מה עניינו של ט"ו בשבט, ואלו מנהגים יש בו? והאם מותר להעלות לרשת תמונה של קשת?

1. מה עושים / לא עושים בט"ו בשבט? מה המצוות ביום זה?

א. המנהג ברוב תפוצות ישראל בליל ט"ו בשבט לעטר את השולחן בכל פירות האילן, ובמיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כל איש כאשר תשיג ידו, ולברך על הפירות (חזון עובדיה על ט"ו בשבט וברכות עמוד ד'. ועין אליו בעמוד עד"ר שהמקור לזה הוא מספר תיקון יששכר, שהיה בזמנו של מרן הבית יוסף, בדף ל"א עמוד ב', ושדבריו הובאו בפרי חדש סימן קל"א סעיף ו'. וע"ע במשנה ברורה סימן קל"א ס"ק ל"א, ובכף החיים שם אות צ"ז, ובספר שערי הלכה ומנהג חלק אורח חיים חלק ב' סימן רפ"ד, ובמה שהביא בזה בספר פסקי תשובות חלק ו' סימן תרפ"ה אות י"ג).

ב. לא אומרים תחנון בט"ו בשבט, מפני שהוא ראש השנה לאילנות (שלחן ערוך אורח חיים סימן קל"א סעיף ו', ומשנה ברורה שם ס"ק ל"א).

ג. הובא בספרים (ראה בני יששכר מאמר חודש שבט, ובספר לשון חכמים בתפילה לט"ו בשבט) שיש עניין להתפלל בט"ו בשבט שיהיה לו אתרוג מהודר בסוכות.

* * *

2. כשאני נוסעת באוטובוס ומתיישב לידי גבר, האם עלי לקום מיד, או לחכות מעט כדי לא לפגוע?

יש להחליט לפי המצב והעניין. במידה שיש חשש שהגבר ייעלב ולא יבין מדוע את בורחת ממנו – את יכולה לשבת שם מעט לפני שאת קמה למקום אחר. כמו כן, אם באמת אין לך מקום אחר לשבת – את יכולה להישאר לשבת ליד הגבר.

* * *

3. האם צריך לברך שהחיינו על פרי שגדל במשך כל השנה, אבל שאני אף פעם לא אכלתי ממנו?

פרי שמצוי במשך כל השנה אין לברך עליו שהחיינו – גם כאשר זו לך הפעם הראשונה שאת אוכלת ממנו.

מקורות: כתב השולחן ערוך אורח חיים (סימן רכ"ה סעיף ו') פרי שאינו מתחדש משנה שנה, אפילו יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט"ז) וכן דבר שאינו גידולי קרקע, כגון עופות ודגים שנזדמנו לו, אפילו אותן שלא טעם ממינן מעולם, אפילו הכי אין מברך עליהם שהחיינו, דזה המין אינו חדש בעצם, דאף על פי שהוא לא אכל מהם, אחרים אכלו מהם, ע"כ. ולפי זה הוא הדין לפרי שמצוי כל השנה ולא אכל ממנו מעולם - שאין לברך עליו שהחיינו.

* * *

4. אישה שחזרה בתשובה, ובעבר הייתה מתלבשת בצורה שמחטיאה, והיא רוצה לכפר על כל אותן הפעמים שהיא החטיאה, כיצד מכפרת?

קודם כל היא צריכה לחזור בתשובה שלימה, שזה כולל 3 שלבים.

א. חרטה בלב נשבר על העבר

ב. להתוודות בפה על העבירה.

ג. לקבל על עצמה בלב שלם שלא לשוב לעבירה זו לעולם.

כמו כן יש לה ללמוד את הלכותצניעות והלכות ייחוד היטב, וליישם את מה שהיא לומדת. וזוהי תשובה וכפרה שלימה.

* * *

5. שמעתי שיש בעיה לקנות מוצרים לתינוק לפני הלידה. האם יש מקור לעניין?

מצד ההלכה מותר לקנות בגדים ומוצרים לתינוק לפני הלידה. אלא שיש מקפידים להימנע מכך משום חשש לעין הרע (יעוין ספר שאלת רב חלק ב' עמוד נ"ח בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובשו"ת עשה לך רב חלק ו' עמוד ש', ובשו"ת מעשה אפוד חלק א' סימן צ"ג).

* * *

6. אני צלמת ואני מעלה תמונות שלי לרשת. צילמתי תמונה של קשת. האם זו בעיה להעלות אותה, או שאין כל בעיה?

נראה שאת יכולה לפרסם תמונת קשת ללא חשש (וע"ע בשו"ת בצל החכמה חלק ב' סימן י"ח אות ד').

* * *

7. תפילת שמונה עשרה בנסיעה – איך מתפללים? אפשר בישיבה?

לכתחילה בוודאי שאין להתפלל שמונה עשרה באוטובוס. אולם כשאין ברירה, ניתן להתפלל גם באוטובוס – בישיבה. ויש להקפיד בתפילת "שמונה עשרה" שהרגליים יהיו צמודות זו לזו. וכן יש להשתדל במידת האפשר לעמוד לפחות בעת הכריעות ובג' פסיעות שבגמר התפילה.
 
מקורות: יעוין בשלחן ערוך וברמ"א אורח חיים (סימן צ"ד סעיף ה') ומשנה ברורה (שם ס"ק כ', וסימן צ"ה סק"ב).

* * *

8. הגמרא בעבודה זרה ג' שלמדנו עכשיו בדף היומי אומרת שאם עם ישראל לא היו מקבלים את התורה – העולם היה חוזר לתוהו ובוהו, ואח"כ הארץ שקטה. והתוספות שם אומרים שזה רק בזמן שקבלו. שאלתי איפה המקור על הדבר הידוע שאם העולם היה רגע אחד בלי תורה העולם היה קורס.
נ.ב. מסופר על אביו של רש"י שהחזיק את העולם רגע שאף אחד בעולם לא למד, וזכה לבן שיאיר את כל עיני ישראל. ישנם שמספרים זאת על האבא של האבני נזר, אבל רציתי לדעת את המקור.

יסוד העניין שהעולם לא יכול להתקיים בלי לימוד תורה הוא מהגמרא במסכת נדרים (דף ל"ב עמוד א'): "אמר רבי אלעזר, גדולה תורה, שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ספר ירמיה פרק ל"ג פסוק כ"ה) 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי'".

וכתב הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל בספרו נפש החיים (שער ד' פרק י"א): "והאמת בלתי שום ספק כלל, שאם היה העולם כלו, מקצה עד קצהו, פנוי ח"ו אף רגע אחד ממש מהעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותהו חס ושלום. וכן שפעת אורם או מעוטו ח"ו, הכל כפי ענין ורב עסקנו בה", יעוין שם.

הסיפור הזה מובא בספר אביר הרועים (עמוד ח') על אביו של בעל האבני נזר זצ"ל.

* * *

9. אבקש את ענייני ט"ו בשבט, מה החג הזה בדיוק?

חמשה עשר בשבט הוא אחד מארבעה ראשי השנה שיש בכל שנה ושנה, ואלה הם: אחד בניסן, אחד באלול, אחד בתשרי, וט"ו בשבט. כל אחד מארבעה אלה הוא ראש השנה לענייניו: חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן.

נפקא מינה, למעשרות: הואיל והמעשרות אינם שווים בכל שנה, בשנה הראשונה שאחר שנת השמיטה, והשנייה, והרביעית, והחמשית – שנות מעשר שני הן; והשנה השלישית והששית – שנות מעשר עני הן, מלבד מעשר ראשון שיש בכל השנים; והואיל ואין מעשרין מפֵּרות שנה אחת על פֵּרות שנה אחרת – איזה הוא היום שבו יוצאת שנה אחת ונכנסת שניה? חילוקי דינים וזמנים יש בעניין זה בין ירקות ותבואות ופֵרות האילן; לזה ראש השנה שלו ולזה ראש השנה שלו; ופֵרות האילן – ראש השנה שלהם בט"ו בשבט.

ראש השנה – והוא חול: אף על פי שט"ו בשבט נקרא ראש השנה, לא נקרא כן אלא לעניינו, זה שנאמר בפרק הקודם לעניין מעשר פֵּרות האילן. אבל אין בו לא איסור מלאכה, ולא משתה ושמחה, ולא זכר בתפילה: אף על פי כן, משנים בו מעט משאר ימים, ונוהגים בו קצת יום טוב: אין אומרים בו תחנון, ולא בתפילת המנחה שלפניו, כיוון שמעלת היום מתחילה עם הערב, ואין עושים בו הספד למת, ואם חל בשבת – אין אומרים אב הרחמים, שענינו הזכרת נשמות המתים: ונוהגים להרבות בו באכילת פֵּרות ארץ ישראל, ולהדר לאכול פרי חדש שעדיִן לא אכלוהו בשנה זו, כדי לברך עליו שהחיָנו:

טעם חשיבות החג, לפי שיש בראש השנה זה מעניין שבח ארץ ישראל. כי ביום זה מתחדש כח האדמה שבארץ ישראל להניב תנובתה ולהוציא פֵּרותיה ולהראות שבחה; ורוב שבחה של ארץ ישראל על פֵּרות האילן נאמר, ככתוב (דברים ח'): "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" - הרי שבחה של ארץ ישראל בשני מיני דגן וחמשה מיני פֵּרות האילן; שדבש האמור כאן, בדבש תמרים הכתוב מדבר.

יום שאדמת ארץ ישראל מחדשת בו כחותיה להוציא שמנה ודובשה, יום של שמחה הוא לישראל נוחליה, אוהביה ומצפיה: וכשישראל אוכלין מפֵּרות הארץ ונהנים מטובם, הרי הם מברכים עליהם תחילה וסוף למי שהנחילם ארץ חמדה זו, ומתפללים אליו שיחדש נעוריה ונעוריהם כמקדם וככל אשר הבטיח לאבותיהם אברהם יצחק ויעקב; ככתוב באותה פרשה שמדברת בשבחה של ארץ ישראל: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה` אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". עוד טעם, שראש השנה לאילן הוא גם שעת תפילה ודין גם לאילן, שכך היא מידתו של הקדוש ברוך הוא שבכל תחילת הצמיחה של אחד מברואיו הוא סוקר את כל עתיו עד סוף כל מעשיו ואז עת תפילה היא לבקש על הצלחתו.

והתורה המשילה את האדם לעץ השדה, הרי שיום זה מעין יום הדין הוא גם לאדם שנמשל בעץ, וזהו אפיה של אומה זו, של ישראל, שהם שמחים ביום של דין.

יצא הדין כאשר יצא, ובלבד שיראו הכל שיש דין ויש דַיָּן. ומפני שישראל אוהבים דין ושמחים בו, לכן הם יוצאים זכאים בדין.

כל זה מספר התודעה.

* * *

10. ברצוני לרכוש כובעים מחו"ל. כששאלתי את המוכר, הוא אמר שהם עשויים מחומר הנקרא לבד. האם יש חשש לשעטנז בחומר הזה?

אין כל חשש שעטנז בזה.