התמודדות מעשית עם תהליך הלידה: כל מה שרצית לדעת על סוד ההרפיה

אחד האתגרים העומדים בפני היולדת הוא הצורך להתרפות ולהירגע על מנת להקל על התקדמותו של תהליך הלידה. כיצד ניתן להשיג הרפיה זו, ומדוע סידר הקב"ה את הלידה בצורה כזו?

1. תעלומה בתכנון מערכת הלידה?

מערכת הלידה מתוכננת בצורה משוכללת ביותר, אלפי פריטים עובדים יחד באופן מדהים כדי שהתינוק יצא לאוויר העולם בשלום ויוכל להחל את חייו העצמאיים. והנה יש דבר אחד שנראה בהשקפה ראשונה כ"חוסר תכנון" במערכת תהליך הלידה:

רגשי פחד מכאב גורמים באופן טבעי לגוף להיכנס למצב של כוננות לסילוק גורם הכאב או להתגוננות מפניו, וכתוצאה מכך שרירי הגוף הופכים להיות מתוחים וקשוחים. אולם כדי שהלידה תתקדם בצורה סדירה צריך שגופה של האשה יהיה במצב רפוי. מדוע יצר בורא העולם סתירה כזו בתהליך הלידה?

נראה שיש פתרון פשוט לתעלומה, ואכן גם מה שנראה כסתירה הינו בעצם חלק מהתכנון הנפלא של ההליך. בורא העולם סידר במיוחד מצב זה כדי לכַוון את האשה להתרומם בזמן זה ולהתמקד בבטחון בה' כדי לאפשר את התקדמות הלידה. ככל שהאשה מצליחה בכך, התהליך יתקדם באופן טבעי בצורה קלה יותר. יש בתכנון זה של הצורך בהרפיה מסר מן השמים שבשלב זה מתבקש מהאשה לעורר בלבה בטחון בה' שיפתח את השער להבאת נשמה קדושה חדשה לעולם –  והוא שיפתח את הסיעתא דשמיא החיונית ללידה.

2. מהות הבטחון בה':

כל בטחון הוא רגש של רוגע, כמו שכתוב ב"חובות הלבבות" (שער הבטחון - פרק א'): "מהות הבטחון הוא מנוחת נפש הבוטח, והשענות לבו על מי שבטח עליו שיעשה לו היותר טוב ומתאים לו, בענין שהוא בוטח בו עליו".

בטחון בה' הוא הרוגע ומנוחת הנפש של מי שסומך לגמרי על רבונו של עולם בכל מה שהוא יתברך מחליט לעשות . רגיעה זו נמצאת במי שזכה להכיר את טובו ית' ואת אהבתו המופלגת לברואים, וכלשון הפסוק "ואני בחסדך בטחתי", וכמו שכתוב "ויבטחו בך יודעי שמך" (תהלים ט' – י"א). כלומר ההכרה המוחשית שרבש"ע אינו רק - להבדיל - כמו מחשב שמימי שמעביר לנו לפעמים דברים טובים ולפעמים דברים לא נעימים (לפי תכנון מדויק של שכר ועונש) ואי אפשר לדעת מה יביא בעתיד, אלא הוא אבא שלנו שאוהב אותנו ורק רוצה בטובתנו, וכל מצב שיזמן עבורנו יהיה אך ורק לטובתנו המרבית. אשה שהגיעה להכרה זו תרגיש רגועה מתוך ידיעה שכל הבריאה, וגם היא עצמה, נמצאים כביכול בידיו הטובות והאמינות של השם יתברך.

וכן הגדיר הגר"א את מהות הבטחון בה': "משמועה רעה לא יירא, נכון לבו בטוח בה'" (תהלים קי"ב) - שלא ירא, שיודע שהשם יתברך יעשה הנכון והטוב לו.

על כן רוגע ומנוחת הנפש של בטחון בה' יתקיימו במידה שבה האשה מרגישה שמטרתו של כל דבר שקורה לה היא טובתה המרבית בלבד, וכדברי הפסוק "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" –  ועל כן היא מוכנה לקבל כל מצב שה' יזמין לה. שאף כאשר הקב"ה מתנהג במידת הדין, הרי זה מגיע מאבא שלנו שאוהב אותנו מאד ושכל מגמתו להטיב לכל ברואיו בלי יוצא מן הכלל .

יוצא מכאן יסוד חשוב שעליו מושתת כל המושג של בטחון בה', והוא שביטחונו של האדם בהשם יתברך נמדד לפי מידת קבלתו בשמחה ובלב שלם כל מאורע אפשרי אשר יחליט הקב"ה להביא. נמצא, שמכוונים באופן טבעי את האשה מן השמים בשעת הלידה לעבוד בדיוק את הסבל המדויק כאתגר הלידה ותיקון החטא של חוה, כדי לקדם את הלידה בצורה התקינה. תכנון מדהים!

3. "כגמול עלי אמו":

רגש זה של בטחון בה' הוא רגש של התבטלות לה' ולטוב שלו. אף כאשר לפי הבנתו של האדם ולפי רצונו דבר מסוים נראה לו טוב, אם ה' סובר אחרת, הוא מבטל את ה"טוב" שלו בפני הטוב האמיתי והנעלה יותר של השם יתברך, מתוך הכרה שה' יודע הרבה יותר טוב ממנו מה באמת טוב עבורו. ככל שהאדם מבטל את עצמו לגמרי להשם יתברך ולרצונו כך הוא ישיג את הרוגע האמיתי של בטחון בה'.

בקשו פעם מהגר"א מוילנא להמחיש את מהות הרגש של בטחון בה'. ענה הגר"א: "הבטחון המושלם הוא כדברי דוד המלך ע"ה שאמר (תהלים קל"א): "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי", מצודות: המשלתי נפשי כתינוק היונק משדי אמו שכל בטחונו על אמו, כן כל בטחוני בה'. מלבי"ם: כמו שהתינוק אינו סומך על עצמו מאומה ויודע כי קצר כוחו מעשות דבר, כן "כגמול עלי נפשי", שידעתי שאני בפני עצמי רפה ידים וחסר כח ... "דוממתי - כגמול עלי נפשי", רצה לומר שנפשי שותקת כתינוק הדומם ואין מלה בלשונו בלא אמו. שהתינוק היונק משדי אמו סומך לגמרי על אמו ואין לו שום דאגות על העתיד, כך הוא תחושת הרוגע של האדם הבוטח בבורא העולם.

וכן אמר דוד (תהלים כ"ב): "כי אתה גוחי מבטן מבטיחי על שדי אמי" פירוש אבן יחייא: "אתה הוצאת אותי מבטן אמי בעת הלידה, שהוא נס גדול לצאת חי במעבר הצר ההוא, ואתה היית מבטיחי על שדי אמי שתיכף שיצאתי לאויר העולם הכינות שדי אמי להחיותני".

זו היא צורת ההרפיה הרצויה, להרגיש כמו תינוק עלי אמו, התלוי בה לגמרי בכל צרכיו. הוא ואמו הם מציאות אחת ואין לו שום בקשה ושאיפה לעצמאות ממנה. זו היא משימת האשה בשעת הלידה, לסמוך לגמרי על ה', להרפות מלנסות לתפוס את כל מושכות חייה בידה, להכיר שהחבל הזה הוא בידיים טובות בהרבה משלה –  ושאין שום צורך בידיים נוספות!

4. התמודדות מעשית:

המתיחות והפחד שהאשה מרגישה נותנים לה הזדמנות לבחור האם להיכנע לרגשות אלו או להתגבר עליהם ולהרגיע את הפחד על ידי החזרת ההיבט האמיתי של ההכרה המוחשית בטוב ה'.

הדרך לעשות זאת ולעורר את רוגע הבטחון, היא על ידי ניהול מעין "דו שיח" עם חלקי נפש אלו המעוררים רגשי דאגה ופחד, ולעורר במקומם רגשות עוצמתיים של ההיבט האמיתי על העולם. דוד המלך הראה דרך זו בכמה ממזמוריו בספר תהלים –  לדוגמה:

"מה תשתוחחי נפשי ו(מה) תהמי עלי הוחלי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" - מצודות: "כאילו מנחם נפשו ואומר לה: 'אתה נפשי, למה תלך שחוח ולמה תהמי בקול יללה, קוה לה' כי עוד יבא עת שאודה לו על הישועה הבאה לי מעמו'. (תהילים מ"ב – ו).

"שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי" - רד"ק: "כשהייתי בצרה הייתי אומר לנפשי 'שובי למנוחיכי, מהצרה שאת בה, שובי לאל יתברך כי הוא יהיה לך למנוחה, כי ה' גמל עליכי כי הוא גמל עליכי כמה פעמים (ה' גמל טוב עליך מאז) כן יגמול עתה'. (תהלים קט"ז – ז).

ואכן, המהר"ל מפראג ועוד גדולי עולם היו נוהגים לשנן לעצמם פסוקים של בטחון בה' מעין אלו כדי להפנים את ההיבט האמיתי הזה על העולם. גם אשה בזמן הלידה תוכל להיעזר בדרך זו, לעורר את עצמה לחוש את הטוב ואת האהבה של השם יתברך, ועם זאת לשנן לעצמה פסוקי בטחון בה', או לחשוב בליבה במילים משלה: "אין לי ממה לחשוש, אני בידיים טובות, חבוקה בזרועותיו של בורא העולם ...".

השורש של כל רגשות הפחד הוא רתיעה הנובעת מדחייה פנימית ממצב עתידי שלא מוכנים לקבלו, ורק המחשבה על האפשרות שהוא יקרה כבר מעוררת פחד. התרופה האמיתית לרתיעה ולדחייה זו היא לעורר בצורה חזקה רגשי אהבה – להרגיש ולשנן לעצמנו את האהבה של השם יתברך אלינו, ואת הטוב הנפלא שלו. תחושת אהבה לה' היא הסממן האמיתי לשכוך כל שנאה, מתיחות ופחד.

לסיכום: מהלך הלידה מביא כמעט כל אשה בשלב מסוים לתחושה שאין לה שליטה על התהליך העובר עליה. חייה אינם בידיה, גופה אינה בבעלותה ואפילו תגובותיה כמעט ואינן נשלטות –  היא לגמרי בידיו של בורא העולם. דווקא מתוך אובדן השליטה הזה, והחזרת השלטון למנהיג האמיתי, באים חיים חדשים לעולם.

סדרת "מפתח החיים" בשלמותה מובאת באתר הידברות באדיבות המחבר. לפניכם הלינקים לכתבות הקודמות:

חלק 1 בסדרה: כיצד ניתן להקל את קשיי הלידה? 10 עובדות שלא כדאי להחמיץ

חלק 2 בסדרה: כיצד ניתן להתגבר על הקשיים בהריון והכאבים בלידה?

חלק 3 בסדרה: אם ה' אוהב אותי, למה הלידה כל כך קשה?

חלק 4 בסדרה: 10 עובדות מפעימות על הריון ולידה

חלק 5 בסדרה: 5 נקודות למחשבה לאישה בהריון

חלק 6 בסדרה: צירי לידה: למה הם כל כך כואבים? ההסבר שיעזור לך ללדת קצת יותר בקלות.

חלק 7 בסדרה: כל מה שרציתם לדעת על סוד ההרפיה

חלק 8 בסדרה: לשם מה יש צורך בייסורים לפני לידת ילד? תשובתו המצמררת של הרב פינקוס.

חלק 9 בסדרה: כך נהפוך את הכאב למקפצה

חלק 10 בסדרה: איך לזכות לבן גדול בישראל, בזכות הכאבים?

חלק 11 בסדרה: התמודדות מעשית ב-2 מסלולים

חלק 12 בסדרה: "לקראת הלידה השישית שלי הייתי במצב של חרדה איומה, עד ש..."

חלק 13 בסדרה: "אני מלאת געגוע לרגעים האלו, שבהם יש רק אותי ואת ה' - ואין עוד מלבדו"

חלק 14 בסדרה: המפתח לחיים מאושרים: התחושה שאני בידיו הטובות של בורא העולם

חלק 15 בסדרה: השתניתי מאז הלידה: ה’ נכנס יותר לחיים שלי. טור אישי ומרגש במיוחד

חלק 16 בסדרה: לידה עשירית מופלאה: כשהתינוקת נולדה - חשתי שהיא "עטופה" באהבת ה'

חלק 17 בסדרה: מה לעשות אחרי הלידה? קראו את דברי המדרש המופלאים

מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות הצילה תינוקות יהודים רבים מאובדן, ומסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים ולהציל את חיי ילדיהן. רצוי להירתם ולתרום למשימתם היקרה. לפרטים ולסיוע: 073-2221333

מחלקת אמ"א באתר הידברות - סיוע לנשים בהריון, לחצו כאן.