פרשת יתרו: התשובה – דף חדש

מפני מה זכה יתרו שתקרא פרשה בתורה על שמו? ולא סתם פרשה, אלא פרשה העוסקת במתן תורה, שהיא עיקר התורה? הרי אחרי הכל, יתרו היה כהן מדין שעבד כל עבודה זרה שבעולם?

אמרו רבותינו שפרשה זו נקראת על שמו של יתרו בכוונה, כדי ללמדנו שאפילו אדם הנמצא במ"ט שערי טומאה, אם מקבל על עצמו עול תורה ומצוות, הרי הוא מסוגל להעפיל ולהגיע לדרגה גבוהה ביותר עד שתקרא פרשת מתן תורה על שמו. בכוחה של התשובה לחולל מהפך בנפשו של האדם, ולפתוח דף חדש בחייו.

ובל נשכח שכאן מדובר בגוי גמור, שלא הניח עבודה זרה בעולם שלא עבדה (רש"י לקמן פסוק י"א). ואם הוא, אחר שהתגייר גיור אמת ובא אל חיק היהדות, אין מסתכלים על עברו, כל שכן יהודי מבטן ומלידה השב בתשובה על עוונותיו.

וממי למד יתרו שניתן לעשות תשובה? מבני ישראל למד, שהיו עובדי עבודה זרה, ובזכות ששבו בתשובה, הצילם ה'. זאת חידש הגאון רבי משה לוי זצ"ל בספרו "תורת משה" על התורה (כת"י), וביאר בזה מה שאמרו חז"ל "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". והכוונה, שמאורעות אלו הם שחיזקו את לב יתרו לשוב אל ה'. יתרו נוכח לראות דבר מדהים – אף על פי שעם ישראל לפני קריעת ים סוף היו ממש עובדי עבודה זרה (וכמו שאמרו במדרש שקטרג עליהם שרו של מצרים, מה אלו (המצרים) עובדי עבודה זרה אף אלו (ישראל) וכו'), אף על פי כן כששבו אל ה', התפללו וצעקו אליו, נענו. וכמו כן ברפידים, שרפו ידיהם מן התורה ולפיכך בא עליהם עמלק, ברגע ששבו בתשובה ושעבדו את לבם, נצחו. למד מכך יתרו שגם הוא יכול!

* * *

כדי להבין את משמעות המהפך שמחוללת התשובה, נביא את המעשה המובא במסכת בבא מציעא (פ"ד ע"א) על המפגש המכונן בין ר' יוחנן לריש לקיש:

ריש לקיש נעשה ראש השודדים, והיה גוזל מאנשים שהזדמנו בדרכים. יום אחד היה רבי יוחנן רוחץ בנהר הירדן. ראהו ריש לקיש וחשבוֹ לאשה, כיון שהיה רבי יוחנן יפה תואר וללא חתימת זקן. קפץ אחריו לנהר, וכאשר הגיע אליו גילה כי זהו גבר. ר' יוחנן שהתרשם מכוחו הפיזי האדיר של ריש לקיש, בקפיצתו ודילוגו מגדת הירדן ועד מקום הימצאו, הבין כי מאחורי תעצומות גוף שכאלו מסתתרים כוחות נפש סמויים המניעים אותם. ניסה אפוא להמיר את עזות כוחו בעולם רוחני של לימוד תורה, ופנה לריש לקיש בהתפעלות: "חילך לאורייתא!" (כוחך לתורה!). ריש לקיש ענה לעומתו: "שופרך לנשי (יופייך – לנשים)!".

אמר לו רבי יוחנן: "יש לי אחות יפה ממני. אם תחזור בתשובה ותעסוק בתורה, אתן לך אותה לאשה", מתוך כוונה שמתוך שלא לשמה, יבוא ה"לשמה".

דבריו של רבי יוחנן חדרו ללבו של ריש לקיש, והוא קיבל על עצמו על אתר לשוב בתשובה. לאחר מכן, כאשר ניסה ריש לקיש לשוב ולקפוץ חזרה אל הגדה השנייה של הירדן, בכדי לקחת את בגדיו שהשאיר שם, לא הצליח לעשות זאת, שכן מיד כאשר קיבל על עצמו עול תורה ומצוות, כבר הותש כוחו.

מאז עזב ריש לקיש את אמנות הליסטים, והתמסר ללימוד התורה בה שקד והגה יומם ולילה. הוא קבע לימודו בחברותא עם רבי יוחנן גיסו, והיה חוזר על תלמודו ארבעים פעם, וכך עלה והתעלה במדרגות התורה, עד שנעשה תלמיד חכם עצום. "כל מי שראה את ריש לקיש בלימודו", אמרו עליו פעם תלמידי בית המדרש, "נדמה היה לו כאילו הוא עוקר הרים וטוחנם זה בזה!" (סנהדרין כ"ד ע"א).