דיני אבלות: הלכות שמועה קרובה ורחוקה

שמועה קרובה

מי שמת קרובו, ושמע על כך לאחר זמן קודם שעברו שלושים יום מיום הפטירה, וכגון שנסע לחו"ל ולא הודיעוהו עד שחזר, הרי זו שמועה קרובה, וחייב לנהוג בכל דיני אבלות כאילו עתה נקבר, על כן: קורע, מברך 'דיין האמת', אינו מניח תפילין ביום השמועה, מברים אותו סעודת הבראה, ויושב שבעה, וחלים עליו איסור תספורת ושאר דיני השלושים מיום זה. (ג קמא, קמב. ב עדר)

שמועה רחוקה

מי ששמע שמת קרובו לאחר שלושים יום מיום המיתה, הרי זו שמועה רחוקה, ומברך 'דיין האמת', ואין מברים אותו סעודת הבראה, ואינו יושב שבעת ימי אבלות, אלא רק עושה מעשה שניכרת בו אבלות, כגון שחולץ נעליו או יושב על הארץ, אפילו דקה אחת. ולענין קריעה - על שאר קרובים אינו קורע, ועל אביו או אמו קורע לעולם. (ג קמא, קמו, קנה, קנו)

ולעניןתספורת ושאר דיני השלושים - בשאר קרובים אינו נוהג כלל. ועל אב ואם - נוהג בהם מיום השמועה עד שיעברו שלושים יום ויגערו בו חבריו. [ואם בתוך השלושים יום הגיע חג, מותר לו להסתפר בערב החג ואפילו בבוקר]. ולענין איסור כניסה לבית המשתה ולשמוע כלי נגינה, מונה י"ב חודש מיום הפטירה. (ג קמא, קנו, קנט)

אחר י"ב חודש - אם באה השמועה על אביו ואמו לאחר י"ב חודש, קורע, ונוהג אבלות דקה אחת כנ"ל, אך אינו נוהג דיני שלושים כלל. (ג קמא)

הבא ממקום קרוב אל גדול הבית

מי שמת קרובו והוא במדינה אחרת, כל שישנה אפשרות שיגיע [אפילו במטוס] תוך 12 שעות לעיר שיושבים בה שאר האבלים, אף שבפועל בא ביום הרביעי או ביום החמישי לאבלות, הריהו מצטרף אליהם, וביום השביעי שהם קמים, גם הוא קם. ואפילו אם הגיע ביום השביעי, כל שעדין גדול הבית לא קם מאבלו, הריהו מצטרף וקם עמהם. [גדול הבית, היינו שסומכים עליו ומתייעצים עמו, והדברים נחתכים על פיו, אף שהוא קטן מכולם (סימן שעה ס"ב). ועיין בקטע הבא שלא דווקא גדול הבית]. ואם שמע שמת לו מת ביום השביעי לאבלות והגיע מיד, ועדין גדול הבית יושב, אסור לו להניח תפילין בבוקר, כיון שבשבילו הוא היום הראשון לאבלות, ואולם לאחר שהלכו המנחמים, הוא מצטרף לגדול הבית שקם מאבלו, וגם הוא קם מאבלו, ומניח תפילין בו ביום בלי ברכה. (ג קפא. ב עדר. ד שטז)