדה לה אמיליה שילת המתוקה. "הלידה לא הייתה פשוטה, בסופו של דבר הוכנסתי לניתוח חירום, אבל ראינו ניסים גדולים", מספרת הילה. "התינוקת נולדה ברוך ה' כשהיא בריאה ושלמה. כבר למחרת הלידה עשו לה אולטרסאונד מוח ישיר, ומצאו שהחדרים מורחבים אבל לא בצורה דרמטית כמו שחששו. אני חייבת לציין שירד לי סלע ענק מהלב. תודה לאל, בינתיים הכל תקין ובסדר. כששאלתי את רופאת הילדים בבית החולים אם אני יכולה להיות רגועה היא השיבה לי: 'את לא יכולה להפסיק לדאוג, כל החיים תדאגי לה, וזה נורמלי, הורה תמיד דואג לילד שלו'".

הילה מסיימת את סיפורה והיא מבקשת לציין דבר אחרון לסיום: "לאורך כל התקופה הזו פגשתי הרבה נשים שהתלבטו בנושאים דומים לשלי, ואת כולן הפניתי ל'הידברות' לחיזוק רוחני. אני חייבת גם לציין שהדבר שהכי ריגש אותי ב'הידברות' זה שמעולם הם לא אמרו לי 'תחזרי בתשובה' או 'תקבלי על עצמך לקיים מצוות', אלא רק הפנו כלפיי אהבת ישראל טהורה ונקייה. הם גם לא ביקשו כסף או תרומות, אלא עשו הכל מלב נקי לחלוטין. אני כל כך גאה ומעריכה שיש ארגון כזה ששומר על הזהות והאחווה היהודית".

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il