פריצת דרך חשובה ומרתקת: האם כונן הקבצים הבא שלנו יהיה ה-DNA?

אחרי שנים של מחקר בתחום אחסון המידע האנושי, שהולך ומצטבר בקצב מסחרר, פרסמו השבוע חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון וחברת מייקרוסופט - פיתוח חדשני וראשון מסוגו שעתיד לשפוך אור על התחום, תרתי משמע. 

הכלים הקיימים כיום לאחסון מידע מציבים בפני המדענים קושי עיקרי היות והם מוגבלים, אולם לטענת החוקרים שפרסמו את מחקרם במגזין המדעי Nature - יכולת האחסון הפנימית שלנו, דהיינו שרשראות ה-DNA האנושיות, עשויות להוות תחליף לא רע לכלי האחסון הנוכחים. 

גם אם ברמה ההגיונית זה עוד איכשהו נתפש, נשאלת השאלה איך בדיוק עושים את זה בפועל? הרעיון הוא לקחת מהגוף גרמים בודדים של DNA, ולאחסן עליהם את המידע הנצרך במה שמתקרא על ידי המדענים DNA סינתטי. סלילי הDNA הללו יכולים לדברי החוקרים לשמור מידע עד 2,000 שנה מהיום. 

החוקרים כבר הצליחו לשמור חלק מן המידע המידע הזה, אך מדובר בתהליך איטי להחריד - שגם גובה עד כה סכום עתק. "כדי לאחסן את המידע אנחנו צריכים להמיר אותו למולקולות אדנין, תיאמין, ציטוזין וגואנין תחילה, ורק אז לאחזר אותו", מסבירים החוקרים, שעד כה הצליחו לכתוב 200 מגהבייט של מידע על גבי סלילי ה-DNA. "נכון שזו לא הפעם הראשונה שבה נכתב מידע דיגיטלי על גבי סלילי DNA, אף הפעם מדובר בהיקף מידע יוצא דופן שהצלחנו לאחסן ולשחזר: 35 קבצים שונים של וידאו, מוזיקה, קבצי תמונות וטקסט - בגדלים שנעים בין 29KB ל44 מגהבייט. כעת החלום הוא להצליח לשמור טרה-בייטים אחדים של מידע נוסף", הם חותמים.