במהלך טיול לדיסני וורלד: תורם הכלייה נמצא בדרך הכי לא שגרתית שיש

רוב ליבוביץ' בן ה-60 מארה"ב, הוא חולה כליות מזה שנים ספורות. הוא אמנם אסיר תודה על כך שטיפולי הדיאליזה משאירים אותו בחיים, אבל כאב יחיד לחמישה ילדים במשרה מלאה, "אני ממש לא יכול להרשות לעצמי להשתעבד לארבע שעות של טיפולים, שלוש פעמים בשבוע מינימום", הוא אומר. 

ליבוביץ' נרשם לכל רשימות ההמתנה לתורמי כליה, אך החיפוש אחר התורם האידיאלי הפך לקשה פי כמה - היות וליבוביץ' נמנה עם בעלי סוג דם O - שכידוע הופך אותם לתורמים אוניברסליים, אך מאידך מסוגלים לקבל רק מאדם עם אותו סוג דם. "מסיבות אלו, ילדיי לא יכולים לתרום לי את הכליה, וזה כבר יותר מ8 שנים שאני מחכה לאחת", הוא משחזר. "המצב הבריאותי שלי מידרדר בכל שנה".

לפיכך, הרגיש ליבוביץ' שאין לו מה להפסיד, והחליט לעשות מעשה במהלך חופשה עם ילדיו בדיסני וורלד. אלא שהפעם היה ברור לכולם שהחופשה הזו הולכת להיות קצת יוצאת דופן. "רוב ההורים הולכים לדיסני בשביל הילדים שלהם, אבל בטיול הזה הילדים שלי הלכו בשבילי", מחייך ליבוביץ' המתגורר בלורנסוויל, ניו ג'רזי עם ילדיו הבוגרים בגילאי 15-32. "כשתכננו את הטיול עלה לי רעיון ליצור חולצה שעליה כיתוב שמבקש לתרום כליה. כמי שעובד שנים רבות במשרד פרסום, זה משהו שאנחנו מציעים ללקוחות שלנו מדי פעם ופתאום חשבתי שזה יכול לעבוד לא רע גם במקרה שלי. סך הכל, מה כבר אני רוצה? רציתי להיפטר מדיאליזה ועוד 25 שנה עם הילדים שלי. ואם אני יכול לקבל אפילו תשומת לב של אדם אחד, זה אחד יותר ממה שיש לי".

דחף את בנו בכיסא גלגלים כשעל גופו החולצה שמבקשת 'תנו לי כליה', והצליח ללכוד תשומת לב המונית

מי שעיצבה את חולצת הטריקו הלבנה הייתה אחת מבנותיו, ועליה נכתב באותיות שחורות גדולות: "צריך כליה מסוג O חיובי" ואת מספר הטלפון של ליבוביץ'. 

לשאלה האם זה לא נראה לו מוזר ללכת עם חולצה כזו במקום כה המוני, השיב ליבוביץ': "איפה עוד אני יכול לקבל חשיפה כל כך גדולה כמו בדיסני וורלד, מקום שבו מסתובבים אלפי אנשים מכל רחבי העולם בכל יום? אז אולי גם אני אקבל קצת אבק של תשומת לב".

(צילום: shutterstock)

ותאמינו או לא - זה הצליח. "בין כל האנשים ראיתי שניים שהבחינו בחולצה שלי ומצלמים אותי בעוד אני דוחף את בני בכיסא הגלגלים שיועד בשבילי. זה היה משום שהרגשתי שאני חזק ויכול ללכת, ובני התנדב לשבת בכיסא בשביל הפרסום. ניגשתי אליהם ועשינו היכרות - קוראים להם רוסיו וחואן סנדובל, ובאישורי הם העלו את הצילומים שלי לעמוד הפייסבוק שלהם".

לא ברור כיצד זה קרה ועד עכשיו ליבוביץ' לא מסוגל להסביר - כיצד בתוך כמה ימים הפך הפוסט הזה לויראלי. "שיתפו אותו 33,000 פעם ביום הראשון, ועד סוף השבוע הוא זכה ל90,000 שיתופים. תוך כמה ימים פנו אליי כ-100 איש, ופתאום הטלפון שלי קרס מרוב שיחות. הגבתי לכל שיחה, הודעת טקסט והודעת פייסבוק שקיבלתי, ולא היה לי מושג שהפרסום הזה יהיה כל כך ויראלי וכל כך מוצלח".

השגחה מטורפת: התורם ה-101 נמצא כאידיאלי

תרומת כליה היא תהליך שדורש מיון ארוך שכולל בדיקות רפואיות מקיפות כמו גם הערכה פסיכולוגית. מתוך 100 הפניות שליבוביץ' קיבל, נמצאו שלושה תורמים פוטנציאליים שאף הסכימו להגיע לניו יורק כדי להיבדק. 

אלא ששלושתם לא התאימו ולא עברו כראוי את ההליך. "ואז פנה אליי אדם בשם ריצ'י סולי, שמתגורר באינדיאנה. הוא הגיע לבדיקות באוטובוס, בנסיעה שארכה לו 16 שעות, ולשמחתי - הוא עבר את כל ההליך בצורה מעולה ונמצא מתאים. כשהתקשרתי לילדים שלי כדי לבשר להם, הם כמעט התמוטטו. זו הייתה הקלה ואושר שאין לי דרך לתאר".

ב-18 לינואר השנה עברו השניים את הניתוח וההשתלה הצליחה מעל למצופה. ליבוביץ' וסולי עזבו את בית החולים כמה ימים לאחר מכן, ובד בבד הפכו לחברים הכי טובים. "זה לא עניין גדול", אמר סולי לתחנת החדשות PIX11 בניו יורק. "אם היינו יכולים לגרום לאנשים להבין איזה דבר גדול זה, אני מבטיח לכם שיהיו לנו עוד הרבה אנשים שירצו לתרום כליה. תראה אותנו, זכינו בחברות לכל החיים. זה לא שווה את זה?"