כיצד מרחפים המים מעל לראשינו, בשמים, מבלי ליפול?

בשתי הכתבות הקודמות בסדרה עסקנו בסודותיו של החומר המופלא ביקום - המים, והוסבר מצב הצבירה הנוזלי והמוצק שלהם. כעת נעסוק בנס המרשים ביותר למראה, העובדה שמעל ראשינו מרחפים מאגרים אדירים של מים.

הנס המופלא של אידוי המים:

עונות השנה ומחזור המים הנם תופעות הכרחיות לקיומנו, עד שלעיתים אנו שוכחים עד כמה הם הכרחיים לקיומנו. כיצד מתרחש המצב המופלא שבו מים מתמחזרים, מנקים את עצמם, נעים ממקום למקום בעולם כשליחים עושי רצונו, ומשקים כגננים את כל צמחיית העולם?

מצד אחד מולקולות המים יכולות לקפוא - להפוך למוצק מופלא הגדל בנפחו, אך מנגד זאת גם להתאדות. לא כל החומרים מתאדים בחום, ולא בכל טמפרטורה (מתכות לדוגמה הופכות לנוזל).

המים קופאים באפס מעלות צלזיוס, ומתאדים כשהם מגיעים למאה מעלות. כאשר הטמפרטורה עולה, מולקולות המים מתפזרות, אך במקום להתפזר אל-על ולהיעלם באוויר, הן נהפכות לעננים, אשר נעים באמצעות הרוח לכל שטחי האדמה, וממטירים גשם נקי ומזוקק לכל הבריות והצמחים הזקוקים למים כדי לשרוד.

הייתם מאמינים שענן גשם בגודל ממוצע המרחף מעל ראשנו, מחזיק בתוכו יותר מ-300,000 טון (אם אם תרצו, כ-300 מיליון ליטר) של מים!

עננים הם ללא ספק תופעה מוזרה ומדהימה מאין כמותה, אשר לא נוכל לדמיין את החיים בלעדיהם.

כיצד מתרחש נס זה?

השמש מחממת את האוקיינוסים, ובכך גורמת להתאדות של מים. מולקולות המים שהתפזרו קלים מן האוויר, ועל כן מטפסים גבוה באטמוספירה, אלא שאז, הקור שבאטמוספירה הגבוהה מ-2000 מטרים גורם להתגבשותם של המולקולות לטיפות זעירות, הנלכדות בצורת עננים (מדובר בתהליך מורכב יותר, שכולל בו גורם נוסף שמכונה בשם "התגרענות", ומתייחס לחלקיקי אבק מיקרוסקופיים שסביבם יכולים המים להתעבות). הענן עשוי מהצטברות של טיפות מים מזעריות, גבישי קרח וחלקיקי אבק, הנעים יחד כקבוצה.

והנה מידע קטן ומעניין: כל העננים לבנים באותה מידה בדיוק, רק שעננים עבים נראים כהים יותר בגלל גודלם - מכיוון שהעננים העליונים מטילים על תחתיתם צל, לכן הם נראים לעינינו כאפורים. זוהי אשליה שנוצרת בעקבות צל. מי שיטוס מעליהם, ימצא שגם העננים האפורים הנם לבנים לגמרי.

אף על פי שהעננים אוגרים כמות עצומה כל כך של מים, הגשם יורד עלינו כטיפות. מפחיד לחשוב מה היה קורה אילו הגשם היה זורם עלינו כמפלים הרסניים מן השמים. ומדוע לא, בעצם?

ובכן, טיפות המים וגבישי הקרח הזעירים שבענן מתנגשים ביניהם, ומתאחדים לטיפות גדולות יותר ויותר. החיכוך בין מיליוני טיפות יוצר מטען חשמלי שמתבטא בברקים. ככל שטיפה כבדה יותר, כח המשיכה מתגבר ומושך אותה כלפי מטה. כך יורדות עלינו טיפות זעירות של גשם. כאשר האוויר קר, בדרכן מטה יקפאו הטיפות לברד, וכאשר האוויר קר מאוד, הטיפות יתגבשו לגבישי קרח, ויירדו כשלג. כך המים מגיעים עד לצמחים הקטנים ביותר, מבלי לפגוע בנפש חיה.

כמה מפתיע חומר זה, שמתאדה כגז הקל מן האוויר, אך בו בעת מתגבש שוב באטסמופירה לעננים הנמצאים במצב ביניים מופלא: קלים מן האוויר ודקיקים דיים לרחף באטמוספירה, אך לא דקיקים מדי להתפזר בו, מנגד זאת גם לא עבים מדי כדי ליפול לקרקע. הם קלים כל כך עד שרוחות מסוגלות להניע אותם ממקום למקום בצוותא. ימים ונהרות אדירים של מים מרחפים מעל ראשינו, וזאת במטרה להשקות את הצמחייה ולנקות את פני האדמה בגשם נקי ומזוכך, וכמובן, למלא פעם אחר פעם את מאגרי המים שלנו. מחזור המים הוא ללא ספק אחד מפלאי תבל הגדולים ביותר.

* * *

להתחזק להתפלל על הגשמים

פוריותה המדהימה של ארץ ישראל תלויה כידוע בגשמי ברכה, כפי שנאמר בתורה: "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרישתה ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים" (דברים יא, י). גשמים אשר מגיעים ביחס למעשינו, כדי שנתחזק ונתפלל עליה.

ראוי להזכיר עובדה זו, היות ושנה זו מסתמנת כשנת בצורת, הדורשת מאיתנו להרבות בתפילות. אל תיתנו לגשמים האחרונים להטעות אתכם. מומחים מספרים שחודש טבת האחרון היה היבש ביותר שחווינו ב-20 השנים האחרונות (נכון לסוף דצמבר ירדו ברחבי הארץ רק 40-50% מכמויות הגשמים הממוצעות). הסיבה שיש לנו מים בברזלים היא בזכות ההתפלה של מים, אך היא לא יכולה להחליף גשמי ברכה - אשר נזקקים הן לחקלאים והן לכל הטבע בישראל.

כך הכריזה רשות המים: "מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים. המעיינות המרכזיים המזינים את הירדן - הדן והבניאס, ירדו לערכי שפל קיצוני ביותר, ומפלס המים באגני מי תהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד. המחסור במקורות המים מגיע כבר מעל לכ-2.5 מיליארד קוב מים". נאמר לחקלאים בישראל לא לטעת מטעים חדשים, כי המים ינתנו במשורה.

הרב הראשי הרה"ג דוד לאו שליט"א כבר יצא בקריאה לציבור להתפלל לגשמים השנה (בני אשכנז נוהגים להוסיפה בתפילת שמונה עשרה, בברכת "שומע תפילה", אך אפשר לאומרה בכל עת). נוסח התפילה הוא:

"וַעֲנֵנוּ בּורֵא עוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, בּוחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה תֵּן טַל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְתַשְׂבִּיעַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ, שְׁמוֹר וְהַצֵל שָׁנָה זוּ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית, וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתֵנוּ וּפֵרוֹתֵינוּ, וּבָרְכֵנוּ בְּגִשְׁמֵי בְרָכָה וּנְדָּבָה לְחַיִּים וְשׂוֹבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָׁנִים הַטּוֹבוֹת, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָה, וְיֵצֶר הָרָע וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים, וּמְאוֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת, וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ".

כמה מופלאים הם המים, וכמה צריך להודות על קיומם.

כה שקופים, כה זכים ונוצצים, וכל כך הרבה צורות יש להם. שלל תכונות כה שונות זו מזו טמונות בהם בו-בעת כדי לאפשר את קיומנו. המים מרכיבים את גופנו, מאפשרים את תנועתנו, מגינים על הצמחייה והדגה כשכבת מגן, ובו-בעת מרחפים בשמים מאתר אל אתר, מנקים ומרווים את העולם. זו היא הוכחה חשובה למציאותו של הבורא יתברך, נס הנעשה בכל עת לעינינו, וכל מה שצריך הוא רק לפקוח את העיניים ולהתבונן. להתבונן ולהתמלא אהבה לשם הגדול הנותן לנו מתנה יקרה כל כך.

לכתבה הראשונה בסדרה - ההוכחה למציאות אלוקים מתוך כוס של מים, לחצו כאן.

לכתבה השניה בסדרה - החומר היחיד בעולם שמתנפח בקור, לחצו כאן.