ותן חלקנו
ותן חלקנו: הנבואה הנסתרת שגילה מרדכי היהודי
עַל כַּמָּה רַגְלַיִם אֵיתָנוֹת נִצֶּבֶת דַּרְכֵּנוּ. אַחַת מֵהֶן נִתְמֶכֶת בַּנְּבוּאוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְמַמְּשׁוּ אַחַת לְאֶחָת. הַנְּבוּאוֹת הַגְּלוּיוֹת – גְּלוּיוֹת לַכֹּל. כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרֹא וּפוֹתֵחַ אֶת סֵפֶר הַתנ"ך עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם לְנוֹכַח הַדִּיּוּק הַמַּדְהִים שֶׁל הַנְּבוּאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ אַלְפֵי שָׁנִים לִפְנֵי הִתְרַחֲשׁוּתָן, לֹא בִמְעֻרְפָּל וְלֹא בִמְטֻשְׁטָשׁ, אֶלָּא בִמְדֻיָּק. יֵשׁ גַּם נְבוּאוֹת נִסְתָּרוֹת, שֶׁאֵינָן גְּלוּיוֹת לַכֹּל. עַל נְבוּאָה נִסְתֶּרֶת שֶׁגִּילָה מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי לִפְנֵי נֵס הַפּוּרִים – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
- ותן חלקנו
- י"א אדר התשפ"א
וּבַשָּׁעָה שֶׁנֶּחְתְּמוּ אוֹתָן הָאִגְּרוֹת וְנִתְּנוּ בְיַד הָמָן, וַיָּבֹא שָׂמֵחַ, הוּא וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ, וּפָגְעוּ בְמָרְדְּכַי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. וְרָאָה מָרְדְּכַי שְׁלֹשָׁה תִינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בָאִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְרָץ מָרְדְּכַי אַחֲרֵיהֶם. וּכְשֶׁרָאָה הָמָן וְכָל חֲבוּרָתוֹ שֶׁהָיָה רָץ מָרְדְּכַי אַחֲרֵי הַתִּינוֹקוֹת, הָלְכוּ אַחֲרֵי מָרְדְּכַי לָדַעַת מַה יִּשְׁאַל מָרְדְּכַי מֵהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מָרְדְּכַי אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת, שָׁאַל לְאֶחָד מֵהֶם: פְּסֹק לִי פְּסוּקֶיךָ. אָמַר לוֹ: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא". פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: אֲנִי קָרִיתִי הַיּוֹם, וּבְזֶה הַפָּסוּק עָמַדְתִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר, "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל". פָּתַח הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל. אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט". כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מָרְדְּכַי כָּךְ, שָׂחַק וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה. אָמַר לוֹ הָמָן: מַה הִיא זֹאת הַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמַחְתָּ לְדִבְרֵי הַתִּינוֹקוֹת הַלָּלוּ? אָמַר: עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּשְּׂרוּנִי שֶׁלֹּא אֶפְחַד מִן הָעֵצָה הָרָעָה שֶׁיָּעַצְתָּ עָלֵינוּ. מִיָּד כָּעַס הָמָן הָרָשָׁע וְאָמַר: אֵין אֲנִי שׁוֹלֵחַ יָדִי תְּחִלָּה אֶלָּא בְאֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת (אסתר רבה, פרשה ז')
בַּשָּׁעָה שֶׁנֶּחְתְּמוּ אִגְּרוֹת הַהַשְׁמָדָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְנִתְּנוּ בְיַד הָמָן הָרָשָׁע, הוּא הָלַךְ שָׂמֵחַ וְעוֹלֵץ עִם בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ, וּבְדַרְכָּם רָאוּ אֶת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, מִזְדָּרֵז לְהַשִּׂיג שְׁלֹשָׁה יְלָדִים שֶׁחָזְרוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר. הֵחִישׁוּ הָמָן וַחֲבוּרָתוֹ אֶת צַעֲדֵיהֶם כְּדֵי לְהַאֲזִין לִמְבֻקָּשׁוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי מֵהַיְלָדִים.
כְּשֶׁהִשִּׂיגָם מָרְדְּכַי, שָׁאַל אֶת אֶחָד מֵהֶם: אֵיזֶה פָסוּק לָמַדְתָּ הַיּוֹם מִפִּי רַבֶּךָ? אָמַר לוֹ: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא" .
הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי: אֲנִי לָמַדְתִּי אֶת הַפָּסוּק הַבָּא וּבוֹ הִסְתַּיְּמוּ הַלִּמּוּדִים, "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל" .
הַשְּׁלִישִׁי: "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבּוֹל. אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבּוֹל וַאֲמַלֵּט" .
שָׁמַע מָרְדְּכַי אֶת דִּבְרֵיהֶם שָׂחַק וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה.
שְׁאֵלוֹ הָמָן: לְשִׂמְחָה מַה זוֹ עוֹשָׂה?
הֱשִׁיבוֹ מָרְדְּכַי: בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת בִּשְּׂרוּנִי, שֶׁלֹּא אֲפַחֵד מֵהַגְּזֵרָה הָרָעָה שֶׁאַתָּה זוֹמֵם עָלֵינוּ. כָּעַס הָמָן הָרָשָׁע וְהֶחְלִיט: אֶת הַהַשְׁמָדָה אַתְחִיל בִּילָדִים אֵלּוּ!
* * *
הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זצ"ל חוֹשֵׂף אֶת הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק זֶה.
גְּזֵרַת הָמָן הָיְתָה הַמִּתְקָפָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל הָעֲמָלֵקִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל.
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תְּקָפָם עֲמָלֵק כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרָיִם. בְּפֶתַע פִּתְאֹם, בְּלֹא הַתְרָאָה, בְּלֹא כָל סִבָּה, נִלְחַם בָּהֶם עֲמָלֵק בִּהְיוֹתָם בִּרְפִידִים .
בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה נִלְחַם בָּהֶם עֲמָלֵק לְאַחַר מוֹת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. הָעֲמָלֵקִים בָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל בְּעָרְמָה, לְאַחַר שֶׁהִתְחַפְּשׂוּ לִכְנַעֲנִים וְנִלְחֲמוּ בָהֶם .
בִּתְקוּפַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיְתָה הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, כַּאֲשֶׁר הָמָן, נֵצֶר זָדוֹן מִזֶּרַע עֲמָלֵק, זָמַם לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים.
נִתְבּוֹנֵן בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר הַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם" – רֶמֶז לַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּהּ תָּקַף עֲמָלֵק אֶת יִשְׂרָאֵל בְּפִתְאוֹמִיּוּת - "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" , לְלֹא כָל הִתְגָּרוּת. מִלְחַמְתָּם לֹא צָלָחָה. "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם".
הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי אָמַר אֶת הַפָּסוּק: "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר" – רֶמֶז לַמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְתַחְבּוּלוֹת, בְּהִתְחַפְּשׂוּת לְעַם אַחֵר. מִלְחַמְתָּם לֹא צָלָחָה. "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר".
הַיֶּלֶד הַשְּׁלִישִׁי אָמַר אֶת הַפָּסוּק: "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא..." – רֶמֶז לִגְזֵרַת הָמָן, אֲשֶׁר אָמַר שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מֵה', שֶׁכִּבְיָכוֹל הוּא כְבָר 'זָקֵן'. גַּם מִלְחַמְתּוֹ לֹא צָלָחָה "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא" - כְּכֹחִי אָז כֵּן כֹּחִי עָתָּה.
נֵס הַפּוּרִים חָשַׂף בִּפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְׁגָּחַת ה' עֲלֵיהֶם גַּם כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹשֶׂה זֹאת בְּגָלוּי, כְּבֶעָבָר, אֶלָּא בְהֶסְתֵּר ("אֶסְתֵּר"); וְאַף הַנְּבוּאָה עַל סוֹפָהּ שֶׁל הַגְּזֵרָה נִתְּנָה בְדֶרֶךְ הַסְתָּרָה, אֲבָל יוֹדְעִים אָנוּ כִּי אָנוּ מֻשְׁגָּחִים עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא בְּכָל רָגַע.
"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן