האם ילד מיוחד הוא נשמה גבוהה? כמה צריך לתת לזכר מחצית השקל? והאם מותר לחגוג את יום האהבה?

1. מה הסכום של זכר למחצית השקל?

האשכנזים נוהגים לתת שלושה חצאים של המטבע המקומי. והנוהגים כדעת הגר"א יכולים להסתפק בנתינת מטבע אחד כזה.
 
אולם הספרדים נוהגים לתת סכום ששווה לערך של 9 גרם כסף טהור. ומי שמצבו הכלכלי קשה, די שייתן מטבע של חצי שקל לזכר מחצית השקל.

נכון להיום, 9 גרם כסף טהור שווה בסביבות 17 ש"ח. אולם יש לבדוק לפני שאתה נותן, מהו השווי נכון לאותו יום.
 
מקורות: לגבי מנהג האשכנזים ראה ברמ"א אורח חיים (סימן תרצ"ד סעיף א'). ודעת הגר"א נמצאת בספר מעשה רב (אות רל"ג).

ולגבי מנהג הספרדים ראה בשו"ת יחוה דעת חלק א' (סימן פ"ו), ובספר חזון עובדיה על פורים (עמודים ק"ב-ק"ד(

(צילום: shutterstock)

2. האם מותר לנשים לשחות בבריכה עם מציל?

מותר לאישה לשחות בבריכה שיש שם מציל אם היא מכסה את כל המקומות שדרכם להיות מכוסים. אולם אסור לה לשחות שם עם בגד ים רגיל או עם מלבוש שלא מכסה את כל מה שדרכו להיות מכוסה – כי זה גורם מכשול גמור למציל.

מקורות: כן פסקו הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון אור תורה (אלול תשמ"ו, סימן קל"א סעיף ט"ז). והובא בספר שלחן יוסף (עמוד ר"ל), והגר"י יוסף שליט"א אוצר דינים לאשה ולבת (פרק ס' סעיף ל"ד), והגר"מ צוריאל שליט"א בספר בית יחזקאל חלק א' (עמודים מ'-מ"א), והגר"מ מאזוז שליט"א בשו"ת מקור נאמן חלק א' (סימן תשפ"ז) וחלק ב' (סימן תתל"ג), והחיד"ו וייס שליט"א בשו"ת ויען דוד חלק ב' (סימן קפ"ד), והגר"י עבאדי שליט"א בשו"ת אור יצחק חלק ב' (ענינים שונים סימן ט'-י'), והגר"פ שפירא שליט"א בשו"ת בריתי שלום חלק א' (סימן י"ד), והגר"ח אפללו שליט"א בשו"ת אשר חנן חלק ו' (סימן צ') וחלק ח' (סימן קס"ח), והגר"מ גרוס שליט"א בספר אום אני חומה חלק א' (עמוד קי"ב), והגר"י פוקס שליט"א בספר הליכות בת ישראל (פרק ז' סעיף י"ח). וע"ע בשו"ת דברי יציב (חלק אבן העזר סימן מ"ה), ובשו"ת אז נדברו חלק ג' (סימן כ"ד אות ג') וחלק י"ב (סימן מ"ד) וחלק י"ג (סימן ס"א אות ג'), ובספרו תורת ההסתכלות (עמוד פ"א, ד"ה ונמסר), ובשו"ת משנת יוסף חלק י' (סימן ג'), ובשו"ת דברי חכמים (עמוד רנ"ו), ובשו"ת עולת יצחק חלק ב' (סימן רל"ה אות ב, ד"ה וכבר), ובספר אורחות הבית (עמודים קמ"ח-קמ"ט), ע"ש.

ומה שיש טוענים להתיר משום שהמציל טרוד בעבודתו, ורצו לדמות זאת למה שכתוב בגמרא בעבודה זרה (דף כ' עמוד ב') שמותר לכובס לכבס בגדי צבעונין של אישה למרות שהוא מכירה, ולא חוששים שיבוא לידי הרהור, היות ובעבידתיה טריד, ע"ש, הנה אין בטענה זו ממש, ורב המרחק בין ההיתר שנאמר בכובס לנידון דידן מכמה טעמים:

א. כל ההיתר נאמר לגבי כובס שהוא עושה מלאכה של ממש בפועל, מה שאין כן במסתכל בעלמא. היעלה על הדעת שאינו מסיח דעתו לדבר אחר?!, והלא עינינו רואות שהרבה מן המצילים עוסקים בעת עבודתם בשיחות טלפון וכדומה, ובוודאי שכמו כן פנוי ראשם לזון עיניהם מערווה (וכן ראה בשו"ת ויען דוד שם אות ג', ובשו"ת אשר חנן חלק ח' שם, ובשו"ת בריתי שלום שם ד"ה גם).

ב. כי פשוט ששם מדובר בכובס שומר תורה ומצוות שרוצה להיזהר מהרהורי עבירה, ולכך עבודתו וטרדתו מסייעתו, אך באדם פרוץ שמחפש כמה שיותר להרהר ולזון עיניו מערווה פשוט שאין זה שייך (וכן כתבו לחלק בשו"ת ויען דוד שם, ובשו"ת בריתי שלום ד"ה ובאמת שגם).

ג. דווקא לגבי כובס בגדים התירו מכח הסברא של "בעבידתיה טריד" משום שאין האיסור אלא במכוון ליהנות מיופי הבגדים, מה שאין כן במקומות המכוסים שבאישה שאסורים אף בראייה בעלמא ללא כוונת הנאה וכמו שכתב המשנה ברורה (סימן ע"ה סק"ז), לא שייכת הסברא של "בעבידתיה טריד". וממילא לפי סברא זו גם במציל שומר תורה ומצוות יש לאסור (שו"ת בריתי שלום שם ד"ה ובאמת נלענ"ד. וכן ראה בשו"ת אשר חנן חלק ח' שם).

ואמנם יש שרצו ללמוד מדברי האגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' (סימן ס"ב אות א') להתיר לאישה לרחוץ במקום שיש שם איש מציל, ע"ש, אולם כמה תשובות בדבר:

א. כבר כתב בשו"ת בריתי שלום (שם) שהאגרות משה מיירי במציל גוי (וכמו שמצוי באמריקה) שאין עליו איסור כלל מחמת שמירת העיניים, ולא דן שם אלא מחמת האיסור יחוד של איש אחד עם נשים הרבה וע"ז קאמר להתיר מחמת שבעבידתיה טריד ולא יוכל לפתותה לבוא עליה בזמן שמחויב לשמור ולהציל.

ב. עוד כתב הבריתי שלום שם, שאפילו אם האגרות משה היה כותב בהדיא שכוונתו להתיר גם במציל ישראל, אך הלא לא נתן שום טעם לדבריו בעניין שמירת העיניים של המציל (אלא רק בעניין איסור יחוד), והפוסקים שכתבו לאסור נתנו טעם לדבריהם, ומבואר ברש"י בכתובות (דף ק' עמוד א', ד"ה לימא) שהיכא שאחד נותן טעם לדבריו והשני חולק בלי לתת טעם לדבריו שהלכה כדברי הנותן טעם לדבריו, ולא עוד אלא שהמורה כדברי השני (שלא נתן טעם לדבריו) הוי כטועה בדבר משנה, ע"ש. והביאו להלכה הגר"ש קלוגר בספרו משפט צדק בחושן משפט (סימן כ"ה).

(צילום: shutterstock)

3. האם ילד מיוחד הוא נשמה גבוהה? והאם יש לזה מקור בתורה?

בספר מעשה איש חלק ג' (עמוד רל) הובא מהג"ר מתתיהו סלומון שליט"א (משגיח דישיבת לייקווד) שסיפר מעשה נורא שקרה בגיייטסהעד:

יהודי אחד היה לו בן החולה בתסמונת דאון. האיש אהב מאוד את ילדו, כדרך ילדים אלו שחונן הקב"ה את הוריהם באהבה מיוחדת ועזה לבנים אלו, והיו לו עוד ילידם בריאים במשפחה. ויהי היום, הילד הגיע לגיל בר מצווה, והאב החליט לעשות לו בר מצווה. האב הזמין לסעודת המצווה מנין של אנשים מידידיו (גם אני הייתי ביניהם), וכן את ראש ישיבת גייטסהעד הגאון ר' לייב גורביץ זצ"ל. באמצע הסעודה נעמד הג"ר לייב ואמר בין השאר להורים: "אשריכם שנתנו לכם נשמה גדולה וגבוהה זו, שאתם בתור שומרים שלהם תזכו שכשתבואו לעולם-הבא תמצאו נשמה זו במשפחתכם"... ההורים התרגשו עד מאוד מדבריו החמים של ר' לייב זצ"ל, והודו לו מקרב לב על דברי העידוד שחיזק את רוחם עד מאוד.

האב רצה מאוד לשמח את בנו, והחליט לקחתו לסיור בארץ ישראל. כשהיה בארץ הלך להתברך מפיהם של גדולי ישראל, וכשחזר מארץ ישראל סיפר לחבריו מעשה פלא ונורא, וכך הוה עובדה. הוא הלך עם בנו למרן החזון אש זצ"ל לקבל ברכה, ומיד כשנכנס עם בנו קם החזון איש לפניו מלוא קומתו. התפלא היהודי על שרבינו קם לפניו, וחשב שבוודאי תלמיד חכם אלמוני בא מאחוריו. הוא סיבב ראשו לאחוריו ולא ראה איש. כיון שנתברר לו שהחזון איש נעמד בשבילו, תמה ואמר: רבי, אינך צריך לעמוד מלפני"... ענה לו רבינו: "אינני עומד לכבודך. אני עוד לכבוד בנך. הילד הזה הוא מהנשמות הגדולות ביותר בדורינו. מפניו אני נעמד".

* * *

4. האם מותר לבת לשיר בפני אביה, שקולה נשמע? אשמח מאוד למקורות.

מותר לאב לשמוע את בתו שרה (יעוין בספר פסקי תשובות חלק א' סימן ע"ה אות י"ג והערה 134, וספר בירור הלכה חלק ה' עמוד ל"ז. וכן העלה בספר לבושה של תורה חלק ב' סימן ע"א אות א'-ב').

* * *

5. אני תורם מעשר כבר כמה שנים, ובסוף כל שנה אני מגיש בקשה להחזר מס. אני מקבל החזר של כמה אלפי שקלים, וההרגשה שלי היא שזה לא בסדר, כי כאילו אני מקבל חזרה את כספי התרומה שלי (אע"פ שההחזר מתקבל ממקור אחר). האם זה בסדר מבחינת הדת לקבל החזר מס עבור תרומות? אין כאן פגיעה במעשר שאני נותן ברמה שנתית?

אתה לא מקבל חזרה את כספי התרומות. המדינה מחזירה לך חלק קטן מהמס עקב התרומה שלך.

מכספי ההחזר יש להפריש מעשר.

* * *

6. א. האם מותר להשרות חסה בסבון של חסלט בשבת? וחסה רגילה? החשש הוא ברירה ונטילת נשמה.

ב. האם מותר להכין בשבת קפה עם לימון לחולה מיגרנה בדרך הבאה: שמים קפה וסוכר ואח"כ לימון עד מצב של בלילה עבה, ואח"כ מים חמים מכלי שני? אני חושש ללישה או דש.

האם מותר באופן זה לרוב דעות או רק למקילים?

א. https://www.hidabroot.org/question/218686

ב. לשם מה יש צורך בבלילה העבה? למה לא ניתן לערות מיד את המים ואז לערב הכל יחד?

(צילום: shutterstock)

7. שמעתי בשיעור שמי שמשתתף בקריאת תהילים מחולק כך שביום מסיימים את כל חמשת ספרי תהילים, נחשב לו כאילו קרא את כל מזמורי תהילים. מה המקור לכך?

מובא בשדי חמד (מערכת מ' אות קצ"ח) שמצווה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו. ומטעם זה נוהגים כל בית ישראל לעשות חברת ש"ס, ומחלקים הש"ס בין כמה בני אדם, שכל אחד לוקח מסכתא אחת ועושים סיום פעם אחת בשנה. ושורת הדין נותנת שיטול כל אחד שכר טוב כאילו למד כל הש"ס כולו. יעוין שם עוד בדבריו. ולפי זה גם בתהילים מחולק זה נחשב כאילו כל אחד קרא את כל ספר תהילים.

* * *

8. כידוע יש יום אהבה לועזי ב-14.2, שהוא בד"כ לנוצרים, אך יש גם ישראלים שחוגגים. האם מותר לחגוג את היום האהבה הזה?

לא ולא.

* * *

9. הקשת היא דבר מאד מאד יפה. משתמשים בה לאיורים ולעוד הרבה דברים... למה היא באה לסמל משהו רע שהיה צריך לקרות לעם ישראל?

הקשת מסמלת את ההצלה שלנו ולא את החלק הלא טוב, כביכול, של הגזירה. הגזירה קיימת ממילא, והקשת רק מסמלת שה' שומר עלינו ומציל אותנו מכל גזירה רעה.

* * *

10. יש לי מחבת חלבית. אנחנו משתמשים בה בעיקר לחביתות וכו', וידוע לנו שיותר מחודש לא טוגן בה חלבי ממש. היום טיגנתי בה שניצל עוף. הפעם האחרונה שהשתמשו בו לחביתה (לא חלבי) היתה אתמול.
מה הדין עם המחבת כעת? ואם אכלנו את השניצלים, מה עושים עכשיו?

השניצל מותר באכילה, אבל המחבת נטרפה וצריך להכשיר אותה: לנקות היטב, ואחר כך או לחמם על הגז למשך רבע שעה על יבש, או להטביל את המחבת במים רותחים מבעבעים.