מה זמן הסעודה בירושלים, בפורים תשע"ח?

סעודת פורים בלילה
שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאונים. אולם להלכה, עיקר סעודת פורים היא ביום דוקא. ומי שעשה סעודה רק בלילה, לא יצא ידי חובת סעודת פורים, שהרי נאמר, "יְמֵי" מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. מכאן שיש לעשות את הסעודה ביום. וכשעושים את הסעודה ביום, יש להשתדל לעשותה במקום מואר, ולהרבות בשמחה של מצוה, בדברי תורה, וישמח כל אדם במה שנתן לו ה' יתברך, ושהבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחוקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בהם, ולזכות בהם לחיי העולם הבא.

זמן הסעודה
זמן סעודת פורים בכל השנים, הוא ביום דוקא, כמו שכתבנו. והזהירו הפוסקים בכל שנה ושנה, שאין לעשות לכתחילה סעודת פורים סמוך לשקיעת החמה, כלומר, לקראת מוצאי פורים, משום שאז עיקר השמחה אינה בתוך יום הפורים. ולכן כתבו שיש להקדים את סעודת הפורים. ויש בזה טעמים נוספים.

ורבים נוהגים להתפלל תפלת מנחה "גדולה", כלומר, בשעה מוקדמת, ומיד אחריה אוכלים סעודת פורים. והמדקדקים נזהרים לאכול סעודת פורים בבוקר, עוד לפני שיגיע זמן תפלת מנחה, שכן דעת כמה פוסקים, ובהם השל"ה הקדוש, שכתבו להקדים ולעשות סעודת פורים בהשכמה, ושכל המזדרז לעשות סעודת פורים הרי זה משובח.

וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה רגיל לעשות סעודת פורים מיד לאחר תפלת שחרית, כפי שנוהגים בשבת, וכדברי השל"ה הקדוש. אולם מן הדין אפשר להתחיל בסעודת פורים גם בשעה מאוחרת יותר, וכפי שנהגו רוב העולם. (ויש אומרים שאף עדיף לעשותה בצהרים).

זמן הסעודה בירושלים בשנה זו
בשנה זו, (התשע"ח), יחול יום פורים, י"ד באדר, ביום חמישי הבא עלינו לטובה (כלומר, מהלילה הקרוב, מוצאי יום רביעי). ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כלומר, בעיר הקודש ירושלים, יחוגו את חג הפורים ביום ששי, שהוא יום ט"ו באדר.

וכתב הרמ"א (סימן תרצ"ה ס"ה) שיש להקדים ולעשות את סעודת הפורים בשעה מוקדמת, מפני כבוד השבת, כדי שבסעודת ליל שבת יוכל לאכול בתאבון, ולא מתוך השובע והעייפות של סעודת הפורים. וכן כתב הגאון המשנה ברורה, שכאשר חל יום פורים ביום ששי, יש להקדים את הסעודה לבוקר, לפני חצות היום (כלומר, לפני השעה חמישה לשתים עשרה בצהרים).

והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרצה) כתב, שמעיקר הדין יש להקל לעשות את הסעודה אפילו בצהרים, מכיון שהיא סעודת מצוה, וסעודת מצוה בזמנה מותר לעשות אפילו ביום שישי בצהרים.

ומכל מקום הביא בשם ספר יוסף אומץ, שכאשר חל פורים ביום שישי, אם עושים את הסעודה אחרי חצות היום, פוגמים בזה בכבוד השבת, ולכן טוב יותר להקדים את "עיקר" הסעודה לבוקר. כלומר, לכל הפחות יתחילו בסעודה בבוקר, כדי שבצהרים לא יאכל אלא מעט לכבוד שבת קודש. והוסיף שכן המנהג בירושלים שעושין את הסעודה מיד בבוקר, ויקיים מצוות היום, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני הסעודה.

ובדיעבד, אם לא עשה סעודה בבוקר, יעשנה מיד כשיוכל, וישתדל להקדים כמה שניתן, מפני כבוד השבת.

ולסיכום: סעודת פורים, יש לעשותה ביום פורים ולא בלילה. וטוב להקדים את הסעודה כמה שניתן, ובפרט בשנה זו בעיר ירושלים, שיחוגו את הפורים ביום ששי, ועליהם להקדים את הסעודה לבוקר, כדי שיוכלו לאכול בליל שבת בתאבון. ובדיעבד, יעשו את הסעודה מתי שיוכלו.