ילדייך עצמאיים ברחוב הסואן? פוסט של נהגת מרעיש את הרשת, ואפשר להבין מדוע 

חינכתם את ילדיכם לעצמאות ברחוב השוקק חיים? שולחים את הילדים מגיל צעיר לקנות מצרכים במכולת? את הפוסט הזה של ליטל סיקורל, שפורסם בקבוצת הפייסבוק 'ישנן בנות ומה שביניהן' - אתם מוכרחים לקרוא. "הבוקר ראיתי את הבן שלך", פותחת סיקורל וכותבת. "הוא עמד בשקט ליד הכביש - מתלבט אם לחצות או לא, מחפש בעיניו מישהו שאולי יעזור. ואני חיפשתי אותך, אמא שלו, שתהיי איתו ברגעים אלו של פחד, שתושיטי לו יד חמה ותחצי איתו בבטחה - ואלא היית שם".

סיקורל לא יכלה להישאר אדישה למצוקה של הילד הקטן, עצרה את רכבה בצד ועזרה לו לחצות את הכביש. "ורציתי כל כך לומר לך כמה מילים, ולא ידעתי איך. לא היה לי עט, רק עיפרון עיניים שחור עמוק בתיק ושארית נייר קרוע. וכתבתי לך פתק קטן: 'אמא יקרה, השם הפקיד בידך מתנה עצומה. אנא אל תשאירי אותו לבד בכביש. הוא רק בן חמש'. האם קיבלת?'. 

כשצילמה את התמונה הזו, החליטה סיקורל לפתוח תיבת פנדורה שישבה על לבה, הרבה ויותר מדי זמן. "רציתי לספר לכן על עשרות הילדים שאני פוגשת במשך הימים, שמסכנים חייהם בכבישים. רציתי לכתוב גם על אותו הבוקר שבו ראיתי ילדה בת ארבע, עומדת עם ידה מושטת מעלה ליד המעבר בתקווה שמישהו יושיט לה יד - אך היד נשארה יתומה. רציתי לכתוב גם על הבוקר שבו ילד בן פחות מחמש עבר בכביש דו כיווני לבדו, כשמשאית כבדת משקל חלפה שם שניה לאחר שחצה. כן, אז עצרתי את הרכב וניגשתי אליו לגינה השוממה שבה שיחק".

"מצאתי את עצמי בוכה כמו ילדה קטנה"

סיקורל שאלה אותו בן כמה הוא הוא. 'בן חמש', ו'איפה אתה גר?'. 'שם', הצביע הקטון על ביתו שממול לכביש. "בלבי שמעתי את האמא שאומרת: 'נו, מה? שיחשק קצת'. ומה יעזור שאת מסתכלת שהוא מסכן את חייו בשביל לשבת על נדנדה שבורה בצדו השני של כביש אימים דו כיווני?".

אז מה לעשות? "אני לא מדברת על חינוך ילדים לבטיחות בדרכים - נושא חשוב כשלעצמו. אני מדברת על חינוך מבוגרים. על אמהות ואבות שחושבים שילדים קטנים יכולים ללכת לבד ולחצות כבישים לבד, ואם יש אח בן שבע - אז הוא מספיק גדול לקחת ארבעה אחים קטנים".

סיקורל מתארת מצב זהה שבו נתקלה ממש לאחרונה כש"חבורה כזו עמדה על שפת הכביש, אח ושלושה קטנטנים לבושים בהתאמה. מישהו סימן לו לעבור והוא פחד ובצדק. ואז הנהג עצר וירד מרכבו באמצע הכביש, ועזר להם. ומצאתי את עצמי בוכה כמו ילדה קטנה למראה החסד, כי עד אז חשבתי שאני לבד".

בנקודה זו מזדעקת סיקורל ואומרת כי כמו שאנחנו נזהרים לשמור על כשרות וטהרה ועוד מצוות יקרות וחשובות - עלינו לשמור על המתנות שקיבלנו והם הילדים שלנו. "לא צריך לחכות שיהיו אסונות חס ושלום", היא מסכמת.