כך מחדש, בכל שנה, משהו ירוק מפציע מתוך האפור. טור לט"ו בשבט

טוב לך? תשמחי!

קשה לך? – תצמחי! חודש שבט – ראשי תיבות "שנתבשר בבשורות טובות".

כותב רבי חיים פלאג'י ("במועד לכל חי") כך:

"בחודש שבט, יתאמץ להיות אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו יותר מכל השנה, וייזהר ביותר לכבד ללומד תורה ולהחזיק ברכיים כושלות ושלא להיות הולך רכיל ומנע רגליך לרוץ לרעה בחודש הזה בזהירות יותר משאר ימות השנה". מסתבר שבעיצומם של ימי החורף, שבהם שולטת האפרוריות הפנימית והחיצונית שמשפיעה על מצב רוח חיוני פחות, דווקא אז מייעץ לנו רבי חיים פלאג'י עצות נפלאות לצמיחה אישית להתרומם מתוך הקושי ולעשות מעשים טובים, לצאת מה"אני" העייף, המתוסכל, הכבד, ולהוסיף עשייה חיובית, לעורר כוחות של נתינה ולשאוב מתוכך תעצומות נפש חיוביות.

בספר דברים יש הקבלה בין האדם לעץ: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ' י"ט). כשנתבונן באילן נראה שהוא מורכב באופן כללי משלושה יסודות: השורש, גוף האילן (הכולל את הגזע, הענפים והעלים) והפירות. אם נתבונן, כאמור, באילן, נגלה שגם חייו של האדם מורכבים משלושה יסודות אלו של האילן. השורש הוא האמונה, ממנה נוצרים החיים הרוחניים. היניקה המתמדת ממעיין האמונה מפתחת את הנפש. גוף האילן מקביל לגוף האדם, והפירות – אלה התולדות (הילדים).

החשוב ביותר הוא השורש, בלעדיו העץ מת. ככל שהשורשים (האמונה) חזקים יותר, כך נשמתו של האדם איתנה יותר ובכוחה להתמודד עם כל הרוחות הזרות שמנשבות ומנסות לעקור אותה חלילה ממקומה.

בחודש שבט העצים עומדים בלא כוח, בלא "שמחת חיים". ובדיוק אז, כשנדמה שאפסה התקווה, מתעוררת הישועה בפנימיות העץ, השרף מתחיל לעלות באילנות, מה שמבשר על התעוררות והתחדשות שבוא תבוא.

כך, מחדש, בכל שנה, משהו ירוק מפציע מתוך האפור, וברגע אחד ענף השקדייה מתמלא בפריחה לבנה יפהפייה וכל הנוף מתעטף ברעננות ירוקה. כך גם אנחנו, כבושות לפעמים תחת גלות שנראית כבלתי נגמרת, תקופות של עומס ואפרוריות, לחץ, דאגות, את מרגישה ששום דבר כבר לא פורח בך והכל נראה גמור, האהבה, היצירתיות, הכל קפוא, מת.

אנחנו קוראות בתפילה: "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה". אל תפלי ברוחך. דווקא כשאת מרגישה שכלו כל הקצין, שהחושך גובר וש"את מתה", דעי שמשם נברא בתוכך כח מיוחד. בדיוק כמו שאומר רש"י, שהשרף מתחיל לעלות. שרף זה מלאך, אותו מלאך שאומר בך "גדל" – ומפיח בך חיים ומצמיח לך ישועה. האמונה, התקווה והביטחון צומחים מתוכך, בדיוק כפי שמתחילה החנטה, ההבשלה של הפרי, והמשמעות היא התהוות חדשה בעולם הצומח. כך בתוך הנפש פנימה מתעוררת ההתרגשות, ההתחדשות וההתהוות. את יוצאת לדרך חדשה.