מזעזע: משפחה שלימה עברה לעיר אחרת - בגלל חרם על בת 12

בשלב מסוים הבינה מורי כי אין לה מנוס אלא להעביר את אופיר לבית ספר אחר. "היא הגיעה לכיתה עם מורה מקסימה וקיבלו אותה יפה, אבל מהר מאוד הילדים שהחרימו אותה העבירו את המסר לילדים בבית הספר החדש ואמרו עליה כל מיני דברים. כשהיא הרגישה שמדברים עליה היא פשוט הפסיקה ללכת למפגשים שכבתיים וקשה מאוד ללמוד במצב כזה. הילדה הייתה כל הזמן בלחץ. 

"מבוגרים יכולים לבחור עם מי הם נמצאים בקשר ועם מי לא, אבל הילדים לעומת זאת שבויים. אין להם לאן ללכת. זאת החברה, זה מוכתב להם והם צריכים ללמוד להתמודד בטוב וברע, לפעמים זה ברע מאוד".

לקראת סוף כיתה ה', הבינה מורי שאם היא רוצה לשמור על בריאות הנפש של בתה - אין מנוס, והם חייבים לעבור דירה למקום אחר לגמרי. כשבדקה עם אופיר את הנושא, נוכחה לדעת שהיא ממש להוטה על הרעיון. מורי הציעה שיניחו את זה בינתיים בצד וינסו פתרונות אחרים, אך להפתעתה פרצה אופיר בבכי קורע לב והתחננה לעבור דירה, וכמה שיותר מהר. "באותו רגע אמרתי לה שזה מה שיהיה, ונכנסתי למרתון כדי למצוא דירה ולארגן את הכל כמה שיותר מהר".

תוך שבועיים עברה המשפחה לעיר אחרת, ואופיר פתחה דף חדש ונקי לחלוטין. כעת ממליצה מורי להורים לשים לב לשני דברים עיקריים - על מנת לאבחן האם הילד סובל מחרם חברתי. 

ראשית ממליצה מורי להקשיב לילד, ולא רק לשמוע אותו. "חשוב אף פעם לא לבטל את מה שהילד משתף. לפעמים אנחנו עושים אידיאליזציה של מה שמספרים לנו 'לא, זה לא נורא'. אם ילד משתף ואתם שמים לב שזה משהו עקבי והוא משתמש במילים חזקות, כנראה שיש כאן משהו. ילד לא יילך למקומות הקיצוניים האלו בצורה עקבית, הוא יכול פעם אחת להגזים אבל לא לאורך זמן. 

"דבר שני, אל תגידו להם להיות חזקים, בטח לא על חשבון הבריאות הנפשית שלהם. ההתעמרות הנפשית משאירה צלקות, ולכן במקום לנהל מלחמות העדפתי לעשות את הבחירה ההגיונית ביותר ולחשוב קודם כל מה טוב לילדה. לכל אחד מאיתנו יש אחריות למגר את התופעה, וכל קול עושה עוד צעד והבדל לאותם ילדים שאף אחד לא מדבר בשמם", היא מסכמת.