בל תשחית: מדוע נזרקו לפח מיליון טון של מזון ראוי למאכל?

נחשף הדו"ח הלאומי השלישי לאבדן והצלת מזון בישראל של ארגון לקט בשיתוף BDO, המציג נתונים מדאיגים: רק בשנה האחרונה נזרקו בישראל כ-2.3 מיליון טון של מזון, בעלות המוערכת בשווי 19.5 מיליארד שקל. מחציתו, 1.1 מיליון טון מזון, מוגדר כמזון בר הצלה, כלומר ראוי למאכל אדם, ועלותו מסתכמת בשווי 7 מיליארד שקל בשנה.

לראשונה מציג הדו"ח גם את אבדן המזון במקטע הקמעונאות וההפצה ברשתות השיווק, בשווקים הפתוחים ובמכולות השכונתיות.

כאמור, בשנה האחרונה הושלכו לפח כ-2.3 מיליון טון של מזון, בסך 19.5 מיליארד שקל. סה"כ אבדן המזון במקטע הקמעונאות וההפצה היה 4.2 מיליארד שקל. מה הן הסיבות העיקריות להשלכת המזון במקטע הקמעונאות? פגמים אסתטיים באריזה או במוצר, נזק בתהליך השיווק או מזון שפג תוקפו. בנוסף יש לקחת בחשבון גם את כמות המזון המושלך לאחר רכישת הלקוחות, שאינו מדיד כלל.

שווי אבדן המזון בר ההצלה מתחלק כך: 1.6 מיליארד שקל בקטגוריית החקלאות, 3.5 מיליארד שקל בקטגורית קמעונאות והפצה, 1.2 מיליארד שקל בקטגוריה המוסדית, 200 מיליון שקל בקטגוריית התעשייה, ו-450 מיליון שקל בקטגוריית מיון ואריזה.

במקטע הקמעונאות וההפצה מדובר על היקף מזון בר ההצלה העומד על 400 אלף טונות, וערכו 4.2 מיליארד שקל. במקטע זה מדובר במזון המוכן לשיווק ולצריכה, אך אובד לפני צריכתו על ידי הלקוח.

במקטע זה נאבדו 30 אלף טונות של ביצים, בשר ודגים. בנוסף, 20 אלף טונות של לחמים ומאפים, 30 אלף טונות של מוצרי חלב ומזון מצונן, 20 אלף טונות של ירקות ופירות טריים, 20 אלף טונות של דגנים וקטניות, 10 אלפים טונות של מזון קפוא ועוד סוגי המזון.

הגורמים העיקריים לאבדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה מתחלקים ל-3: פגמים אסתטיים או פגמים באריזה, תוקף קצר ומזון שניזוק. באשר למוצרים בעלי תוקף קצר, על פי ממצאי הדו"ח ישנה אפשרות לייצר תמריצים לצורך ניהול נכון של מלאי, וכתוצאה מכך מזון בעל תוקף קצר יעבור לנזקקים לפני שפג תוקפו.

בנוגע לפגמים אסתטיים באריזה או במוצר, ייתכן כי הם פוגמים בשווי המוצר, אך לרוב לא מדובר בפגיעה בערך התזונתי, וודאי שלנזקקים המוצר הוא בעל ערך תזונתי.

היקף המזון שניזוק קטן יחסית, והרי שאינו נחשב בר הצלה.

בהתאם לנתוני הדו"ח, ישנה עדיפות להצלת מזון ביחס לתחליפים כגון: השלמת פערי אי הביטחון התזונתי באמצעות תרומות, מתן קצבאות, תמיכה לנזקקים או סובסידיות. על מנת לממן את הפערים בצריכת המזון של האוכלוסייה הנמצאת במצב של אי ביטחון תזונתי לא על ידי הצלת מזון, יש צורך בתמיכה בסך כ-3 מיליארד שקל בשנה, בעוד שעל פי הדוח, את המזון ניתן להציל בשווי של 3 מיליארד שקל במסגרת תהליך המוערך בעלות של 830 מיליון שקל. כלומר, הצלת מזון מזכה ברווח של 2.2 מיליארד שקל מדי שנה למשק.

בהתאם להמלצות הדו"ח, אלו הצעדים הנדרשים לשם עידוד הצלת מזון בישראל: יש צורך בגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, כזו שתייצר תמריצים לעידוד תרומת מזון. בנוסף, קביעת יעד לאומי להצלת מזון, שבו תתבצע עד לשנת 2030 הפחתה של 50% בהיקף אבדן המזון, זאת על פי עקרונות שגיבש האו"ם, ושאומצו ע"י ממשלת ארה"ב בספטמבר 2015 וע"י הפרלמנט האירופי במרץ 2017. כמו כן השלמת חקיקה של חוק עידוד הצלת עודפי מזון. ולבסוף, הטלת חובת הצלת מזון על הגופים הממשלתיים שמתוקצבים, על ידי התקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת וחיוב הגופים הפרטיים שמשתתפים במכרזים ממשלתיים להיות קשורים לעמותת הצלת מזון, זאת כתנאי סף למכרז.

"כ-18% מאוכלוסיית ישראל (המהווים כ-1.75 מיליון אזרחים) חיים באי ביטחון תזונתי, כלומר הם נחשבים לנזקקים שלצלחתם לא מגיעים כל אבות המזון", אומר מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך. "הקטגוריות הראשונות שהם מוותרים עליהן הן פירות, ירקות ומוצרי חלב. ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD. הדו"ח חושף את בזבוז המזון האדיר, שאותו ניתן לחסוך אם רק יהיו מודעות לנושא ורגולציה מתאימה".

"רק בשנה האחרונה הצלנו באמצעות הארגון 15,500 טונות ירקות ופירות, אשר הגיעו כתרומה מחקלאים, שלמרות מצבם הכלכלי הלא פשוט, הם אחד המגזרים התורמים ביותר בישראל. 2.3 מיליון ארוחות מבושלות, בשווי של כ-150 מיליון שקל, הגיעו כתרומה מבתי מלון, בסיסי צה"ל, משטרה, חדרי אוכל של חברות גדולות וחברות קייטרינג. אני קורא למשרדי הממשלה להירתם לנושא, ליזום תכנית לאומית שתפעל לצמצום אבדן המזון והצלתו ותקדם את חקיקת החוק לעידוד הצלת מזון" - דברי מנכ"ל לקט ישראל.