פָּרָשַׁת תְּרוּמָה לילדים: הַדְּיוֹ הַמִּתְפּוֹגֵג

לִקְרַאת פּוּרִים, נִכְנַס יַעְנְקָלֶ'ה לַחֲנוּת לְמִשְׂחָקִים וּמַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה וּבִקֵּשׁ מֵהַמּוֹכֵר "דְּיוֹ נֶעְלָם", שֶׁהוּא דְּיוֹ מִשְׂחָק, שֶׁמַּתִּיזִים אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי בְּגָדִים, וּלְאַחַר כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת הוּא נִמְחָק מֵאֵלָיו, בְּלִי לְהַשְׁאִיר שׁוּם זֵכֶר. הַמּוֹכֵר הִגִּישׁ לְפָנָיו אֶת הַדְּיוֹ, שֶׁעַל גַּבֵּי הַתָּוִית שֶׁעָלָיו הָיוּ רְשׁוּמוֹת מִלִּים בְּסִינִית. יַעְנְקָלֶ'ה שִׁלֵּם, נָטַל אֶת בַּקְבּוּק הַדְּיוֹ וְאָץ רָץ לְעֵבֶר בֵּית הַסֵּפֶר.

הוּא הִגִּיעַ לְכִתָּתוֹ, וְהֵחֵל לְהַתִּיז מֵהַדְּיוֹ הַמְיֻחָד עַל חֻלְצוֹת חֲבֵרָיו. עַל כָּל תַּלְמִיד מֵהַכִּתָּה הִמְטִיר יַעְנְקָלֶ'ה כַּמּוּת הֲגוּנָה מֵהַדְּיוֹ הָאָדֹם.

הַחֲבֵרִים הֵגִיבוּ בְּבֶהָלָה נוֹרָאָה, וְהִתְרַעֲמוּ כְּנֶגְדּוֹ, אַךְ הוּא הִרְגִּיעַ אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "אַל דְּאָגָה יְדִידַי, תּוֹךְ כַּמָּה רְגָעִים יַחְזְרוּ הַחֻלְצוֹת שֶׁלָּכֶם לִהְיוֹת נְקִיּוֹת לַחֲלוּטִין, זֶהוּ דְּיוֹ פֶּלֶא שֶׁנִּמְחָק מֵאֵלָיו...".

חוֹלְפוֹת לָהֶן עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וְעוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא - הַחֻלְצוֹת נוֹתְרוּ מֻכְתָּמוֹת בִּדְיוֹ אָדֹם. גַּם כַּעֲבוֹר שָׁעָה וּשְׁעָתַיִם לֹא נִמְחַק הַדְּיוֹ.

הִתְבָּרֵר לְתַלְמִידֵי הַכִּתָּה, שֶׁהַדְּיוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא... דְּיוֹ רָגִיל, כָּךְ שֶׁהַחֻלְצוֹת שֶׁלָּהֶם יָצְאוּ מִכְּלַל שִׁמּוּשׁ, כִּי גַּם לְאַחַר כִּבּוּס הַחֻלְצוֹת, לֹא יוּסַר הַדְּיוֹ הָאָדֹם שֶׁהִתִּיז יַעְנְקָלֶ'ה.

כָּעֵת בָּאִים הַתַּלְמִידִים וְתוֹבְעִים אֶת יַעְנְקָלֶ'ה (שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמִצְווֹת) לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַחֻלְצוֹת שֶׁהִזִּיק. טוֹעֵן יַעְנְקָלֶ'ה כְּנֶגְדָּם: "הָאָשֵׁם כָּאן הוּא לֹא אֲנִי, אֶלָּא מוֹכֵר הַחֲנוּת, כִּי מֵחֲמָתוֹ נִזּוֹקוּ חֻלְצוֹתֵיכֶם וְהוּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם עֲבוּרָן"...

מַהוּ הַדִּין בְּמִקְרֶה זֶה?

תְּשׁוּבָה:

בַּאֲשֶׁר לְיַעְנְקָלֶ'ה מַתִּיז הַדְּיוֹ - יֵשׁ לִפְטוֹר אוֹתוֹ מִתַּשְׁלוּם הֶזֵּק הַחֻלְצוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה, מִקְרֶה כָּזֶה שֶׁהַדְּיוֹ הַנֶּעֱלָם, לֹא נֶעְלַם, עֲדַיִן לֹא אֵרַע, כָּךְ שֶׁהַנַּעַר נֶחְשָׁב לְמַזִּיק מִתּוֹךְ אֹנֶס גָּמוּר, וּמִמֵּילָא יֵשׁ לְפָטְרוֹ.

וּבַאֲשֶׁר לַמּוֹכֵר - אִם הַמְדֻבָּר הָיָה בְּאֹפֶן שֶׁמָּסַר לַנַּעַר אֶת בַּקְבּוּק דְּיוֹ הַמִּשְׂחָק, וּמִשּׁוּם מָה הֵכִיל בַּקְבּוּק זֶה דְּיוֹ רָגִיל, אֲזַי גַּם הַמּוֹכֵר פָּטוּר, כִּי גַּם הוּא נֶחְשָׁב לְאָנוּס לְגַמְרֵי.

אֲבָל בְּמִקְרֶה שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַבְחִין אוֹ לְבָרֵר שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בִּדְיוֹ רָגִיל, וּפָשַׁע וְלֹא וִדֵּא שֶׁמְּדֻבָּר בִּדְיוֹ נִמְחָק, יֵשׁ לְחַיְּבוֹ, כְּדִין "בּוֹר הַמִּתְגַּלְגֵּל" - דְּהַיְנוּ אָדָם שֶׁהִנִּיחַ תַּקָּלָה מְסֻיֶּמֶת, כְּגוֹן אֶבֶן, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִתְגַּלְגְּלָה הָאֶבֶן עַל יְדֵי רַגְלֵי בְּהֵמוֹת אוֹ בְּנֵי אָדָם (שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה) עַד שֶׁהִזִּיקָה, שֶׁבְּאֹפֶן שֶׁהָיָה מָצוּי שֶׁהַתַּקָּלָה שֶׁהִנִּיחַ הָאִישׁ תִּתְגַּלְגֵּל וְתַזִּיק (כְּרוּחַ מְצוּיָה), הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְחַיֵּב בַּנֵּזֶק אֶת מַנִּיחַ הַתַּקָּלָה, (יְעֻיַּן בְּבָבָא קַמָּא ו'.).

וַהֲגַם שֶׁבּוֹר פָּטוּר מִכֵּלִים (דְּהַיְנוּ עַל נִזְקֵי בּוֹר לֹא חַיָּבִים עֲבוּר נֵזֶק שֶׁאֵרַע לִכְלִי, כְּגוֹן חֻלְצָה), מִכָּל מָקוֹם, מְבֹאָר בַּתּוֹסָפוֹת (שָׁם), שֶׁאִם בִּשְׁעַת הֲלִיכַת הַבּוֹר הַמִּתְגַּלְגֵּל אֵרַע הַהֵזֶּק, חַיָּב הַמַּנִּיחַ הָרִאשׁוֹן מִדִּין "אֵשׁ" (שֶׁעַל יְדֵי כֹּחַ אַחֵר מְעֹרָב, נַעֲשָׂה הַהֵזֶּק עַל יְדֵי מַנִּיחַ הָאֶבֶן).

וּבַמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ, הַדְּיוֹ שֶׁמָּסַר הַמּוֹכֵר בְּטָעוּת לַנַּעַר, הוּא מַמָּשׁ כְּאֵשׁ הַשּׂוֹרֶפֶת אֶת הַחֻלְצוֹת, שֶׁכֵּן דְּיוֹ זֶה עוֹמֵד לִזְרִיקָה עַל חֻלְצוֹת הַחֲבֵרִים (וְזוֹ בְּוַדַּאי בְּגֶדֶר רוּחַ מְצוּיָה), וְלָכֵן שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם עֲבוּר הֶזֵּק הַחֻלְצוֹת (כְּשֹׁוִי חֻלְצוֹת מְשֻׁמָּשׁוֹת).

לְסִכּוּם: יַעְנְקָלֶ'ה פָּטוּר מִנִּזְקֵי הַחֻלְצוֹת. אַךְ הַמּוֹכֵר חַיָּב לְשַׁלֵּם עֲבוּרָן, בְּמִדָּה וְיָכוֹל הָיָה לְגַלּוֹת שֶׁאֵין מְדֻבָּר בַּדְּיוֹ הַנֶּעֱלָם.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין