מדאיג: רק 45 אחוז מהישראלים באירופה משתתפים באירועי הקהילה היהודית

סקר חדש שערך בחודשים האחרונים מכון המחקר של ג'וינט (JDC-ICCD) בשיתוף מכון קהילות של הקהילה באמסטרדם, בוחן את הקשר של הקהילה הישראלית באירופה לקהילות היהודיות המקומית. הקהילה הישראלית מונה כיום כמאה אלף איש, והסקר, שמנסה לבחון את מהות הקשר בינם לבין הקהילה היהודית מעלה תמונה מדאיגה.

לפי תוצאות הסקר, שפורסם ב"מקור ראשון", רק 45 אחוז מהישראלים באירופה משתתפים באירועים של הקהילה היהודית. כמו כן, רק 14 אחוז מילדי הישראלים באירופה לומדים בבתי ספר יהודיים - שיעור נמוך יחסית לרוב הקהילות היהודיות באירופה. הרוב, 86 אחוז, לומדים בבתי ספר שאינם יהודים. עוד עולה, כי רוב הילדים לא משתתפים גם בפעילויות חינוך. 55 אחוז לא שולחים את הילדים לפעילות של הקהילה, ו-58 אחוז אינם שולחים אותם לפעילות יהודית כלשהי. רק 27 אחוז שולחים את הילדים לפעילות הקהילה הישראלית, ו-22 אחוז לפעילות חינוכית יהודית. משתתפי הסקר באירועי הקהילה היהודית נשאלו מדוע אינם משתתפים בפעילויות. רובם המוחלט, 62 אחוז, הסבירו שהפעילות "דתית מדי, ואני חילוני". 42 אחוז מהם השיבו שאינם מרגישים צורך להשתייך לקהילה היהודית, 33 אחוז השיבו שמעולם לא קיבלו הזמנה מצד הקהילה, ו־22 אחוז הסבירו כי לא הייתה להם הזדמנות ליצור קשר. אחוזים ספורים הסבירו שלא קיבלו אותם על רקע הלכתי (שלושה אחוז) או התנהגו אליהם בצורה לא נאותה (11 אחוז).

בסקר שתוצאותיו פורסמו בעיתון השתתפו 890 ישראלים המתגוררים כאמור ב־27 מדינות אירופיות, רובם מגרמניה, הולנד ובריטניה. רוב המשיבים נשואים (80 אחוז) ובשנות ה־30 וה־40 לחייהם, בעלי תואר אקדמי, וחיים מחוץ לישראל עשר שנים בממוצע. עוד עולה, כי 55 אחוז מהישראלים שהשתקעו באירופה מדברים עברית בבית, מול 45 אחוז אשר אין להם בן או בת זוג דובר עברית, ועל כן מדברים אנגלית או את השפה המקומית. 73 אחוז מגדירים עצמם כחילונים, 59 אחוז הגדירו עצמם גם כישראלים, 38 אחוז כיהודים, 12 אחוז כמסורתיים.

"קרוב לחצי מהם משתתפים בצורה כזו או אחרת בפעילות יהודית, שזה יכול להיות הליכה לבית חב"ד או השתתפות במסיבת יום העצמאות, אבל זה עדיין משהו", סיפר מרסלו דימנשטיין ממכון המחקר. במכון שלחו המלצות לראשי הקהילות היהודיות וכך כתבו: "לפעמים הם מתעלמים מרשתות ישראליות אלה, וזו טעות. הם חושבים שיש המון ישראלים הפזורים ברחבי העיר, אך האמת היא שיש רשתות רשמיות וצריך להתייחס אליהן כקהילה מגובשת. ראשי הקהילות חייבים לנסות ולבנות קשרים עם הרשתות ולהבין את השינויים המתחוללים בעולם – ולא לצפות שכבעבר, הקהילות יהיו ארגון הגג המקומי. להבין שייתכן שיהיו כמה ארגונים".