זכר למחצית השקל

1. בזמן שהיה בית המקדש קיים, היו ישראל מביאים מחצית השקל תרומה לבית המקדש פעם בשנה, חיוב זה הוא מן התורה, כמבואר בפרשת "כי תשא": "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש". הסיבה לחיוב זה הוא כדי שכל ישראל יהיו שותפים בקרבנות הציבור שמקריבים על גבי המזבח מידי יום. משחרב בית המקדש בטלה מצוה זו, ואף כי אמנם אנו נותנים את מעות מחצית השקל, מכל מקום אין זה אלא מחמת המנהג. ומבואר בתלמוד ירושלמי (פ"א ממסכת מגילה הלכה ה'): "אמר רבי יהושע בן לוי גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, כמו שנאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, אמר הקב"ה, מוטב שיקדים כספן של בני לכספו של אותו רשע".
2. סכום החיוב לזכר למחצית השקל (9 גרם כסף טהור) בשנה זו שנת תשע"ח (2018 למניינם) הוא 20 ₪.
3. מעיקר הדין החייבים במצווה זו הם הגברים מעל גיל 20 בלבד, מצוה מן המובחר שיתן גם בעבור אשתו ושאר בני ביתו, ויש הנוהגים לתת אף עבור העוברים בבטן אמם.
4. מי שמצבו הכלכלי קשה די שיתן מטבע של חצי שקל לזכר למחצית השקל, ובזה מקיים את המצווה. ובעד כל אחד מבני ביתו יתן מטבע קטן יותר כפי כוחו.
5. את מעות "זכר למחצית השקל" נותנים למוסדות של תורה ולישיבות, ולארגונים המפיצים תורה ויראת שמים, שמיום שחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.
6. משתדלים לתת את מעות "זכר למחצית השקל" קודם הפורים. אמנם מי שלא הספיק, יכול לתת מעות אלו אף אחר הפורים.

שבת זכור

1. בשבת שלפני הפורים קוראים בפרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק", ומכיוון שהרבה פוסקים נוקטים שחייבים בקריאת פרשת זכור מן התורה, לכן צריך להשתדל מאד בשבת זו להגיע לבית הכנסת ולשמוע את קריאת "זכור".
2. מעיקר הדין נשים פטורות מלשמוע קריאת פרשת זכור, ומי שמחמירה ללכת לבית הכנסת ולשמוע את הקריאה, תבוא עליה ברכה.

תענית אסתר

1. הצום מתחיל מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
2. נשים הרות ומניקות, חולים וזקנים וכדומה, פטורים לגמרי מן הצום. מאידך, אדם שאינו חש בטוב מומלץ לשאול רב אם חייב או פטור מן הצום.

הלכות מקרא מגילה

1. את המגילה קוראים בלילה וביום, ניתן לקרא את המגילה במשך כל הלילה עד עלות השחר (5:00 לפנות בוקר), וקריאת המגילה של היום זמנה עד השקיעה (5:35 בערב).
2. רצוי וראוי לשמוע את המגילה בבית כנסת שיש שם ציבור גדול, משום "ברוב עם הדרת מלך", ומכל מקום אם יש רעש בבית הכנסת באופן שאינו יכול להתרכז ולשמוע את המגילה כראוי, עדיף לקראה במניין מצומצם שיוכל להיות מרוכז.
3. אף נשים חייבות בקריאת המגילה, וצריכות לשמוע המגילה בין בלילה ובין ביום, ויכול האיש להוציא את הנשים ידי חובתן אפילו שכבר יצא ידי חובתו בבית הכנסת.
4. אדם שקורא את המגילה בביתו ואין שם מניין, יכול לברך את שלשת הברכות הראשונות, אבל אינו מברך את הברכה האחרונה, ואם יש מניין אנשים בביתו שלא שמעו את המגילה, יכול לברך גם את הברכה האחרונה. ואין צריך שיהיו דווקא עשרה גברים, אלא אף אם יש עשר נשים, יכול לברך ברכה אחרונה.
5. ברכות המגילה – בלילה מברך קודם הקריאה שלש ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים לאבותינו, ושהחיינו, וביום מברך על מקרא מגילה ושעשה ניסים ואינו חוזר ומברך שהחיינו.
6. את המגילה יש לקרא או לשמוע מתחילתה ועד סופה בלא הפסקה, ואם הפסיד אפילו מילה אחת, לא יצא ידי חובה. ולכן השומע את המגילה והוא מתנמנם לא יצא, שמא נרדם ולא שם ליבו.
7. מי שהלך לבית הכנסת ובאמצע המגילה לא שמע איזו מילה מחמת רעש שהיה בבית הכנסת וכדו', יכול להשלים את המילה מיד מתוך הספר, ואפילו אם לא שמע משפט שלם יכול להשלים מתוך הספר, ואין צריך דווקא מגילה כשירה.
8. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ואין חילוק בזה בין קריאת המגילה של לילה לקריאת המגילה של יום. ומכל מקום מותר לטעום פירות קודם קריאת המגילה, וכן מותר לאכול פת או עוגה בשיעור פחות מכביצה (פחות מ-54 גרם), ומותר לשתות תה או קפה. והמחמיר שלא לטעום כלום – תבוא עליו ברכה.

דין מתנות לאביונים

1. מצוה לשמח עניים ביום הפורים, ולכן תיקנו לנו חז"ל את מצוות מתנות לאביונים. החיוב לתת לשני עניים, ועיקר המצווה היא בנתינת מעות.
2. מן הדין מספיק בנתינת פרוטה אחת לכל אביון, ובזמן הזה מטבע 10 אגורות חשוב כמו פרוטה, שהיא המטבע הפחות ביותר שיוצא בהוצאה, אמנם ראוי להחמיר בזה ולתת מתנה הגונה לכל אביון, ויש המחמירים לתת כשיעור 25 ₪, שיהיה ראוי לקנות בסכום זה סעודה עם בשר.
3. בזמננו, שיש גבאי צדקה המכירים את העניים, אין צריך לטרוח ולחפשם, וכן אינו צריך לחלק את הכסף לשניים, אלא יכול לתת סכום כולל לגבאי הצדקה, והגבאי יחלק את הכסף לשני עניים.
4. את המתנות לאביונים נותנים ביום ולא בלילה, ומשתדלים לעשות כן אחר קריאת המגילה של הבוקר.

דיני משלוח מנות

1. מטרת המשלוח מנות הוא לקרב בין איש לרעהו, ועיקר המצווה היא לתת משלוח לאדם אחד, ובמשלוח יניח שני מיני מאכל – משלוח "מנות". ויש להקפיד שיהיה במשלוח מיני מאכל, אבל אינו יוצא ידי חובה בשליחת כלים או בגדים, וכן אינו יוצא ידי חובה בשליחת סיגריות. ואין צריך שיהיו שתיהם דווקא מיני מאכל, אלא אפילו אם שלח מאכל ומשקה, מצטרפים. ואף אם שלח ב' משקין ללא מאכל, יצא ידי חובה.
2. יוצא ידי חובה אף בשליחת  ממתקים, ואפילו אם שלח ממתקים חלביים והמקבל אכל כעת בשר ואסור באכילת חלבי עד הלילה, בכל אופן יצא ידי חובה.

סעודת פורים

1. מצוה להרבות בסעודת פורים, ובסעודה אחת יוצאים ידי חובה. ויש לעשות סעודת פורים ביום ולא בלילה. אמנם אף בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.
2. ראוי לאכול פת בסעודת פורים, אמנם אין זה מעכב, ומי שקשה לו אינו חייב לאכול פת.
3. מצוה מן המובחר לאכול בשר בסעודה זו, אבל אם אין לו בשר בהמה, יוצא ידי חובתו אף בבשר עוף או דגים.
4. ישתה יין קצת יותר מהרגלו, אבל אין צריך להשתכר ממש, ואדרבא אם עלול להגיע לידי עבירה אפילו עבירה קלה בידו, יזהר וישמר שלא ישתה כלל, וכל מה שאמרו שצריך לשתות, הוא במי שאינו בא לידי זלזול בתורה.
5. בפורים יש כלל: כל הפושט יד – נותנים לו, ואין בודקים בציציותיו האם ראוי הוא או אינו ראוי. ומי שנוהג במידה זו שנותן לכל מי שמבקש, זוכה שמן השמים נותנים לו מידה כנגד מידה ותיעשה בקשתו.

על הניסים

בתפילות יום הפורים מוסיפים לומר "על הניסים" בברכת מודים, בכל התפילות מתפילת ערבית עד מנחה שלמחרת. וכן בברכת המזון בברכה השנייה אומרים "על הניסים". ואם שכח לומר על הניסים – אינו חוזר.

תחפושות

1. נוהגים להתחפש בפורים, ולובשים כל מיני מסיכות למיניהם, רמז להנהגת ה' בעולם, שמנהיג את העולם בהסתר, ומידי פעם מסיר את הלוט ונגלה לעין כל שאין עוד מלבדו, וזה מה שקרה בנס פורים ולכן מתחפשים ומשנים צורה.
2. אף שמותר להתחפש, מכל מקום אין להתחפש לדמויות שליליות או טמאות, ולכן אין להתחפש לכומר או פנקיסט וכדומה, וכן כל דבר שקשור לעבודה זרה או לאמונות טפלות, וכן לא יתחפש להמן וכדומה. ותחפושת של ליצן, אף שהנוכרים משתמשים בזה בימי ההוללות שלהם – אין בזה כל איסור, מכיוון שאין זה קשור לאמונתם וכדומה.
3. אף בפורים יש להקפיד באיסור שלא ילבש איש בגדי אישה ולא תלבש אישה בגדי איש, ולא תתחפש אישה לאיש או איש לאשה.
4. מותר להתפלל עם התחפושת בפורים, מכיוון שרגילים ביום זה לעמוד כך אף לפני אנשים חשובים, אבל צריך להקפיד שיהיה מכוסה כראוי (הערה זו לכבוד הרב – עי' בשו"ת שבט הלוי [ח"י סי' יח אות א'] שמתיר לליטאי להתפלל בתלבושת של חסיד ולהיפך, וטעמו מבואר דאף שמבואר בסי' צא שצריך ללבוש לבוש שדרכו לילך בו לפני אנשים חשובים, מכל מקום אין חיצוניות המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני ה' יתברך בתפילה, ע"ד המבואר סי' צ"ח שיחשוב כאילו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם. וכיון שמתפלל עפ"י ההלכה והוא מכוסה כהלכה ואינו עושה שום שחוק, אין נפק"מ באיזה בגד עומד. ויש להוסיף שביום הפורים עומדים כך אף לפני אנשים חשובים ולכן אין איסור בדבר, ודלא כמ"ש בספר שלמי תודה [סי' מ"א אות ד']).

לכל שאלה הלכתית אפשר להתקשר להידברות בשיתוף קו ההלכה 24 שעות ביממה: 073-333-33-00

פורים שמח.