שו"ת התניא: למה יהודים מוסרים את נפשם על קידוש ה’?

אכן תופעה מרתקת שהיא חלק בלתי נפרד מקורות החיים של עם פלאי. כל מי שילמד היסטוריה יהודית לעומק יגלה שקשה מאוד להתעלם מהעובדה שכוחות א־לוהיים פועלים בתוכו, ומסירות נפש על קידוש ה' היא אחת הראיות הברורות והשכיחות ביותר לכך.

הסיבה לכך, כמבואר בפרקנו, הוא שאמונה בה' אינה עניין של הבנה שכלית, וגם לא נובעת מחינוך להשקפת עולם מסוימת. אמונה היא תכונה נפשית גנטית, שמופעלת על־ידי החכמה שבנפש.

הסבר "מדעי": שאלת את עצמך פעם למה אנחנו קוראים לאברהם, ליצחק וליעקב - אבותינו? בין אב לבניו יש קשר גנטי. הדי־אן־איי שהוא מעביר להם נושא בתוכו תכונות גופניות ונפשיות שמשפיעות עליהם, לעתים באופן ברור ולעתים באופן סמוי או אפילו רדום. כך גם במקרה של האבות הקדושים.

אדמו"ר הזקן מסביר שאברהם, יצחק ויעקב אבותינו היו במדרגה בלתי נתפסת של קרבה לה', מדרגה שמכונה מרכבה; כמו שהמרכבה מכילה בתוכה את הרוכב ומביאה אותו מקום למקום, כך האבות היו כלי קיבול לאור א־לוהי והפיצו אותו בעולם. את הסגולה הזו כל אחד מאתנו קיבל בירושה.

האם כל אחד מאתנו הוא מרכבה לאלוהות, קרוב ודבוק בה' כל רגע? לא ממש. אבל כל אחד מאתנו, בעומק עומקי נשמתו, הוא מרכבה לאלוהות. כל אחד מאתנו קיבל את הזכות הנפלאה והנוראה להיות כלי לגילוי אור אין־סוף שמאיר בכוח החכמה שבנפשו.

חשוב להדגיש: הזכות הזו אינה עוברת דרך יכולת שכלית, מעשים טובים, חינוך או כל דבר אחר. זו זכות תורשתית ששייכת לכל יהודי ממש, בדיוק כמו שאבא מעביר את המטען הגנטי שלו לכל אחד מבניו ללא שום הבחנה או בחירה.

אם כן, מהי הסיבה שכל־כך הרבה יהודים - חכמים וטיפשים, צדיקים ורשעים - מסרו את נפשם על קידוש ה'? פשוט, הם לא מסוגלים אחרת. אור א־לוהי אינסופי מאיר גם בנפשו של היהודי הנראה מנותק ביותר מכל דבר שמזכיר את בורא העולם, וכשמנסים לכבות אותו - הוא מתעורר ונלחם על קיומו. ברגע הזה, גם אם מדובר ברגע אחד בתוך חיים שלמים שמבטאים את ההפך הגמור, הקב"ה הוא הכוח החזק והאמיתי ביותר בנפשו של אותו יהודי, והוא מגלה שכפירה בו היא בלתי אפשרית.

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן