יום פורים: הנהגות ותפילות

סדר הבוקר

יקום בבוקר בזריזות ובשמחה לעבודת בוראו, ובפרט לקראת היום הגדול והקדוש הזה שאנחנו זוכים ובאות לפנינו כמה וכמה מצוות חשובות לקיימן.

תפילת שחרית

בגמרא (פסחים ו ע"א) למדנו ממשה רבנו שצריכים להתכונן וללמוד את הלכות הפסח, שלושים יום קודם הפסח. נמצא שביום פורים שהוא יום השלושים שקודם הפסח, יש להתחיל בלימוד הלכות פסח. וכבר דרשו חז"ל (מגילה טז ע"ב): "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אורהזותורה". (קפא)

קריאת התורה

אחר חזרת התפילה, אומר השליח ציבור חצי קדיש. וקוראים בספר תורה תשעה פסוקים, מפסוק "ויבוא עמלק" שבסוף פרשת בשלח עד סוף הפרשה. וחוזרים על הפסוק האחרון, כדי להשלים לעשרה פסוקים. ואם לא כפל את הפסוק האחרון שנית, יצאו ידי חובה, ואין בכך כלום, כיון שהסתיימה הפרשה. (קז)

פרשה קטועה

הטעם שפרשת עמלק קטועה [שאין בה עשרה פסוקים אלא תשעה], כתב הארחות חיים: "אמר הקב"ה, עמלק הרשע גרם לשמי ולכסאי שיהיו חסרים, שנאמר: "כי יד על כס [ולא כסא] יה [מהויה]", כך תהיה פרשת עמלק חסרה". (קז)

פרוז בעליה לתורה

תושב ערי הפרזות שקרא את המגילה בי"ד בעירו, ועלה בט"ו לירושלים, לכתחילה לא יעלה לספר תורה בבוקר לפרשת 'ויבוא עמלק', כיון שאין זה יום פורים שלו, ואולם אם קראוהו בשמו כמנהג בני אשכנז שקוראים בשם העולה לתורה, רשאי לעלות. (קטו)

סדר התפילה

אחר קריאת התורה, אומר חצי קדיש, 'אשרי' 'ובא לציון' עד ואתה קדוש, וקוראים את המגילה. לאחר המגילה ממשיכים 'ואתה קדוש'. קדיש תתקבל, בית יעקב, "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו... בקום עלינו אדם". וכשאומר מזמור זה יכוון מה שדרשו חז"ל (מסכת מגילה יא ע"א): "בקום עלינו אדם - אדם ולא מלך" [שהגזירה באה על ידי המן שלא היה מלך אלא הדיוט]. והיינו, שאם הגזרה באה על ידי מלך, בנקל תתבטל, כי "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (משלי כא א), ובידו יתברך להטות לבבו לבטל הגזרה, אבל כשהגזרה היא ביד אדם הדיוט, שהוא בחירי, קשה מאוד לבטל הגזרה, כי אם בתשובה שלימה וזכות גדולה, כמו על ידי מרדכי הצדיק בשעתו, וזכות תינוקות של בית רבן אשר חסו בצילו בימים ההם, והתעוררה על ידם מדת הרחמים. (קח)

שיר של יום

בשיר של יום יאמר: "היום יום ... בשבת קודש" בלבד, ולא ימשיך: "השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן". ובסיום מזמור זה, יאמר מזמור (תהלים כב): "למנצח על אילת השחר", "הושיענו וכו'". (קח)

אכילה

יש להזכיר לנשים שגם ביום אסור לאכול קודם קריאת המגילה כביצה [50.4 גרם] לחם או עוגה, אך פירות ושתיה מותר. ואולם אם ימנו שומר\ת להזכיר להן לקרוא את המגילה, רשאיות לאכול אף יותר מכביצה לחם או עוגה. כמבואר לעיל בדיני הקריאה בליל פורים.

ברית מילה

אם יש ברית מילה בפורים, יש להקדים את קריאת המגילה למילה, משום שבקריאת המגילה יש פרסום הנס שמעלה גדולה היא עד מאוד, וגם היא מצוה ששייכת לרבים, לא כן מילה ששייכת היום רק לאבי הבן. ולכן לאחר התפילה ימולו. ויש מבני אשכנז שנוהגים למול בין קריאת התורה לקריאת המגילה. (קט)

חתן וכלה

מנהג בני אשכנז שהחתן מתענה ביום חופתו, כיון שבאותו יום נמחלים כל עוונותיו. ומכל מקום חתן המתחתן בפורים או במוצאי פורים, אסור לו להתענות. (סימן תקעג ס"א. רג) ודע, כי מה שאמרו חז"ל שחתן וכלה נמחלים להם כל עוונותיהם, זהו בתנאי שהם מחליטים באמת לשוב ממעשיהם הרעים, ופותחים דף חדש בחייהם על פי דרך התורה והמצוות, אבל אם ממשיכים במעשיהם הרעים, היאך ימחלו עוונותיהם?! הלא זה כטובל ושרץ בידו. (עיין רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ג)

עשיית מלאכה

סימן ברכה

המנהג שלא לעשות מלאכה ביום פורים [י"ד לפרזים וט"ו לירושלים, אבל בלילה מותר]. והעושה מלאכה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.

מלאכות שהותרו לעשותן בחול המועד, פשוט שמותר לעשותן בפורים. על כן, דבר האבד שאם לא יעשהו, יפסיד, וצרכי רבים או מלאכה שהיא לצורך היום, כגון לתפור תחפושת שנקרעה, לתקן משקפיים שנשברו, לצלם, לגהץ, לגזוז ציפורניים וכיוצא בהם, מותר. (קצד)

סחורה

מותר להסתחר בפורים, אך הנכון להימנע כדי שלא יתבטל משמחת היום. (קצה)

תספורת

מותר להסתפר ביום פורים לכבוד היום, ששמחה היא לו. ואף שאסור להסתפר בחול המועד, מכל מקום שם הטעם כדי שלא יכנס לחג כשהוא מנוול בשערותיו, שאין זה מכבוד החג, אבל בפורים לא גזרו כן, על כן מותר להסתפר לצורך היום. (קצו)

מלאכה על ידי גוי

מותר לעשות מלאכה או לבנות או לשפץ בית על ידי גוי ביום פורים, ובפרט בארץ ישראל שמצוה לבנותה, וכל שכן אם יש הפסד בדבר. (קצו)

כתיבה

מותר ומצוה לכתוב חידושי תורה ביום פורים, הן בכתב יד והן במחשב.

פורים שחל ביום שישי

שנים מקרא ואחד תרגום

ישתדל לקרוא "שנים מקרא ואחד תרגום" לאחר תפילת שחרית, כי כן מצוה מן המובחר. ואולם, אם יש חשש שבהתעכבותו יגרום ללחץ בבית לקיום מצוות היום, ידחה את הקריאה לאחר הצהרים או לשבת קודש.

הכנת צרכי שבת

הגם שטוב ונכון להכין את צרכי השבת ביום שישי, מכל מקום כשחל פורים ביום שישי, וקשה להכין הכל באותו יום, יכין את צרכי השבת קודם לכן.

עם כל העיסוקים במצוות הפורים, אל לנו לשכוח שאנחנו תיכף צריכים לקבל את השבת המלכה, ועלינו לנקות את הבית לכבודה, להתרחץ, לגזוז ציפורניים, לטעום את התבשילים ושאר ההכנות.

קידוש סמוך לסעודה

אם בליל שבת קשה לו לסעוד את הסעודה לתאבון, יעכב את הקידוש, ובינתיים ילמד הלכות פסח וכיוצא בהם, ולא יבזבז זמנו. (שבת ב קלב)