שו"ת התניא
שו"ת התניא: מה אם אני לא מצליחה להרגיש?
אני מרגישה אחרת לגמרי. הייתי רוצה מאוד להרגיש משהו, אבל בסופו של דבר אני תמיד נשארת בשכל. מה אני לא עושה נכון?
- תניא לאנשים כמוני וכמוך
- פורסם כ"ט שבט התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
חשוב להבהיר שלמרות הקשר הטבעי וההדוק בין שכל לרגש, יש הרבה הפרעות בדרך. בכלל, כבני אדם אנחנו מקלקלים עם השנים הרבה מנגנונים בריאים ונפלאים שנבראנו אתם, גם בגוף וגם בנפש. אז אין מה להתפלא, הבעיה הזו היא לגמרי בגבולות הסביר.
מה שכן, התסכול שהיא מייצרת גדול מאוד. למי שהדבר בנפשו, זה עשוי להזכיר תסכול של בני זוג שאינם מצליחים להביא ילד לעולם. האיש נשא אישה, הכל נראה תקין, ובכל זאת - אין ילדים.
גם התניא עושה את הקישור הזה ולומד מהתורה את סוד ההיריון: "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית ד, א). מכל המילים שבעולם, דווקא המילה "ידע" מבטאת בתורה את החיבור שמוליד ילדים. מהי הדעת שבנפש? התקשרות והתחברות.
ראשי התיבות של כוחות השכל מפורסמים למדי: חב"ד - חכמה, בינה ודעת. חכמה ובינה הם אב ואם, בפוטנציאל. שני כוחות שונים שיחד מאפשרים לנו לתפוס רעיון ולברר אותו לעצמנו היטב. דעת לא דומה לאף אחד מהם, אבל היא הכוח שמחבר אותם אלינו. זו המהות שלה, לקשר ולחבר.
באופן מעשי, הכוונה היא שהעבודה שלך בקומת השכל לא מסתכמת רק בכך שתהיי חכמה ומבינה. את צריכה להתחבר, באופן הכי אישי, לעניין שאותו את לומדת. החיבור הזה, המודעות הזאת, נבנה בחוזק ובהתמדה, קרי: בעקביות, בעקשנות ובמיקוד, והוא זה שאחראי להתפתחות של רגש חזק ובריא.
מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן