דודי בר דוד: "עד היום אני מבקר את רבי דוד אבוחצירא מנהריה"

נעים להכיר

דודי בר דוד, בן 34, יליד לוד. זמר, כותב, ומלחין. כתב והלחין להיטים רבים לאמנים שונים: שלומי שבת, לירן דנינו, ועוד. בימים אלה עובד על אלבומו החדש.

ניצוץ של משפחה

"נולדתי וגדלתי בלוד. התשובה הראשונה לשאלה מי אני היא: דודי, הבן של איציק ורותי. אחיהם הבכור של נירית ורוית. איציק ורותי הם בעצם זוג עולים שעלו מגיאורגיה בעלייה הגדולה של שנות השבעים המוקדמות.

בכיתה ב׳ כתבתי את המחזה הראשון שלי (והיחיד עד כה), והייתי די בטוח שאהפוך להיות שחקן ומחזאי ולא מוזיקאי, אבל באזור כיתה ה׳ הכרתי כמה להקות ששינו לי את החיים. התחלתי לנגן גיטרה ולכתוב שירים, ואז הבנתי שמה שאני רוצה זה לכתוב שירים ולשיר".

ניצוץ של יהדות

"גדלתי בבית מסורתי, עם קידוש ובית כנסת בשבתות ובחגים. סבי, דוד צלקשוילי ז״ל, היה אדם דתי ודרכו התקרבתי ליהדות. כילד הלכתי לשיעורי תורה, שמרתי שבת כמה שנים באזור גיל בר מצווה ונהגתי להתפלל שלוש פעמים ביום. היהדות תמיד הייתה בתוכי. עד היום אני נוהג לבקר את רבי דוד אבוחצירא מנהריה, שהוא הרב שעמו אני נוהג להתייעץ ולקבל ברכה אחת לתקופה. עד היום אני משתדל לבקר את הורי בערבי שבת לקידוש וסעודת שבת".

ניצוץ של אמונה

"מאז שאני זוכר את עצמי אני מדבר עם הקב״ה. עם השנים כמה מחברי הקרובים חזרו בתשובה והתחילו להתקרב לתנועת החסידות של רבי נחמן מברסלב, אז דרכם למדתי את המושג 'התבודדות' ואני מוצא את עצמי מדבר אליו לא מעט.  מעולם לא הרגשתי לבד. אני מאמין גדול בהשגחה ובסיבה שיש לכל מפגש".

ניצוץ של שורשים

"כל המשפחה המורחבת של הורי עלתה איתם בשנות השבעים מגיאורגיה מכפר יהודי גדול שבו הם קיימו את יהדותם באופן מלא. השבתות, החגים, בית הכנסת – היו חלק בלתי נפרד משגרת החיים. אך עם זאת, על מנת לכלכל את עצמם נאלצו לעיתים לעבוד בשבת כדי להתפרנס. הקונפליקט הזה בין פרנסה לבין שמירת השבת מלווה אותי עד היום".

ניצוץ של השראה

"מגילת קהלת שייכת ל'ספרות החכמה', כלומר לספרות שעוסקת בשאלות הגות אוניברסליות כגון מעמד האדם בעולם, ההשגחה והצדק האלוקי. קהלת מבצע חקירה לוגית-פילוסופית בדבר משמעות האדם, ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. אני מוצא את עצמי לא מעט עוסק בשאלות האלה. משמעות בתוך העולם המטורף הזה, המהיר כל כך, העולם המערבי שלא פעם מטשטש ומבלבל את השאלה הבסיסית ביותר של האדם – מאיפה באת ולאן אתה הולך. בכל פעם שאני מוצא עצמי לא מאוזן, עייף מהיום יום או מתוסכל אני שולח יד וקורא בקהלת".

ניצוץ של מצווה

"כבד את אביך ואת אמך. החמישי מבין עשרת הדיברות הוא הדיבר שהכי משפיע עלי. לכבד את אביך ואת אמך מתחבר לי - לכבד ולחבק את המקום שממנו אדם מגיע, את השורשים שלך. הבית. המקום ממנו הכל התחיל. המקום בו למדת וקיבלת את הכלים הבסיסיים ביותר להתנהל בעולם.

"החברה הישראלית מלאה בצבעים, עדות, מנהגים, וכל אחד מאיתנו מגיע עם מטען תרבותי שונה מעט מבית הוריו. כדור ראשון בארץ אני מחפש את הישראליות שלי לצד המסורת שהורי הביאו מהגולה, המקום בו גדלו והתחנכו. ובכלל, שורש וזהות הוא עניין שמעסיק אותי לא מעט ביצירה שלי".

ניצוץ של שבת

"אין כמו הריח של יום שישי, השעות היפות של השבוע בדיוק לפני כניסת השבת. אני מתגעגע לאווירה הזו כל השבוע, כבר ממוצאי שבת. כאדם שעובד לעיתים 14 ו-15 שעות ביום, אני זקוק מאוד למנוחה הזאת. לראש, לנפש. פסק זמן אמיתי.

"אמנם אני לא שומר את השבת באופן המלא, אך משתדל להתנתק, לנוח, לפגוש אנשים שאני אוהב. לא לדבר על ענייני עבודה ולא לעבוד במידת האפשר. אני חושב שאם לא הייתה לי שבת – הייתי כבר משתגע בתוך המרדף האינסופי הזה של היום יום והשגרה. השבת בשבילי היא כמו השיר היפה והמרגיע בעולם".

ניצוץ של תפילה

"אני מתפלל לא מעט, ומדבר אל הקב״ה בכל יום. זה תופס אותי בנסיעות הארוכות, בשעות המוקדמות של הבוקר או ממש לפני שאני נרדם. לפעמים אני חושב שאם לא הייתה בי האמונה וההרגשה שמישהו באמת מקשיב לי שם למעלה - הייתי מסכן, אבוד, ומתוסכל".

ניצוץ של התמודדות

"חיים של אמן הם חיים לא קלים. הצורך בכפיים ובאישור של הקהל הוא מתסכל מאוד לעיתים. בנוסף לזאת, קיים גם כמובן הצורך להתפרנס, דבר שהוא לא פשוט במקצוע כמו יצירה. שלא לדבר על היכולת להגיע לניגון הפנימי שלך, שבא מהמקום הפשוט והטהור ביותר.

"אלמלא השיח שלי עם בורא עולם – היה לי קשה הרבה יותר. אז אני משתדל לעצור לא מעט, לשאול את השאלות של מי אני, ומה אני רוצה להגיד לעולם, ואיך. וכמובן להתקלף כל פעם קצת יותר".

ניצוץ של סיום

"כל חיי אני מחפש להגיד את האמת. להגיד את אשר על לבי שלי בשירים שאני כותב ובכלל בהתנהלות שלי בעולם. אם זה מה שיאמרו עלי בסוף הדרך – אני עשיתי את שלי".