לפני שנים רבות, בערך ביום שבו נולדתם, הוכרזה מלחמה

לפני שנים רבות, בערך ביום שבו נולדתם, הוכרזה מלחמה.

מלחמה שקטה, מלחמה עם אין ספור מערכות, מלחמה שלא פסקה מאותו היום.

ברוב הפעמים היא אינה מורגשת.

רק המנצח הוא זה שעושה רעש,

מסמן וי על ניצחון נוסף ודואג שכל הסובבים יבינו מי כאן המנצח הגדול.

לכל השאר אין הרבה אפשרויות, אלא להיות כפופים ל"שליט" החדש.

אבל יש פעמים שהמערכה ארוכה, עד שממש מרגישים את הדף כלי המלחמה.

כל אחד מהצדדים מנסה לשלוט על כמה שיותר חלקים,

כל אחד מהם מכוון למטרה שהדרך שלו תהייה הדרך שעל פיה כולם ינהגו,

כל אחד חושב שאין מצב שבו הדברים יסתדרו בעולם בלי התערבות מצידו,

כל אחד מרגיש שלא מיחסים לו חשיבות לכן הוא מרים את קולו,

כל אחד בטוח שרק הוא ואין מציאות אחרת.

לצערי במלחמה שנוצרה אין סיכוי לשלום.

אף אחד מהצדדים לא מצליח לתת מקום לשני,

אף אחד מהם אינו מסוגל להכיל את השונה ממנו,

אף אחד מבינם לא רוצה להוריד קצת את הראש,

אף אחד לא באמת מוכן להקשיב לצד השני.

התוצאה של המלחמה הזו היא בלבול אינסופי.

הרגש חושב שכל מציאות צריכה להימדד בתחושות שאנו מקבלים ממנה,

והשכל בטוח שאם נעשה מספיק שיעורי בית נגיע תמיד מוכנים וכך נצליח.

השאלה היא, עד מתי?

עד מתי ניתן לעצמנו להיות בתוך המלחמה הזו?

עד מתי נחשוב שיש לנו שליטה?

הרי מה שהיה, מה שהווה ומה שיהיה זה רק מאבאל'ה הטוב,

ואם "טעינו" או עשינו בחירות "שגויות" – זה מה שה' רצה שנעשה.

אנו מצווים על עבודת המידות, ואנו נמדדים בההשתדלות בעבודה הזו

"הוּא הָיָה אוֹמֵר, לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (אבות ב' / ט"ז)

תמיד צריך להיות בעשייה.

מלחמה היא לא עשייה, אלא בדיוק להיפך, היא עצירת החיים בכדי להראות את כוחי ועוצם ידי.

יש רק פתרון אחד למלחמה הזו!

לשלוח את 2 הצדדים ל"פינה" שלהם, ולמלא את כל החלל שנוצר במלא אמונה.

רוצים לכתוב למדור החדש "סלפי – תוכן גולשים", באתר הידברות? שלחו יצירות, טורים, סיפורים ומכתבים למייל Debi@htv.co.il. אתר הידברות אינו מבטיח לפרסם כל תוכן שיתקבל, אלא אך ורק לפי שיקולי המערכת.