מרגשת את הרשת: "צריך לקבל באהבה את מה שבורא עולם נתן"

בחורה צעירה בשם תהילה איפראימוב, שהיא גם אם לילדה מיוחדת, חולקת עם הגולשות את הרגע שבו הבינה שהבת שלה היא 'לא כמו כולם'. "זה היה באמצע התואר הראשון. עמדתי לסיים את השנה השנייה של התואר, ופתאום שיחת טלפון מהגננת: 'תהילה, הילדה מתנהגת מוזר. היא לא יוצרת קשר עין עם הילדים האחרים בגן וגם איתנו. היא לא מגיבה כשקוראים בשמה'. אמרתי לגננת שגם אני שמתי לב לזה, ושאנחנו מטופלות במכון להתפתחות הילד כבר שנה", מספרת תהילה. 

היות והיא עברה באותה תקופה למקום חדש, היא מיד קישרה את הקשיים של הילדה לעובדה הזו. "כנראה שהמעבר עשה לילדה לא טוב ויש לה רק עיכוב התפתחותי. זה ישתחרר, ניחמתי את עצמי. הנוירולוג אמר שזה עדיין מוקדם לאבחן ושאין לי מה לדאוג, וביקש לחזור אליו בעוד כחצי שנה".

חצי שנה חלפה ביעף. ויום אחד, מצאה תהילה את אמה עם הילדה כשהיא חנוקה מדמעות. אז הסתבר לה שאמה לקחה את הילדה למכון להתפתחות הילד והילדה אובחנה כאוטיסטית. "חשבתי שזהו, סוף העולם הגיע. רגע, מה זה אוטיסטית? גוגל דחוף. תוחלת של ילדים אוטיסטים רגילה לחלוטין, עד 120 טפו-טפו. אז מאיפה מתחילים? אני בוכה ורואה שחור. זה סוף העולם. מה זה אוטיזם? אפשר לצאת מזה? למי פונים, מה עושים? הרמתי את הראש למעלה: 'אלוקים, רחם עליי. אני צעירה, מה עשיתי רע בחיים שזה מגיע לי?".

"אחרי שלב ההכחשה וההכלה - הגיע שלב הקבלה"

מאז חייתה איפראימוב מסביב לשעון. "לא ישנה עד הבוקר, לוקחת את הילדה לגן וחוזרת הביתה. במקום לצאת לעבודה חוזרת שוב לגוגל, חופשת מחלה שבועיים הוצאתי. הייתי בדיכאון ולא משנה מה אמרו לי. הייתי לבד עם עצמי רק קוראת מאמרים, ואפילו הדרכה מפסיכולוג סירבתי לקבל. הכחשתי, לא קיבלתי, התביישתי, ריחמתי על עצמי ועל הילדה שלי ולא הצלחתי להכיל את המידע. 

"הזנחתי את עצמי בצורה מפחידה וההתנהלות שלי הייתה התנהלות של רובוט. עושה את מה שצריך לעשות כאמא ולא יותר מזה. לא היו לי כוחות נפשיים, אבל אחרי שבועיים בלי שיחות עם אף אחד החלטתי שאם אני לא אקום לילדה הזאת ולא אעזור לעצמי ולה - לא אצא מזה. 

"בהתחלה היה לי קשה. התחלתי להתעניין בטיפולים רגשיים שאני יכולה לעזור לילדה חוץ ממסגרת של קלינאית תקשורת, הידרותרפיה, רכיבה טיפולית וריפוי בעיסוק. הכל קרה כל כך מהר. אחרי שלב ההכחשה וההכלה, הגיע שלב הקבלה והילדה - לא רק שהגיבה בכל פעם שקראתי לה, היא גם קראה לי אמא!!!".

בקרוב תחגוג הנסיעה של איפראימוב 10 שנים, ויש לה מסר שהיא מבקשת להעביר כעת לכל האמהות באשר הן. "לכל קושי יש פיתרון, ומה שנראה לכן עכשיו כאילו סוף העולם - יגיע הרגע שתצחקו על זה, תאמינו לי. צריך לקבל באהבה את מה שבורא עולם נתן, ולהתמודד! בעבודה לא הולך? לא נורא, יש ימים כאלה. קומו בבוקר עם חיוך גם כשלא הכל ורוד, מחשבה יוצרת מציאות. אם לא הייתן מסוגלות להתמודד עם זה, בטוח לא הייתן מקבלות את המתנה הזאת. תהיו גאות בעצמכן כי אתן שוות והרבה".