המכתב שלא יישלח לעולם
מתוקה שלי, כואב לי לדעת שבקרוב תשכחי אותי
זה קורה כשמקבלים עסקת חבילה, ואם משהו נכשל או לא מסתדר – נאלצים להיפרד מהכל. אני כואבת את הפרידה ממך! כואבת את הידיעה שבקרוב ממש כבר לא תזכרי אותי
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם כ"ז אדר התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
לקטנטונת שלי.
כבר שלושה חודשים שלא ראיתי אותך... שלושה חודשים שלא שמעתי את צחוקך המתגלגל.
אני יודעת שאני חיה בעולם אכזרי בו למלחמות יש מחיר, ולפעמים מחיר כבד.
עולם בו המציאות יכולה להשתנות, וגם אם תחפש אשמים – דבר לא יחזיר את הגלגל לאחור.
אני זוכרת שהחזקתי אותך לראשונה, עטופה בשמיכת בית החולים. כל כך פחדתי להחזיק יצור כה שברירי, שהרגשתי שאני רועדת. אני זוכרת שראיתי אותך ופשוט התאהבתי!
כן, זו הייתה אהבה ממבט ראשון, והחלטה ממבט שני. ההחלטה להפוך אותך לבובה שלי.
בובה אותה אני אטפח ואלביש, בובת שעשועים שתהיה תחליף זמני לרגשי האמהות שעלו וגאו בי.
אז אף על פי שהייתי בסה"כ החברה הכי טובה של אמך, הפכתי להיות דודה מן המניין.
אפילו לימדנו אותך לקרוא לי "דודה", על אף שבפועל אף פעם לא קראת כך לדודותיך הביולוגיות.
כי לשמוע אותך קוראת לי "דודה" ולקבל ממך חיבוק – היה הדבר המתוק ביותר שקבלתי בחיי.
3.5 שנים חלפו, וראיתי אותך גדלה כמו פרח יפהפה. השתדלתי להיות שם בכל שלב, בלי לפספס, ואף על פי שכבר נולדו אחריך ומשפחתך התרחבה, עדיין מבחינתי נשארת ה-נסיכה!
נסיכה יחידה ובלעדית בלב שלי. כי הפכת אותי לדודה ונתת לי לחוש אהבה ללא תנאים.
את המלאכית שמצליחה להמיס אותי במבט אחד. את תחגגי בעוד שבועיים את יום הולדתך הרביעי, ואני, לצערי, לא אוכל להיות שם. לא אוכל להעניק לך את מתנת יום ההולדת המיוחלת ולתת לך חיבוק ענק. לא אוכל לדגדג אותך ולשמוע את צחוקך.
ואף על פי שהגעגועים אוכלים אותי מבפנים, וכל ילדה קטנה מזכירה לי אותך, אצטרך להתפלל עליך מרחוק ולהתרפק על התמונות המשותפות. זה עצוב, נכון?! אבל זה קורה בעולם שלנו.
זה קורה כשקשרים מתנתקים, ואת החברות המיוחדת מחליפה טינה.
זה קורה כשמקבלים עסקת חבילה, ואם משהו נכשל או לא מסתדר – נאלצים להיפרד מהכל!
זה קורה כשמבוגרים מחליטים להכניס את הילדים לקו האש ומשתמשים בהם ככלי מלחמה.
מעבר לכאב הפרידה מאמך, שהייתה כל עולמי, אני כואבת את הפרידה ממך! כואבת את הידיעה שבקרוב ממש כבר לא תזכרי אותי, ואני איעלם אי שם בתת המודע שלך.
שתשכחי את המשחקים ששחקנו... את השירים ששרתי לך כשביקשת להירדם...
שתשכחי שהבטחת ללכת איתי לחופה עם פרחים ורודים מהעץ שליד המיטה שלך...
ומעל הכל,
כואבת שתשכחי עד כמה אני אוהבת אותך!
בגעגועים ללא גבול,
"דודה".
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>