לא מה שחשבתם: מחקר חדש מגלה כיצד נקבע הרכב החיידקים בגופנו

באיזו מידה קובע הגורם הגנטי את הרכב החיידקים אצלנו בגוף, ובאיזו מידה הגורם הסביבתי? ומהן ההשלכות של תוצאות המחקר על איכות חיינו?

הנחת היסוד של המחקר הייתה השערה כי ההבדלים הגנטיים המצויים בין בני-אדם משפיעים באופן משמעותי על אוכלוסיית החיידקים בגופנו. בהתאם לתפיסה זו, הגנטיקה יוצרת סביבות המכילות מאפיינים שונים, שבאפשרותן להשפיע על זהות החיידקים שיכולים לשגשג בהן.

כאשר מדעני מכון ויצמן למדע החליטו לבחון לאחרונה את השאלה הזאת, נוכחו לדעת כי למרבה הפלא אחוז ההשפעה של הצד הגנטי באדם בקביעת אוכלוסיית החיידקים הינו קטן מאוד, ותרומתו היא כ-2% בלבד מהשוֹנוּת שישנה באוכלוסייה זו.

המאמר שמסרטט את קווי המחקר וממצאיו, פורסם בכתב-העת המדעי Nature. את המחקר הובילו תלמידי המחקר ד״ר עומר ויסברוד, דפנה רוטשילד, וד״ר אלעד ברקן ממעבדתו של פרופ' ערן סגל, יחד עם קבוצת המחקר של פרופסור ערן אלינב ממכון ויצמן למדע.

במחקר התבססו המדענים על מידע שנלקח מכ-1000 ישראלים שמשתתפים בניסוי לטווח ארוך בתחום תזונה מותאמת אישית. בניסוי זה נאסף על המשתתפים מידע רב בנוגע להרגלי תזונה, אורח חיים, הרכב גנטי, הרכב המיקרוביום, נטילת תרופות וכדומה. לאחר ניתוח הנתונים הגיעו החוקרים למסקנה כי גורמים סביבתיים כדוגמת הרגלי תזונה ואורח חיים הם המעצבים את אוכלוסיית החיידקים בגופנו.

לאחר שהוכח כי שוני גנטי מהווה אחוז קטן מהשוני באוכלוסיית החיידקים בגוף, הוסיפו המדענים לבחון את הקשרים בין הרכב המיקרוביום לבין מגוון מדדים רפואיים שונים כדוגמת רמות כולסטרול בדם, סוכרת, השמנה ועוד. למרבה ההפתעה נמצא כי ברוב המדדים שנבחנו, הקשר עם הגנטיקה החיידקית דומה בעוצמתו לקשר עם גנטיקת האדם, או אף גבוה יותר.

לדברי המדענים, ממצאים אלה מעידים על כך שבהרכב החיידקים אצלנו נעוץ המפתח להבנה טובה יותר לתופעות בריאותיות רבות. "הממצאים שלנו נותנים תקווה כי בעתיד נוכל לשפר היבטים בריאותיים שונים, שכן, כידוע, אין לנו דרך מעשית לשנות את הגנטיקה שלנו, אבל יש דרכים שונות שבהן אנו יכולים להשפיע על ההתפלגות של מינֵי החיידקים השונים המתארחים בגופנו, ואולי אפילו לעצב אותה מחדש", מסביר פרופ' סגל.