פורים

תזכורת למחצית השקל: פרשת שקלים

מתי קוראים פרשת שקלים? מדוע קוראים על מחצית השקל? ומה עושים אם ראש חודש חל בשבת?

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

תזכורת למחצית השקל

בשבת שלפני ראש חודש אדר, או בשנה מעוברת בשבת שלפני ראש חודש אדר ב', מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר השני קורא המפטיר פרשת 'שקלים', שהיא בספר שמות בתחילת פרשת כי תשא.

הטעם לקריאת פרשה זו, מכיון שבזמן שבית המקדש היה קיים, ציותה התורה שקודם חודש ניסן על כל אחד מישראל להביא תרומת 'מחצית השקל' לבית המקדש, כדי שמראש חודש ניסן בשנה זו עד לראש חודש ניסן בשנה הבאה, יקריבו מכסף זה "קרבנות ציבור" [דהיינו, קרבנות הבאים בשביל כל ישראל, כמו תמיד של שחר ובין הערביים, מוספים, לחם הפנים ועוד]. כמו שנאמר (במדבר כח יד): "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה", למה כפלה ושילשה התורה את החודשים? אלא לדרשה: "אמרה תורה חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה", כלומר, יש חודש שאתה צריך לחדש הקרבנות ולהביאם מתרומה חדשה. (מסכת יומא סה ע"ב ועוד)

ובזמנם, בתי הדין שבכל ערי ישראל היו מכריזים על זה בראש חודש אדר, כדי להזכיר לציבור שהגיע הזמן לתת את 'מחצית השקל'. ולכן קוראים בתורה בשבת שלפני ראש חודש אדר מענין 'מחצית השקל'.

 

שבת וראש חודש

אם חל ראש חודש אדר בשבת, קוראים את פרשת שקלים באותה שבת של ראש חודש, ולא מקדימים לשבת שלפני כן, כיון שראש חודש הוא הזמן המתאים ביותר לקריאה זו, שבו מתחילים לתת את 'מחצית השקל'. (א)

 

שלשה ספרי תורה

ראש חדש אדר שחל בשבת, מוציאים שלשה ספרי תורה. בספר הראשון קוראים ששה עולים בפרשת השבוע. בספר השני קורא העולה השביעי בקריאת ראש חדש, ואומר קדיש. בספר השלישי קורא המפטיר בפרשת שקלים, ואומר קדיש. ואין אומרים קדיש אחר גמר הקריאה בספר תורה הראשון, מכיון שעדין לא עלו שבעה עולים ולא הסתימה חובת העולים של היום. אך לאחר הספר השני, שעלו כבר שבעה עולים, אומרים קדיש. ומכל מקום, אם העלו שבעה עולים בספר הראשון, כיון שהושלמה חובת היום, יאמרו קדיש, ונמצא שאז אומרים שלושה קדישים. (יט)

 

כבודה של תורה

בכל פעם שמוציאים שלשה ספרי תורה, כגון ראש חודש טבת או ראש חודש אדר או ראש חודש ניסן שחל בשבת, או בחג שמחת תורה, מנהג קדום ויפה לומר, השליח ציבור עם הקהל, את הפסוקים דלהלן בפתיחת ההיכל (ירמיה פרק י פסוקים ו, ז, י):

"מֵאֵין כָּמוֹךָ ה', גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה". "מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ". "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ". ואחר כך יאמרו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא". (הגר"ח פלאג'י, הלבוש ועוד)

 

הפטרה

בשבת זו מפטירים הפטרת פרשת "שקלים", ולאחר מכן קוראים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "השמים כסאי", שהיא הפטרת שבת וראש חודש. (ג)

לתרומת זכר למחצית השקל עבור פעילות הידברות לשנת תשע"ט לחצו כאן.

החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>

 

תגיות:אדרפרשת שקליםבהלכה ובאגדה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה