"לא מתגעגעים, זה היה מטרד": ראיונות עם האנשים שהתנתקו מהווטסאפ

יוסי בן שושן הוא המתנתק הטרי ביותר מאפליקציית המסרים החינמית ווטסאפ, שמתראיין לכתבה הזאת. בימים אלו מלאו שבועיים להחלטה שלו להתנתק. "זה זמן רב ששקלתי להתנתק מהווטסאפ", הוא מספר. "זה התחיל בכמה קבוצות שהייתי שם והמצב הפך לבלתי נסבל. בכל שעה, בכל זמן, כל קשקוש וכל תמונה וסרטון אפשריים. ההתראות לא הפסיקו. תכנים לא רלוונטיים היו נשלחים בכל רגע נתון, וזה היה מבחינתי פשוט מטרד. באיזשהו שלב החלטתי להתנתק מרוב הקבוצות שהייתי חבר בהן, ונשארתי רק עם הקבוצה של המשפחה. אבל עדיין, הרגשתי שזה לא מספיק. במוצאי שבת פרשת כי תשא, שלחתי הודעה לכל אנשי הקשר שאני מתנתק מהווטסאפ באופן סופי. שלחתי ומחקתי את האפליקציה, ומאז אני נהנה מהשקט. זו איכות חיים אחרת לגמרי".

מה גרם להחלטה הזאת?

"אחד השיקולים המרכזיים שהביאו אותי להתנתק היה רמת התכנים, שנשלחים ללא בקרה. לא רציתי לפגוע באחרים ולחסום אותם באופן חד צדדי. החלטתי שאני שולח הודעה לכל אנשי הקשר שלי שאשמח להיות בקשר בדרכים אחרות, באמצעות המייל או הטלפון. בינתיים אני לא מתחרט".

בן שושן מדגיש כי בעיניו, מדובר בכלי חזק ויעיל, אבל בד בבד מקפיד לומר כי הוא סבור שלעיתים הסכנה שבהתמכרות עולה על התועלת. "אפשר לעשות דרך הווטסאפ הרבה דברים טובים, בלחיצת כפתור אתה יכול לשגר הודעות למי שאתה רוצה, אבל כגודל העוצמה כך גודל הסכנה. הסינון בטלפון שלי לא מצליח לחסום את כל ההודעות והתמונות שנשלחות דרך הווטסאפ, ואני חושב שזה מכרסם במידות של המשתמשים, גם אם הם לא דתיים. זה להיחשף לתכנים פוגעניים ולמלל לא ראוי, בלי אפשרות לחסום הכל. התפוצה של תמונות וסרטונים בימינו היא מדהימה. הקלות בה אפשר להזיק לאנשים דרך הרשתות החברתיות, כשהווטסאפ בראשן, היא בלתי נתפסת. ועוד לא דיברתי על זה שאתה מכלה את כל הזמן, בלי להרגיש, על רכילות מטופשת ועל לשון הרע".

(צילום: shutterstock)

אתה מרגיש שהניתוק הזה, ממוקד העניינים, חסר לך?

"לא אכחיש, זה קצת חסר לפעמים, אבל זו איכות חיים אחרת. הרוגע והשקט בלי הווטסאפ ממכרים. ובינינו, אני לא מודאג. מי שרוצה להשיג אותי יכול להשיג אותי בקלות גם היום".

דברים ברוח דומה אומרת גם רוחי רוזנבוים, שציינה בפורים שנתיים בלי ווטסאפ. "אצלי זו הייתה החלטה מודעת שהחלטתי חודש לפני פורים", היא מספרת. "בשל נסיבות אישיות, החלטתי לקבל על עצמי קבלה טובה, והחלטתי להתנתק מהווטסאפ לחודש. כמה ימים אחרי שנגמר אותו חודש שקיבלתי על עצמי, הבנתי שאני בכלל לא מרגישה שזה חסר לי. זו לא הייתה איזו החלטה דרמטית או משהו בסגנון, פשוט החלטתי שאני לא רוצה להתחבר לווטסאפ שוב כל זמן שזה לא חסר לי. עברו שנתיים מאז, ואני לא מתגעגעת".

מכל הקבלות שבעולם, למה החלטת להתנתק דווקא מהווטסאפ?

"באותה תקופה הייתי מחוברת להמון קבוצות, ברבות מהן הייתי במוקד העניינים, מהראשונות לשתף ולכתוב, ומה שהוביל להחלטה הזאת, היה ההבנה שזה גוזל המון זמן מהיום שלי. גם שנאתי את כל הקשקשת והרכילויות והשיתופים. את זה שאם נצפתה אישה עם רכבת בגרב, מישהו כבר הספיק לצלם ולהפיץ והתמונה שלה רצה בכל הקבוצות. קיבלתי על עצמי להתנתק לחודש, והופתעתי כמה שזה היה קל. גם היום, אין אף אחד שמונע ממני להתחבר שוב לווטסאפ. אף אחד לא מאיים עלי ואף אחד לא החליט בשבילי להתנתק. אני יכולה להתחבר שוב בכל רגע נתון,  זה פשוט לא חסר לי בחיים".

אלו תגובות את מקבלת מהסביבה?

"יש כאלה שלא מבינים, כאלו שאומרים 'יאללה, תפסיקי לעשות פוזות ותתחברי', אבל יש הרבה יותר תגובות מעריכות ואפילו קצת מקנאות. תראי, אני לא רבנית ולא צדיקת העולם ולא שופטת אף אחד, שכל אחד יחליט לעצמו, אבל אני נהנית כשאני רואה כמה הראש שלי פנוי לבית ולילדים".

"אני מרוויחה שקט נפשי ומשפחה"

רחלי כהן היא ציירת וגרפיקאית, ומטבע הדברים מוצפת בלקוחות שרבים מהם תמהים על כך שאינה מחוברת לווטסאפ. היא מספרת שההחלטה להתנתק מהאפליקציה הייתה משותפת לה ולבעלה. "לצורכי פרנסה יש לי מחשב וגם חיבור כשר לאינטרנט", היא אומרת. "אבל דווקא בגלל שמתוקף העבודה שלי ושל בעלי, שעובד כמתכנת, אנחנו נמצאים הרבה ליד המחשב, חשבנו שאין לנו צורך בעוד מסך. ולמען האמת, גילינו שאנחנו יודעים להסתדר יפה מאד גם בלעדיו. אם אני נמצאת באיזה תור בבנק או משתרכת באוטובוס, אני אומרת תהילים או קוראת ספר שדאגתי שיהיה לי בתיק. מה רע?".

איך מסתדרים עם הלקוחות בלי ווטסאפ?

"מסתדרים יפה מאד. המשפחה מסביב מחוברת כולה לווטסאפ, ובאיזשהו שלב הגענו למסקנה שאנחנו יושבים במפגשים משפחתיים, וכל אחד שקוע במסך הקטן שמולו. לי זה לא מתאים, אני רוצה לחוות את החיים באמת, לא חיקוי עלוב שלהם. לא חסר לי חפירות ולא חסר לי חיי חברה, למרות שאין לי ווטסאפ".

לשאלה אם אין לפעמים רגעים של פיתוי, בהם היא שוקלת להתחבר לווטסאפ ולהיות מחוברת לעדכונים המשפחתיים, רחלי משיבה בחיוך. "וודאי שיש לפעמים מחשבות כאלו", היא אומרת. "הפיתוי לא מפסיק. אולי לא על בסיס יומיומי אבל פה ושם עולה לפעמים המחשבה שאולי בכל זאת כדאי להתחבר ולהיות חלק מהווי המשפחתי. אבל בינתיים אני עומדת בפיתוי הזה יפה מאד. הרווחים שבהתנתקות כל כך רבים על התועלת שתהיה אם אתחבר לכלי הזה, שאני מעדיפה להישאר בלי".

ויש כאלו שלא התנתקו מהווטסאפ, כי בחרו בדעה צלולה לא להתקין אותו מלכתחילה. תמר שלום, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית, היא אחת מהן. "אני סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית, בכיתה שאין בה הרבה דתיות", היא מספרת. "ללימודים הגעתי אחרי שאלת רב, כמובן. לכל כיתה שאני מגיעה, הדבר הראשון שעושים - יוצרים קבוצת ווטסאפ. והכי קל ופשוט לי לומר שאני ממש מוכרחה את זה. מעבירים שם ידע שקריטי לי, במיוחד כתלמידה חרדית שלא קל לה עם הלימודים הגבוהים. בקבוצות הווטסאפ נותנים חומר חשוב המסייע להתכונן למבחנים, שאלות לדוגמה ועוד, ותמיד אני צריכה להיות הגולם במעגל שאומר 'יש לי כסיל-פון, להבדיל מטלפון חכם, בבקשה תעברו למייל'. וברוב הפעמים מפנים אלי עיני עגל ולא מאמינים איך אני יכולה להסתדר בלי ווטסאפ. ונכון שבדרך כלל משתדלים לשתף אותי גם, אבל קשה וארכאי לעבור למייל, ולא תמיד זה מסתדר".

(צילום: shutterstock)

קורה לפעמים שאת מרגישה שאת מפסידה, בגלל הבחירה שלך לא להתחבר לווטסאפ?

"קורה הרבה", אומרת תמר בכנות. "יש לי לפעמים מחשבות כפירה כאלו, במיוחד לפני מבחנים שאני נחנקת ואומרת כן, אני הולכת לקנות מכשיר וזהו. וגם לפעמים התחושה הזאת שאני נשארת מאחור, מזדקנת וכל החברה רצה קדימה, ואני מיושנת ומרובעת וצו"לית ומעצבנת. אבל החיים שלי, הם באמת חשובים לי. באחד הקורסים שאני לומדת, אני לומדת על קץ החיים, ואני פוגשת  במוות ומגדירה לעצמי בכל פעם מחדש מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, והווטסאפ והניתוק הזה מהחיים לא נכלל שם. אז נכון, אני מפסידה כנראה כמה נקודות במבחן וכמה שעות נוספות בחרישת חומר, אבל אני מרוויחה עוד קצת שקט נפשי. אני מרוויחה משפחה, אני מרוויחה את הילדים שלי, אני מרוויחה קשר עם בעלי ומרוויחה חיים פועמים וזורמים".

"לא רוצה להיות עבד לעבודה שלי"

פ', עובד מדינה בכיר שבמסגרת תפקידו ניהל ומנהל כמה מהגופים הגדולים במשק הישראלי, מתמיד בסירובו לא להתחבר לווטסאפ. "למה אין לי ווטסאפ? כי אני לא רוצה להשתעבד", הוא אומר כשאני שואלת אותו לפשר ההחלטה. "אני לא רוצה שאנשים יחפשו אותי, לא מעוניין לעבוד 24/7. גם כך סדר היום שלי עמוס וגדוש, ואני לא רוצה להיות עבד לעבודה שלי. לא פעם אני יושב בוועדות ובדיונים פנימיים חשובים, ונדהם לגלות בכל פעם איך אנשים שקועים במסך כל הזמן. הם זמינים למיילים ולהודעות בכל רגע נתון. זה שעבוד".

אילו תגובות אתה מקבל על ההחלטה הזאת?

"בדיוק היום שאלו אותי למה אין לי ווטסאפ. הייתי בישיבה במשרד הפנים וביקשתי כמו תמיד שישלחו לי את התמלול מהישיבה ואת המלצות הוועדה למייל שלי. היועץ המשפטי של הוועדה שאל איך אני מסתדר בלי, והשבתי לו שאני רוצה להיות חופשי. כשדחוף להשיג אותי, אפשר להשיג אותי בקלות בדרכים אחרות, בטלפון או במייל. באופן די משעשע, כל הנוכחים בחדר מיד התחילו להתנצל ולהסביר שאין להם ברירה, והם פשוט חייבים להיות מעודכנים, אבל היו שמחים מאד להתנתק מהווטסאפ כמוני".

גם מיכל אריאלי, כתבת אתר הידברות, מספרת שהיא מסתדרת מצוין בלי הווטסאפ.  "לצערי, אני רואה סביבי הרבה מאוד אנשים שמשתמשים בווטסאפ", היא אומרת.  "בעצם, לרוב האנשים שבמעגל הקרוב אליי יש. לדעתי, זה גורם לתלותיות שאי אפשר לתאר. נמצאים כל היום בקבוצות ובהודעות. אני יושבת במסיבה בגנים של הילדים שלי ורואה את כל האימהות מסביבי מתכתבות ושולחות הודעות, הן אפילו לא פנויות כדי לראות את הילדים שלהן. אני יושבת בגינה עם חברה, יש לנו הזדמנות נהדרת לדבר, אבל היא שקועה במסך. לאנשים שנמצאים בפנים קשה לראות את ההתמכרות שלהם, אבל לי, כצופה מבחוץ, זה בולט וזה מזעזע. איך הסבירה לי פעם מישהי ששכנעה אותי להצטרף? 'זה כל כך קל, את זמינה כל היום, אפילו בשירותים את יכולה להשיב להודעות'. אז זהו. שאני לא רוצה להיות זמינה כל היום, ולא רוצה שהמכשיר ילך איתי לשירותים... רוצה לחיות את החיים שלי בשקט וברוגע".

איך את מסתדרת בלי ווטסאפ, בעבודה תובענית כמו שלך?

"זהו באמת הניסיון הגדול. לאנשים ברור ומובן מאליו שיש לי ווטסאפ. הם אפילו לא טורחים לוודא, אלא ישר מנסים לשלוח הודעות. כמובן שהפלאפון הכשר למהדרין שלי לא מקבל אותן. לרבים מהאנשים שאני מתכתבת איתם אין מושג איך לשלוח תמונות דרך מייל, מבחינתם הם רוצים להעביר בלחיצת כפתור, ואני מסבכת אותם. גם מהדוברים של גופים וארגונים שונים אני שומעת תמיד פליאה: "את באמת רוצה להגיד שאין לך ווטסאפ?".

יש לך לפעמים הרהורים או מחשבות כפירה שאולי, עדיף להכניס ודי?

"כן. לפעמים אחרי תקשורת מעייפת עם מישהו במשך בוקר שלם, שרק צריך להעביר תמונה או תגובה, ואין לו שום דרך לשלוח חוץ מאשר בווטסאפ, עולים בי הרהורי כפירה. כיום אני מחזיקה בפלאפון כשר של נוקיה, הכי פשוט שיש. יש לי אותו כבר עשור. ברור לי שביום שהוא ילך לעולמו, אני אקנה מכשיר חדש, ואז מן הסתם איאלץ לקנות מכשיר מוגן אבל כזה שמאפשר הודעות ווטסאפ. אני מאוד לא רוצה להגיע לזה, ולכן שומרת על הפלאפון האהוב שלי מכל משמר. היו לי אתו כמה ניסים גלויים. פעם נסעתי בכביש בתוך העיר ובטעות הוא נפל לי מהרכב, הסתובבתי לנתיב השני כדי לחזור ולחפש אותו. בינתיים עברו שם משאיות, אוטובוסים ומה לא? למרבה הפלא והתדהמה הפלאפון נשאר על הכביש. שלם וללא פגע. אני מרגישה שמשמיים עוזרים לי לשמור עליו".

את מרגישה לפעמים שאת מפסידה משהו, שאת לא בעניינים?

"כן. למשפחה של בעלי יש קבוצת ווטסאפ מלוכדת ופעילה מאוד. קרה כמה פעמים ששמענו על אירועים קרובים  כמו לידה ואירוסין הרבה זמן אחרי כולם, וכשהתפלאנו למה לא סיפר ולנו, אמרו: 'הודענו'. דרך הווטסאפ כמובן".

אילו תגובות את מקבלת מהסביבה על ההחלטה הזאת?

"אנשים מאוד מעריכים, אבל האמת היא שהסביבה פחות מעניינת אותי. זה לא מה שמשפיע על ההחלטות שלי".