חדשות ומשמעותן: מה זה בעצם עד מדינה, ומה אומרת ההלכה על כך?

החקירות האחרונות סביב ראש הממשלה הביאו את המונח "עד מדינה" לכותרות שוב ושוב.  אחרי שלמה פילבר וארי הרו, שכבר חתמו על הסכמי עד מדינה בתיקים נגד ראש הממשלה, מיקי גנור שגויס כעד מדינה בפרשת הצוללות והיועץ ניר חפץ שהוחתם כעד מדינה השבוע, נראה שהפרקליטות מצאה קלף מנצח. אבל בפועל, מסתבר שהתהליך בו הופך אדם לעד מדינה, הוא רחוק מלהיות פשוט. הן מבחינה חוקית ואין מבחינה הלכתית.

אז איך הופך אדם חשוד לעד מדינה?

לפי סעיף 54 א (א) לפקודת הראיות, "עד מדינה" הוא "שותף לדבר עבירה", המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה. המשמעות היא שהעד הוא חלק מקבוצה עבריינית לכאורה שביצעה עבירות פליליות וקיים סיכוי שאם לא היה חותם על ההסכם - היה עומד לדין בעצמו, ולכן הוא מבקש להציל את עורו ממה שצפוי היה לו אם לא היה מעיד.

עד המדינה הוא עד שמעיד אך ורק מטעם התביעה במשפט פלילי בלבד אחרי שהובטחה לו טובת הנאה, ולא עד שמעיד מטעם ההגנה. המדינה חותמת עם עד המדינה על הסכם כתוב, והנאשם במשפט מקבל את ההסכם החתום. כלומר, הנאשם ועורכי דינו יודעים, בהתאם להסכם עד המדינה, כי העד שמעיד בתיק נגד הנאשם אינו עד תביעה רגיל, כי אם עד מדינה. נוסף על כך, בדרך כלל יודע הנאשם מהי טובת ההנאה שהובטחה לעד המדינה, שכן התנאים שעליהם הסכים עד המדינה מפרטים הן את התחייבותו בנושא התיק הפלילי, והן את התחייבות המדינה כלפיו, במובן של טובות הנאה שלהן יהיה זכאי בתמורה לעדותו.

במסגרת ההליך המשפטי, עד המדינה ימסור עדות מטעם התביעה, כלומר, יעיד נגד חבריו כדי שהפרקליטות תוכל לנסות ולהוכיח באמצעות עדות זו את אשמתם. מנגד, העד ייחקר באופן נגדי בידי הסנגורים במשפט, שינסו בדרך כלל לקעקע את אמינותו ולטעון שהוא מנסה להציל את עצמו מאימת הדין ולכן מפליל את חבריו בכל מחיר. בנוסף, נגד העד לא יתקיימו הליכים משפטיים, כדי לא להעמידו במצב של הפללה עצמית.

מה מקבל עד המדינה בתמורה לעדותו?

בניגוד להנחה המתבקשת, עד מדינה לא זכאי באופן אוטומטי לחסינות מאי העמדה לדין, אך במקרים רבים הוא מקבל טובות הנאה רחבות, שיכולות לכלול הסדרי טיעון, הקלה בעונשו, ביטול אישומים פליליים בפרשות אחרות, ולפעמים גם הטבות כלכליות. כך לדוגמה, קצין המשטרה ערן מלכה, שהיה לעד מדינה בתיק רונאל פישר, הסכים ללכת לשנים ארוכות בכלא במסגרת הסכם עד המדינה שהוא חתם עם הפרקליטות, אבל במסגרת ההסכם עם מלכה ויתרה המדינה על נקיטת סנקציות כלכליות קשות נגדו. בין היתר, התאפשר לו בזכות ההסכם לקבל 400 אלף שקל כמענק פרישה מהמשטרה, בנוסף, מלכה מקבל גמלה ששווה מיליונים בגין שנות עבודתו במשטרה, וכן לא נדרש להחזיר את כספי השוחד שקיבל, בשווי מיליונים, והמדינה ויתרה לו גם על תשלום מסים בגין כספי השוחד.

מבחינה חוקית יבשה, הבעייתיות בגיוס עד מדינה היא ברורה. תמיד קיים החשש שהעד יגיד הכול כדי להפליל את חבריו ולהציל את עצמו. החוק מודע היטב לכך, ולכן קבע באותו סעיף שיש לקבל סיוע ראייתי לעדות העד. כלומר, החוק מבהיר שבית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, ואם מדובר בעד מדינה - נדרשת ראיה נוספת משמעותית שתתמוך בעדותו. בכל מקרה, השופט הוא שיתרשם מעדותו ויקבע כמה משקל יש לייחס לה.

מבחינת ההלכה, מדובר בסיפור אחר לחלוטין. על פי ההלכה עדותו של עבריין היא פסולה. מקורה של פסלות זו היא בפסוק “אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס”. למרות שהעבריין לא נפסל לעדות על פי דיני תורה, כיוון שלא העידו נגדו שני עדים כשרים, מכל מקום פסק השולחן ערוך בחושן משפט לפוסלו מדין ‘נוגע בעדות’. כלומר, העבריין המעיד רוצה לזכות בחסינות שהובטחה לו על ידי המדינה. כמו כן, לפי התורה, אפשר להרשיע אדם רק על פי שניים עדים, וכאשר העדות עצמה נוגעת בשוחד, היא פסולה לחלוטין.

בימינו, מכל מקום, החלטה כזאת צריכה להיות מגובה רק בהתייעצות עם מורי הלכה, שיורו לאדם שמופעל עליו לחץ להפוך לעד מדינה, כיצד לנהוג.

צפו בדברי הרב זמיר כהן בנושא עדי מדינה: