שו"ת התניא
שו"ת התניא: איך אאמין במשהו שאני לא רואה?
אני מאמינה במה שאני יכולה לראות, לשמוע, לטעום, להריח או למשש. א־לוהים הוא לא אף אחד מאלה, אז איך אני אמורה להאמין בו?
- תניא לאנשים כמוני וכמוך
- פורסם כ"ג שבט התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
את מתארת את חוויית החיים הפשוטה והבסיסית שלך, אך יש בקיום שלך גם קומות נוספות. למעשה, אני די משוכנע שאם תתבונני בכנות בחייך תמצאי שהיו לך פה ושם גם חוויות אחרות, תחושות שלא יכולת למשש או לראות ובכל זאת ידעת שהן שם. המוח שלנו אוהב להיות עצלן, ולכן הוא דוחף חריגות שכאלה למגירת ה"בלתי מוסבר" ומעדיף להשאיר אותן שם. אבל אם, בכל אופן, מתחשק לך לדעת מנין באים הדברים שאותם לא תופסים בחמשת החושים, התשובה היא: הנפש הא־לוהית.
נפש א־לוהית, על־פי מילון אדמו"ר הזקן, היא "חלק א־לוה ממעל" - משהו מהקב"ה שנמצא עמוק בכל נשמה של יהודי או יהודייה. הנפש הזו, שהיא הסוד האמיתי של חיינו, עטופה בתוך הנפש הבהמית ולכן בדרך כלל צריך לרצות ולחפש כדי להבחין בה. ממש כמו שהנפש הבהמית רגישה לטעם, לריח ולמגע, כך הנפש הא־לוהית רגישה לכל מה שקשור בקב"ה. היא עובדת עם חושים אחרים, שצריך לתרגל ולפתח, וצורכת "מזון" אחר, קדוש ורוחני.
אם תתעקשי להעביר הכל רק במסננת של החושים הגשמיים, באמת שלא אוכל להסביר לך מהי הנפש
הא־לוהית. זה כמו לנסות להסביר לעיוור מה ההבדל בין כחול לירוק. אבל אם תתני לעצמך הזדמנות להיווכח בקיומה של הנפש הזו בתוכך, תגלי את הסימנים שלה בכל מקום. העולם שלך יהפוך למופלא, וגם החיים הרגילים יקבלו עומק ובהירות אחרים לגמרי. זו משמעותה של היכולת להכיר בקיומו של א־לוהים.
מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן