שו"ת התניא: למה צריך חינוך דתי?

שוב אתה עם ה"דתי". לימודים כלליים וחינוך דתי - כלומר: לימודים כלליים ותורה - הם לא שני מרכיבים באותה משוואה. התורה נותנת לך כיוון, מחברת אותך למהות החיים בכלל ומפענחת לך את סוד הנשמה שלך בפרט. זו, הייתי אומר, היא מטרה ששווה להשקיע בה את שתי המתנות היקרות ביותר שקיבלת - השכל והזמן.

לימודים כלליים, לעומת זאת, נותנים לך ידע ובמקרים מסוימים מקצוע. אתה צריך את זה? אין בעיה. מותר לך להתפרנס ממשהו. אבל להעמיד את זה בשורה אחת עם התורה זה פשוט עיוות של המציאות, ולבחור בזה על פני התורה זה פשוט לקחת יצור חי, נשר בעל כנפיים אדירות, ולהכניס אותו לקופסה קטנה וצרה...

חוץ מפרנסה, יש עוד צורה שבה לימודים כלליים יכולים להיות חיוביים. בסופו של דבר, אפשר ללמוד בהם הרבה מאוד על העולם, על נפש האדם, על החברה שבה אנו חיים, ועוד ועוד. ידע הוא כוח, גם בעבודת ה'. ברור שאם יש לך יסוד חזק בלימוד התורה ויראת שמים, ככל שהאופקים שלך יהיו רחבים יותר, כך תוכל לעבוד את ה' באופן מלא יותר. אפילו את התורה תוכל להבין טוב יותר. אדמו"ר הזקן מזכיר את הרמב"ם והרמב"ן, שהיו מגדולי חכמי התורה בהלכה ובמחשבה, ובנוסף היו גם מדענים ואפילו עבדו כרופאים.

אז העיקר: לימודים כלליים לעולם לא יהיו תחליף לתורה. מי שמסתכל עליהם כך, מטמא את חב"ד שבנפשו האלוקית, כוחות השכל (חכמה, בינה, דעת) שניתנו לו כדי ללמוד תורה ולהכיר את ה'. אבל הם יכולים להיות חלק מהשכלתו של עובד ה' אם הוא ראוי לכך. 

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן